זמן סוכה
הדף השבועי
social
facebook whatsup email tweeter
תמר דבדבני //
11.2.14
הדף השבועי
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

זמן סוכה

מה משותף לגויים, נשים, בהמה וכותים? שאינם חייבים במצוות הסוכה. הקטע הבא תוהה מהם הקריטריונים המגדירים את כשרותה של סוכה ומציע נקודות מבט שונות לשאלה זו

תנו רבנן: גנב"ך – סוכת גוים, סוכת נשים, סוכת בהמה, סוכת כותים – סוכה מכל מקום כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה. מאי כהלכתה? אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל סוכה. "מכל מקום" לאתויי מאי? לאתויי סוכת רקב"ש (סוכה ח ע"ב)

  picart_sukka
יהודים ספרדים במאה ה-18 יושבים לסעוד בסוכה (ציור של ברנרד פיקרט, מתוך ויקיפדיה)


תרגום:

 

שנו רבותינו (בברייתא): סוכת גנב"ך – סוכת גויים, סוכת נשים, סוכת בהמה, סוכת כותים – סוכה מכל מקום כשרה, ובלבד שתהיה מסוככת כהלכתה. מהו "כהלכתה"? אמר רב חסדא: והוא שעשאהּ לצל סוכה. (הביטוי) "מכל מקום" (שנזכר שם) – להביא (כלומר – להכליל את) מה? להביא סוכת רקב"ש.

 

הקשר:

המשנה הראשונה במסכת סוכה עוסקת בשני גורמים המשפיעים על כשרות הסוכה: צורתה וכוונת בנייתה. הרישא של המשנה מתייחס לגובה הסוכה הכשרה, למספר דפנותיה ולצל שהיא אמורה לספק; הסיפא של המשנה מציג מחלוקת לגבי "סוכה ישנה", כלומר, "כל שעשאה קודם לחג שלשים יום": בית שמאי פוסלים סוכה כזו, ובית הלל מכשירים אותה, ולפי המשנה, כולם מסכימים ש"אם עשאהּ לשם חג, אפילו מתחִלת השנה כשרה". הקטע שיידון להלן לקוח מן הסוגיה התלמודית העוסקת במשנה זו.

 

דיון:

התלמוד תוהה מהם הקריטריונים המגדירים כשרותה של סוכהומציע נקודות מבט שונות לשאלה זו.

 

גנב"ך – סוכת גוים, סוכת נשים, סוכת בהמה, סוכת כותים –

הברייתא מזכירה ארבעה סוגים של סוכות, המוגדרות באמצעות המיועדים לשכון בהן ומכונות בראשית תיבות גנב"ך: גויים, נשים, בהמה וכותים. הקריטריון המשותף היחיד לכל פרטי הקבוצה הוא שאינם חייבים במצוות הסוכה.

 

גויים פטורים מן המצוות כולם, ובהמות לא כל שכן. נשים וכותים הן קבוצות "ביניים" – לא לגמרי
"מחוץ" למעגל, אבל גם לא בדיוק "בפנים".

 

בדף קודם עסקתי בהרחבה בהתפתחות שחלה ביחסם של החכמים אל הכותים, שלפי חז"ל היו תושבי הארץ שהתגיירו (אך רק באופן חלקי ולא מספק מבחינה הלכתית) בתקופת עזרא ונחמיה. השומרונים, צאצאי הכותים, חוגגים את חגי התורה ובהם גם את חג הסוכות, ונדמה שהמקורות החז"ליים מלמדים על היכרות עם השיטות הרעיוניות וההלכתיות המנחים אותם בחג זה (ראו למשל: תוספתא, סוכה א, ז מול הליך בניית סוכה שומרונית, ודוגמאות לסוכות שומרוניות).

למרות זאת (ואולי דווקא בשל כך) הנחת היסוד שעמה מתמודדת הברייתא היא שחג הסוכות של הכותים אינו החג היהודי, ולפיכך סוכותיהם אינן "באמת" סוכות.

 

לפי המשנה (קידושין א, ז), נשים פטורות מכל מצוות עשה שהזמן גרמן, קרי: כל המצוות החיוביות המוגבלות בזמן. כבר התלמוד הבחין שמרובות המצוות היוצאות מכלל זה מאלה הכלולות בו (לדוגמה: שבת וחגים), אבל על סיסמה טובה לא מוותרים כל כך מהר, גם אם הקשר הישיר בינה ובין המציאות רעוע... ישיבה בסוכה היא מצוות עשה שהזמן גרמה, ולכן נשים פטורות ממנה; בשל כך ניתן היה להניח שסוכה שנבנתה בידי נשים או למען נשים אינה יכולה להיחשב "סוכה" מבחינה הלכתית.

 

סוכה מכל מקום כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה

הביטוי "סוכה מכל מקום" כאן יכול להיות מובן בשתי דרכים. אפשרות אחת היא להבינו כעיקר הדיבור וכמסקנה ההלכתית לגבי הפריטים שנזכרו קודם לכן. כלומר, כל הסוכות שנזכרו לעיל נחשבות "סוכה" כשרה בכל מקרה, אם עמדו בקריטריון הצורני של סכך כהלכתו. הבנה זו מתבססת על משמעותו הפשוטה של הביטוי "מכל מקום", הרווח בספרות התנאים.

