מרכז הכובד

מחנה של שנים עשר שבטים נע אל ארץ כנען ובליבו – משכן. אוהל מועד. נקודת המפגש בין אדם לאלוהים. זוהי נקודת הכובד סביבה חגים החיים כולם. אלי ויסברט – עליות – פרשת במדבר

ראשון
אין לי זמן לזה עכשיו. סלחי לי. אני יודע שזה חשוב לך, וזה לבד עושה את זה חשוב גם לי, אבל פשוט אין לי זמן. מה אני יכול לעשות?

שני
תִּעְדּוּף (שֵם ז')    
קביעת סדרי עדיפויות, דירוג לפי סדר העדיפות.

(מילון רב מילים)


 מהו המשכן שלנו, שהכל סובב סביבו? גרעין התא

שלישי
יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית הספר לשאת הרצאה על הנושא: "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים. המרצה הזקן נכנס לכיתה ואמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי".
מתחת לשולחן הוא הוציא מכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. לאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המכל.
כאשר התמלא המכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, שאל המרצה: "האם המכל מלא?", כולם השיבו "אכן". המרצה שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ, שפך בקפדנות את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המכל כדי שאבני החצץ יסתננו בין האבנים הגדולות עד לתחתית המכל. שוב  שאל את הקהל: "האם המכל מלא?",  אחד המאזינים השיב "כנראה שלא."
"נכון", השיב המרצה. חזר והוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. אותו שפך בתשומת לב  עד שמילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. הפעם ענו כל התלמידים כי המכל אינו מלא. "נכון", השיב להם המרצה. נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המכל עד לשפתו.
"איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?", שאל המרצה. ואחד המאזינים ענה: "אנו למדים שגם כשנראה לנו שהיומן שלנו גדוש ומלא התחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד משימות ומטלות".
"לא", השיב לו הזקן. "האמת הגדולה שמוכיח הניסוי היא שאם לא תכניס למכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך."

רביעי
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ... וְנָסַע אֹהֶל-מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֹת, כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ - אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם. 

חמישי
סדר התנועה של מחנה ישראל הנודד מגדיר אותו ומעצב את זהותו. מחנה של שנים עשר שבטים נע אל ארץ כנען ובליבו – משכן. אוהל מועד. נקודת המפגש בין אדם לאלוהים. זוהי נקודת הכובד סביבה חגים החיים כולם. כל סיפורי ספר במדבר יתרחשו סביב, בפתח או בתוך המשכן.

מהו עם אם אין לו משכן שסביבו הוא חונה?

שישי

בִּלְבַבִי מִשְכָּן אֶבְנֶה  לְהַדָר כְבוֹדוֹ

וּבְמִשְׁכָּן מִזְבֵּחַ אַשִׂים לְקַרְנֵי הוֹדוֹ

וּלְנֵר תָּמִיד אֶקַח לִי אֶת אֵשׁ הָעֲקֵידָה

וּלְקָרְבָּן אַקְרִיב לוֹ אֶת נַפְשִׁי

אֶת נַפְשִׁי הַיְחִידָה.

(הרב יצחק הוטנר)

שביעי
ירושלים נבנתה, וחרבה ושוב נבנתה, משנה את פניה וטעמה; אמונות השתנו; תקוות נכזבו והוחלפו באחרות. מהו, אם כן, מרכז הכובד?  מהו המשכן שלנו, שהכל סובב סביבו? מהי נקודת המפגש, מרכז הכוח הצנטריפוגלי, הערך הבסיסי אותו אנו מניחים ראשון, לפני שיבוא החצץ ויכסה את הכל?

מפטיר
"שים לב למחשבותיך; הן הופכות למילותיך. שים לב למילותיך; הן הופכות למעשיך. שים לב ושפוט את מעשיך; מעשים הופכים להרגלים. הֶיֵה מודע להרגליך; הם הופכים לערכים שלך. הָבֵן וקבל את הערכים שלך; הם הופכים לגורלך."

מהאטמה גנדי

עוד בבית אבי חי