חמש שנים. בן אדם. חמש שנים. הכסף שגייסת, האנשים ששכנעת, השעות שהשקעת. ועכשיו זה עומד. חנוכת הבית. שולחנות מפלסטיק ומיצים ובורקסים וכל האנשים האלה שמסתובבים ודורכים על המרצפות שבחרת. ופתאום אתה מבין שזה כבר לא שלך. אלי ויסברט - עליות - פקודי
ראשון
וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת-הַמִּשְׁכָּן... כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.
וַיָּבֵא אֶת-הָאָרֹן אֶל-הַמִּשְׁכָּן... כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.
וַיִּתֵּן אֶת-הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מוֹעֵד... כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.
וַיָּשֶׂם אֶת-הַמְּנֹרָה... וַיַּעַל הַנֵּרֹת... כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.
וַיָּשֶׂם אֶת-מִזְבַּח הַזָּהָב... כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.
וַיָּשֶׂם אֶת-מָסַךְ הַפֶּתַח... וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה... כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.
וַיָּשֶׂם אֶת-הַכִּיֹּר... כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.
וַיָּקֶם אֶת-הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן אֶת-מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר
וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת-הַמְּלָאכָה.
הברון רוטשילד הנציח את שם אביו. זכרון יעקב (פלאש90)
שני
הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד הנציח את בני משפחתו בשמות של המושבות שהוא טיפח ותמך בהן : זכרון יעקב נקראת על שם אביו, יעקב ג'יימס מאיר רוטשילד; מזכרת בתיה נקראת על שם אמו, בטי (בתיה) דה רוטשילד. על שמו של מייסד שושלת הרוטשילדים, מאיר אנשל רוטשילד נקרא המוסד החינוכי מאיר שפיה. המושבה בת שלמה נקראת על שם אמו ואביה, סלומון (שלמה) מאיר רוטשילד, מייסד הענף של רוטשילדים באוסטריה.
על שמו של אדמונד ג'יימס (בנימין) רוטשילד נקראים: בנימינה, גבעת בנימין, קריית בנימין – שכונה בעמק זבולון בתחום קריית אתא, גן ציבורי "גן בנימין" בלב חיפה, מרכז תרבות חשוב "בית רוטשילד" על רמת הכרמל ואחד הרחובות הראשונים והסואנים של תל אביב "שדרות רוטשילד". על שם אשתו, עדה, נקראת גבעת עדה, בעבר מועצה מקומית וכיום חלק מבנימינה. כמו כן, היישוב שדמות דבורה שבגליל התחתון, נקרא על שם אשת בנו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, דורותי (דבורה) דה רוטשילד. בנוסף, פרדס חנה קרויה על שם חנה רוטשילד, בתו של הברון נתן מאיר רוטשילד, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
שלישי
כל האדריכלים רוצים לחיות מעבר למותם.
(פיליפ קורטליו ג'ונסון)
רביעי
חמש שנים. בן אדם. חמש שנים. הכסף שגייסת, האנשים ששכנעת, השעות שהשקעת. ועכשיו זה עומד. חנוכת הבית. שולחנות מפלסטיק ומיצים ובורקסים וכל האנשים האלה שמסתובבים ודורכים על המרצפות שבחרת.
ופתאום אתה מבין שזה כבר לא שלך.
חמישי
אחרי מתן התורה בהר סיני מוביל משה את הקמת המשכן. בית האלוהים. שלא כמו התורה, שניתנה לו, את המשכן הוא יוצר במו ידיו. ועכשיו זה נגמר.
שישי
וַיְכַס הֶעָנָן אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד כִּי-שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן.
שביעי
אחרי שהוא משלים את מפעל חייו, משה נסוג לאחור. אף שלט לא יישא את שמו. אף זכויות יתר לא יינתנו לו. המשכן לא שלו. הוא של האלוהים.
מפטיר
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
כתב: אלי ויסברט