מצב הרוח

14.01.10

שדים ורוחות רעות, כישופים ומעלים באוב. מה יש בו, בעל- טבעי, שהוא ממשיך לסקרן אותנו ומלווה אותנו במסורת היהודית, בפסיכולוגיה ובשירה העברית? סדרה חדשה בהנחייתם של ד"ר רוחמה וייס ואבנר הכהן שתנסה לענות על השאלות הללו.

מאז ומעולם נהנה האדם להציץ מעבר לפרגוד של הלא-נודע. לדעת לאן פניו מועדות לאחר לכתו מכאן, וגם – להציע עוד עיקרון מארגן לעולם שנראה כחסר ארגון. "אם חוקי הטבע המוכרים לא מסבירים את כל מה שאנו חווים, או שהתשובות שלהם לא מספקות את הצרכים שלנו, אם הדת הממוסדת לא מצליחה להתמודד עם הכיאוטי שבמציאות, אז אולי בהצצה אל העל טבעי תהיה ישועה?". זו אחת הסברות שמציעה חוקרת התלמוד ד"ר רוחמה וייס כמענה לתהייה איזה צורך אנושי בסיסי ממלא החיפוש אחר העל-טבעי.

סדרת מפגשים מפתיעה ומעניינת מזמנת למפגש אחד את כוחות האופל והפסיכולוגיה המודרנית, בעריכתם ובהגשתם של חוקרת התלמוד ד"ר רוחמה וייס והפסיכולוג הקליני אבנר הכהן.

 
שדים ורוחות
אז איך מרכיבים סדרה מעולם כה מורכב ועשיר? על כך משיבה ד"ר וייס: "העניין האישי ומרכזיות הנושא בספרות חז"ל הובילו אותי. לא כל עולם הרוחות והשדים היהודי מקבל משקל בספרות חז"ל. העולם שאני חוקרת הוא ספרות חז"ל וניסינו לארגן את הנושאים לפי מרכזיותם בספרות חשובה ועשירה זו וגם על פי מידת חשיבותם ללומדים בני זמננו. למשל – אין ספק כי דמותה של לילית, האלה הגדולה, שהפכה לאויבת התינוקות והנשים ההרות, היא סיפור חשוב בתולדות האנושות ובתולדות המסע הפמיניסטי. מכשפות והאדרתן לצד השתלבותן בחיי הקהילה היהודית גם זה נושא בעל חשיבות היסטורית ואקטואלית.
מפלצות הים והמלחמה המונותאיסטית בהן אינו עניין פיקנטי וזניח אלא סוגיה שיכולה להסביר לא מעט מסורות מקראיות ואף מסורות מרכזיות במקרא כמו סיפורי הבריאה וקריעת ים סוף, ומסורות חז"ליות שונות, מסורות עתיקות שלא שרדו את ה'צנזורה' המקראית אך הגיעו בדרך לא דרך לספרות חז"ל. המסע עם הרוחות והשדים הוא על כן מסע עם ראשית התרבות שלנו, עם סוגיות יסוד בחוויה האנושית ובתולדות הפרשנות".

האם ההיכרות עם העל-טבעי כפי שהוא בא במסורות השונות גורמת להתעוררות האמונה בעל טבעי או הפוך החלישה אותה?

"להבנתי, שום דבר לא גורם להתעוררות האמונה, מלבד הבחירה לאפשר לה להתעורר. אותן מסורות על הרוחות והשדים לומדים מאמינים וכופרים כאחד. האמונה, כמו האהבה, היא בחירה ואימון מתמיד של הנפש והיא כמובן לא קשורה בהכרח לקיום מצוות. האמונה, כמו האהבה, מבוססת על חשיבה לא מטריאליסטית, כך לפחות אני מבינה את האהבה. זו נקודת המוצא אבל היא בכלל לא מספיקה. בשביל להאמין באלוהים ובשביל לאהוב, צריך להרגיש את זה, ואז יש אפשרות שהחוויות האלה יתחזקו. אני יודעת שאני טוענת טענה בעייתית שאני אומרת שצריך לחוות אמונה בשביל לחוות אמונה, וצריך לחוות אהבה בשביל לדעת שיש אהבה, אבל אלו חוויות שמחזקות את עצמן ככל שמוכנים להיחשף אליהן יותר והצעד הראשון בדרך אליהן הוא עלום, ניסי, בלתי ניתן להסבר ועל פי מה שטענתי גם בלתי אפשרי מבחינה לוגית. צריך אמונה בשביל להתחיל את המסע אל האמונה, צריך לחוות אהבה בשביל להסכים לחוות אהבה. אבל הנס הוא ראשית הדרך וזה משמח ומצער כאחד. משמח – כיוון שלפעמים זה קורה בלי כוונה, בלי שנבין איך. מצער – כיוון שהרבה פעמים זה לא קורה ואין הרבה מה לעשות. ולשאלתך, בכל מקרה אין דרך לעורר את האמונה גם על ידי שדים ורוחות, ואני מניחה שהמפגשים הקרובים יהיו הוכחה מצוינת לכך".

מאת: כרמית ספיר - ויץ

כל השדים והרוחות, החל ביום שלישי, ד' בשבט, 19 בינואר, בשעה 20:00

הסדרה תועבר בשידור ישיר ויתקיים אירוע סימולטני במסגרת פעילות "זיתזהות יהודית תרבותית" בעמק חפר.

 

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי