יולקי פאלקי 2

19.01.11

בחלק השני נשזרים הסיפורים מהחלק הראשון יחד עם סיפורים חדשים. הפרק מחדד את הדילמה – מצד אחד אנטישמיות גוברת למי שבוחר לחיות בחו"ל, ומצד אחר חיים בארץ ללא אופק כלכלי ומקצועי. הבמאי עצמו מתמודד עם הקשיים בבית פנימה - בנו הבכור שדובר עברית רהוטה אך כדי לממש

 

ז'אנר: דוקומנטרי | ישראל 2007 | 50 דקות | רוסית ועברית, תרגום לאנגלית ועברית
בימוי: אלכס גנטלב | הפקה: עדנה קוברסקי, אלינור קוברסקי




תקציר:

מסע אישי בן שני פרקים של הבמאי, המנסה לאתר את חבריו לעלייה מרוסיה שהגיעו איתו באותה טיסה בשנות התשעים. סיפוריהם של העולים שהתפזרו בינתיים ברחבי הארץ והעולם – מקיבוץ בית השיטה ועד משרד מפואר בגורד שחקים במוסקבה – מציירים את דמותה של "העלייה הרוסית" הרבגונית והמרתקת. ברקע נמצאת כל העת ההתמודדות עם הסטריאוטיפים, חבלי הקליטה, ההישגים והכישלונות, המציפים בכאב את השאלה - מה זה להיות יהודי-ישראלי? האם לציבור המונה למעלה ממיליון איש יש סיכוי לקבל חותמת 'ההכשר' של ישראליות? השם 'יולקי פאלקי' הוא במקורו שמו של הרכב מוזיקלי שבו השתתף אחד מגיבורי הסרט ככנר.

בחלק השני נשזרים הסיפורים מהחלק הראשון יחד עם סיפורים חדשים. 

במוסקבה פוגש הבמאי את מיכאל גורביץ', שלאחר העלייה הבין מהר מאוד שמבחינה מקצועית אין לו סיכוי להתקדם בארץ וחזר למוסקבה. כיום הוא מנכ"ל בחברה גדולה. חבריו הם "יורדים" כמוהו, שלא מתביישים בביטוי זה, ומשתדלים לשמור על זהותם היהודית והישראלית במפגשים משותפים, בהדלקת נרות חנוכה יחד, ובשיחות בעברית.

כשמיכאל מגיע לביקור בארץ יחד עם בנו הצעיר, הם נוסעים לקיבוץ מעוז חיים, לשם עלה לפני 15 שנה. בפגישה עם משפחות שעלו הוא שומע על תסכול רב וחרטה על העלייה.

הפרק מחדד את הדילמה – מצד אחד אנטישמיות גוברת למי שבוחר לחיות בחו"ל, ומצד אחר חיים בארץ ללא אופק כלכלי ומקצועי. הבמאי עצמו מתמודד עם הקשיים בבית פנימה - בנו הבכור שדובר עברית רהוטה אך כדי לממש את עצמו רוצה לנסוע לארצות נוספות מלבד ישראל; ובנו הצעיר שמסרב לדבר בעברית, אלא ברוסית בלבד.

 
 

בתמונת הסיום מסיע הבמאי את בנו הצעיר ללשכת הגיוס, בהתרגשות מהולה בחרדה ותקווה לצמיחה.

לוז הסרט הוא המפגש שמקיים הבמאי עם קבוצת העולים. הסרט מתאפיין בציניות והומור של אנשים שהמכנה המשותף ביניהם הוא הקשיים. בדרך חיה ומשעשעת זו נוצרת קרבה והבנה של החברה היהודית-רוסית בארץ.
 

עוד בבית אבי חי