גם חז"ל חשבו על נדל"ן

01.06.11

האם הדיונים התנ"כיים והתלמודיים בענייני כספים ונדל"ן רלוונטיים גם במציאות השונה בימינו? את התשובה תוכלו לשמוע בלימוד עם ד"ר עקיבא אופנבכר מחטיבת המחקר בבנק ישראל בליל שבועות

אורח החיים של האנושות עבר תהפוכות ושינויים רבים מאז שניתנה התורה שבכתב ומאז שנחתמה הגמרא, ועל כן ניתן לחשוב שבניגוד למסרים הנצחיים בתחומי הדת והמוסר, ההוראות והעקרונות במקורות עתיקים אלו בתחומים גשמיים כמו כלכלה כבר התיישנו ואינם שייכים לסוגיות העולות בחיים המודרניים. אך חשיבה כזו אינה מדויקת כלל - למרות השינויים בסביבה הטכנולוגית, ברמת החיים ובהתנהלות הפיננסית, במקורות היהודיים העתיקים יש הרבה מסרים כלכליים ועסקיים הנוגעים במישרין לחיי היומיום שלנו.

 
שינויים מרחיקי לכת בטכנולוגיה הפיננסית (פלאש90)


הלימוד בתיקון ליל שבועות בבית אבי חי ימחיש את העניין: תחילה נבחין בשינויים בתפקיד האדמה כגורם ייצור במעבר מעולם שבו החקלאות היא בעלת משקל דומיננטי במשק לעולם שבו התעשייה והשירותים הם בעלי המשקל המכריע בפעילות הכלכלית - נעמוד, למשל, על תפקידה של שנת היובל, ובפרט החזרת קרקעות למשפחות שהחזיקו בהן במקור, כהסדר חברתי הפועל לשוויון הזדמנויות כלכליות בין דורות ומונע היווצרות מעמדות כלכליים. בהקשר זה נציין את הבדלי התפיסה הערכית בין האחוזה המשפחתית, שמעמדה מושתת על ציווי אלוהי, לבין הקלילות שבה עוסקים היום בנדל"ן, בהיותו מרכיב הרבה פחות חשוב בקביעת המעמד הכלכלי של הרוב המוחלט של הפרטים במשק - ותופעת קבוצות הרכישה היא עדות לכך. כמו כן נעמוד על עקרונות חברתיים העומדים ביסוד הקביעה "ושבתם איש אל אחוזתו", ונתהה איזו מדיניות חברתית מתבקשת בסביבה הכלכלית היום כדי לשמר את העקרונות האלה.

החלק השני של הלימוד יתמקד באדמה כנכס המשמש בטוחה להלוואות - נעמיק בהסדר הפרוזבול ובתפקיד של הקרקע כערובה לחוב הציבורי העלול להיווצר כתוצאה מהסדר זה, ונתרכז בכמה סוגיות של הדיון התלמודי בנושא הפרוזבול, המזכירות בעיות שכיכבו במשבר הפיננסי העולמי בעת האחרונה.

ככלל, ניתן לראות כי בצד השינויים מרחיקי הלכת בטכנולוגיה הפיננסית ובממדים הכספיים של העסקאות, יש סוגיות מוסדיות ומשפטיות רבות בתחום הפיננסי שכמעט ולא השתנו במהלך הדורות, למשל, קביעת הזכויות בנכסים משועבדים במקרה של חדלות פירעון וההתמודדות המתח בין הצורך לחדשנות פיננסית מול הצורך לשמור על יציבות המערכת - בתקופת התלמוד שימש הנדל"ן עוגן ליציבות הפיננסית, אך גם בימינו תפקיד זה של הנדל"ן עדיין קיים בהרבה מדינות מתפתחות; במדינות מפותחות אין המצב כך, אך הרבה מן העקרונות הנדרשים לשימור היציבות הפיננסית נכונים גם בסביבה החדשה. נראה שבתקופה העתיקה, כמו היום, המציאות העסקית חייבה גמישות ביישום החקיקה העסקית וחכמי התלמוד ידעו "לזרום" עם מציאות זו, למשל, תוך הקלה מסוימת בדרישות החיתום. אך נראה שחכמי התלמוד ידעו גם להציב קווים אדומים הנחוצים לשמירה על היציבות הפיננסית, ובהקשר זה שיחק הנדל"ן תפקיד מרכזי. ובתרגום חופשי מצרפתית: ככל שהדברים משתנים יותר, כך הם נוטים להישאר אותו דבר.  

ד"ר עקיבא אופנבכר ישוחח על הנושא במסגרת תיקון שבועות בבית אבי חי שייערך ביום שלישי ה- 7.6 בשעה 23:00 

לדיון ותגובות היכנסו לדף הפייסבוק של בית אבי חי      

עוד בבית אבי חי