שירה, הגירה, הנחות שגויות

21.03.10

עד כמה החיבור האוטומטי בין המשורר ארז ביטון ליוסי אלפי, תוך קשירת כתרים הנושאים מלים כמו "מזרחיות" ו"געגועים" הוא טבעי ונכון? מפגש מרתק שייערך בין אלפי לביטון בבית אבי חי, יעלה את השאלה הזאת ושאלות נוספות

השירה הישראלית נשענת בראשיתה על משוררים מהגרים: ביאליק, טשרניחובסקי, אלתרמן ועוד. בדור השני של משוררי ישראל מצוי אותו

 
ארז ביטון
סינדרום, אם כי חלקם הגדול נולדו בישראל או עלו לארץ בילדותם המוקדמת.  ארז ביטון מאלג'יר ויוסי אלפי מעיראק הם שני משוררים בני הדור השני, שהזהות הישראלית מצאה בית בשיריהם.

ביטון ואלפי חשים כי הציבור מוצא אותם קרובים האחד לשני מבחינת המוצא, הרבה יותר מאשר זה באמת במציאות. ההנחה הרווחת היא שאם הם נפגשים, אך טבעי הדבר. אלא שאלפי מבקש לתקן את ההנחה הזאת."אני מוכרח להגיד לך שהמרחק שלי מארז ביטון וממקומו בעולם ומהמקום ממנו הוא בא, הוא הרבה יותר רחוק ממקומה של אגי משעול", מפתיע אלפי רגע לפני מפגש שייערך בינו לבין ביטון בבית אבי חי. "ארז ביטון נולד באלג'יר. המרחק בין עיראק לאלג'יר הוא הרבה יותר גדול מאלג'יר לפולניה או עיראק לפולניה. זה נמצא בקצה המערב וזה בקצה המזרח, כשפולניה במרכז אירופה. אנשים לא מבינים את המפה הזאת. מבחינה תרבותית, כל מה שנעשה, נאמר, הוצג, יוצג או נוצר באלג'יר, זר לי יותר מאשר היצירה הפולנית. אני יודע על דוסטויבסקי וצ'כוב, משוררים צרפתים והודים, אבל לא יודע על אלג'יראים, להוציא במאי ומשורר אלג'יראי שעבדתי איתם בעבר. התרבות של ארז, בשבילי היא סוג של תעלומה. בשבילי אלג'יראים זו חידה מוחלטת, וארז ביטון בשבילי הוא חידה גדולה שבעתיים מפני שהוא כותב כמרוקאי".

במפגש הקרוב, יברר אלפי מהי תרבות אלג'יראית, ולמה נחשבים הוא וביטון בקרבה כקרובים  כשלמעשה הם כה רחוקים. "הדבר המוזר הוא, שבמהפכות הגדולות של המזרח של ישראל, שנינו היינו פעילים", אומר אלפי ומפרט: "אני פעלתי בתחום התיאטרון הקהילתי של שנות השבעים, וביטון פעל בתחום העבודה הסוציאלית,  מהזווית החברתית מטעם הפנתרים השחורים, פעל בכתיבה בעיתונים ואילו אני נזהרתי מלהיכנס לפוליטיקה מתוך חרדה קשה מאוד, שזה לא מקומי ולא הכלי שאיתו אני יכול להיאבק. בזמנו, כשהפנתרים פעלו, פעלתי בתחום התיאטרון הקהילתי ועשיתי מהפכות גדולות בתחום הזה הוא פעל תחת השירה".

ומה באמת נותר מהמזרחיות הזאת, שקשורים לכם בכל הזדמנות?
"שאלה טובה. אני שואל, איך זה שמה שנותר מאיתנו, הוא הישראליות. זה מה שאנחנו הולכים לברר.  הדור שלו ושלי הוא דור הגשר, והוא הדור שדורכים עליו הכי הרבה. הכתיבה שלו איננה בכלל דומה לכתיבה שלי, אבל כשרוצים להגיד 'משוררים מזרחיים' אומרים ביטון ואלפי, אבל לא רוני סומק.  סומק מבין ערבית יותר ממני, והוא בכל זאת נחשב לישראלי יותר ממני".

דבר נוסף מעסיק את אלפי, וגם עליו ישוחח עם ביטון. "אני חושב שאם ארז לא היה עיוור, הוא היה בליגה הלאומית של הפוליטיקה. הוא מנהיג באופן טבעי".

ומה מקומה של השירה אצלו, לדעתך?
". זה שאני אדם רואה והוא אינו רואה, אומר אלפי,  זה דבר שנצטרך לדבר עליו באופן ברור ופשוט. אנחנו חברים שנים ארוכות, אבל אני עדיין רוצה להתגרש מהדימוי הזה – שאנחנו דומים, או זהים, או באים מאותה תרבות. אנחנו באים לחלוטין מתרבויות שונות. מה שכן - יצרנו לעצמנו תרבות ישראלית חדשה שבה אנחנו מאוד מתקרבים".

על שירה והגירה
יוסי אלפי מארח את המשורר ארז ביטון
ארז ביטון עלה מאלג'יר שבקצה מערב, יוסי אלפי הגיע מעיראק שבמזרח. 
 יום רביעי, ב בניסן, 17 במרץ, בשעה 20:00

 
יוסי אלפי

עוד בבית אבי חי