החריפות שאחרי

09.12.10

לפני כמה שבועות אסף שגיא אכל את הפיצה הכי חריפה בתל אביב. את הפיצה הוא כמעט לא סיים, את חייו הוא כמעט כן.

לא לְאַשֶׁכְּנַזֵי קיבה
ביטוי שבנוי על בסיס "לא לחלשי לב" ובא לתאר מאכלים חריפים/מתובלנים יתר על המידה או פשוט "אותנטיים" מדי.

 

- "אחי, איך יצא הדג?"
- "לא לאשכנזי קיבה, הפלפל הסודני ששמתי לא מיטיב עם חלשים."

 

נתרם ע"י: 4stringrebel.

 

סחוגיפלצת
אדם עם ריח נוראי מהפה, לרוב בעקבות אכילת מאכל חריף במיוחד.

 

"קח מסטיק, אתה מריח כמו סחוגיפלצת."

"אחי, אל תתקרב אלי אחרי שאתה מסיים את הלאפה, יא סחוגיפלצת."

 

נתרם ע"י: ARI BANKS, Pigulim.
מקור: ARI BANKS.


טוסטסטורון? בתיאבון

קבוק תבערה

תערובת הפיצוחים הפיקנטית המוכרת בשם "מאנצ'יז". התערובת מכילה, בין היתר, תבלין חריף, הגורם לתחושת "בערה" בפה, וקבוקים.

 

"אפשר בבקשה חצי גולדסטאר וקבוק תבערה?"

"איילת לא אהבה את הרעיון של קליפות גרעינים בסלון, אז היא מרשה לי רק קבוקי תבערה בבית."

 

נתרם ע"י: CobeAnan.

 

חירוף הנפש
צריכה ביודעין של אוכל חריף במיוחד, לעיתים ע"י אנשים עם נטיות אובדניות.

 

- "שים לי בבקשה, חומוס, סלט וסחוג."
- "באשכנזיות?"
- "לא אחי, בחירוף נפש!"

"אתה יודע שכל כך הרבה חריף זה מחרף לך את הנפש?"

 

נתרם ע"י: אמיתי הורביץ.

 

באשכנזיות


חירוף נפש? בתיאבון
כמות אפסית או עדינה של חריף שיש לשים באוכל כלשהו.

 

- "לשים חריף?"
- "שים, אבל באשכנזיות. פעם שעברה הייתי חצי יום אדום בעבודה!"
- "כמה בדרבי?"
- "באשכנזיות בבקשה."
- "אה, אפס אפס…"

 

נתרם ע"י: maya567.

 

טוסטסטרון
טוסט גברי, בד"כ מאופיין בהרבה חריף.

 

- "אחי מה לשים לך בטוסט?"
- "שים עגבניה, גבינה צהובה וחריף – תעשה אותו טוסטסטרון."


נתרם ע"י: dvirba.

 

משחק סחוג אפס
מצב שבו רמת החריפות של מאכל מאלצת את הסועד לוותר עליו לטובת אדם אחר. מבוסס על "משחק סכום אפס" – משחק שבו רווח של שחקן אחד הוא הפסד של שחקן אחר.

 

- "הצילו! המרק הזה פער לי חור בקיבה. אני נחנק."
- "כרגיל. רוצה משחק סחוג אפס?"
- "כמה כמה בדרבי?"
- "באשכנזיות, שלא יהיה משחק סחוג אפס."

 

נתרם ע"י: אלעד יניב.

 

חרפרף
פיקנטי. שילוב של המילה חריף, עם המשקל של המילים "מתקתק", "קטנטן", "עגלגל" וכו'.

 

"תן לי בגט עם בקר מוקפץ, אבל שיהיה חרפרף, באשכנזיות."

 

נתרם ע"י: nimrodtalmon77.
מקור: איתי.

עוד בבית אבי חי