 

זו הדרך שבה בחרתי אני לפסק את הברייתא. הבנה כזו תוביל למסקנה שמבחינת הברייתא, אין חשיבות הלכתית למטרת בניית הסוכה, והקריטריון היחיד שיקבע אם היא כשרה או לא הוא צורתה: האם למבנה הקיים יש סכך העשוי מחומרים ראויים ויוצר איזון נכון מבחינה הלכתית בין אור וצל.

 
"שלומית בונה סוכה", משינה 

אפשרות אחרת היא להבין את הביטוי "מכל מקום" כתוספת לרשימת הסוכות ה"בעייתיות". החזרה על המילה "סוכה" יכולה לבסס קריאה דרשנית כזו. כך בוחר התלמוד להבין את הברייתא.

 

שתי שאלות שואל התלמוד על הברייתא ביחס לשני ביטויים הנזכרים בה: "כהלכתה" ו"סוכה מכל מקום".

 

מאי כהלכתה? אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל סוכה

דומה שהשאלה הראשונה מבוססת על תהייה: ברור מאליו שסוכות שאינן מסוככות כהלכה אינן כשרות, ועל אחת כמה וכמה סוכות שמראש יש לגביהן ספק, כמו סוכות גנב"ך! אם כך, מדוע יש צורך להזכיר כתנאי את הסיכוך כהלכה?

 

תשובת רב חסדא היא שכל סוכות הגנב"ך (בתוספת ל"סוכה מכל מקום") כשרות אם בנייתן היתה לשם צל. רב חסדא יוצר כאן הרחבה מהותית לתחום חלות ההלכה בהקשר לסוכה: כשרותה של הסוכה אינה נמדדת (רק) על פי קריטריונים חיצוניים, אלא גם על בסיס מטרות בנייתה; סוכות שלא נבנו לשם מצוות סוכה (כי בוניהן אינם מחויבים בכך) יוגדרו כשרות אם נבנו לשם המטרה "הנכונה" של מצוות הסוכה, קרי: צל.

 

"מכל מקום" לאתויי מאי? לאתויי סוכת רקב"ש

כאמור לעיל, התלמוד בוחר לפסק את הברייתא אחרת ממני ולהכיל את הביטוי "סוכה מכל מקום" כתוספת לרשימה הכלולה בראשי התיבות גנב"ך.

 

מתוך כך עולה השאלה מה בא ביטוי זה להוסיף ("להביא" בלשון חז"ל) על הרשימה המפורטת.

תשובה לשאלה זו מוצא התלמוד בברייתא נוספת: "סוכת רקב"ש – סוכת רועים, סוכת קייצים, (העוסקים בייבוש תאנים), סוכת בורגנין (שומרי שדות), סוכת שומרי פירות – סוכה מכל מקום כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה". הסוכות ברשימה זו אמנם נבנו בידי ובשביל גברים יהודים, המחויבים בישיבה בסוכה, אולם הן לא נבנו לשם החג, אלא לצורך עבודה ומגורים זמניים.

 

הדמיון בין הברייתות ברור. ייתכן שיש כאן שתי מסורות מקבילות – או סותרות – לרשימת סוכות שעלולות להיות "בעייתיות", והתלמוד מבקש להכשיר; ייתכן גם שיש כאן מסורת אחת ובה שתי רשימות שהתלמוד חילק לשתי חטיבות.

 

אף לגבי ברייתא זו שואל התלמוד "מאי כהלכתה" ומשיב באמצעות דברי רב חסדא ("והוא שעשאה לצל סוכה"); אף כאן תוהה התלמוד מה בא להוסיף הביטוי "מכל מקום", והפעם הוא משיב: "סוכת גנב"ך". כלומר, התלמוד מציב את שתי הברייתות כמשלימות זו לזו.

 

למרות הדמיון בין הרשימות כדאי לשים לב: הראשונה כוללת סוכות שגם אם נבנו לצורך חג הסוכות הן אינן נחשבות כאלה מבחינה הלכתית, ואילו בשנייה נזכרות סוכות שנבנו בידי מי שמחויבים בסוכה, אך הן עצמן לא נבנו לשם החג.

 

תשובתו הזהה של רב חסדא לגבי כשרות הסוכה מכוונת את הסוגיה התלמודית למסקנה שכשרותה של סוכה אינה תלויה בבוניה – אם מחויבים הם אם לאו – ולא בכוונה הדתית או ההלכתית שלה (אם לשם החג אם לאו) אלא אך ורק במטרתה הפרקטית – לשם צל. " מה משותף לגויים, נשים, בהמה וכותים? שאינם חייבים במצוות הסוכה. הקטע שלפניכם תוהה מהם הקריטריונים המגדירים את כשרותה של סוכה ומציע נקודות מבט שונות לשאלה זו "

 

כאמור, חלקה הראשון של המשנה עוסק בצורת הסוכה וחלקה השני בכוונה הדתית שהנחתה את בוניה (האם נבנתה הסוכה לשם קיום מצוות סוכה). לאור זאת, ראוי לשאול: בסופה של הסוגיה, מה משני אלה משפיע באמת על כשרות הסוכה?

 

למרות ההבדלים בין קריאת התלמוד את הברייתות וקריאתי שלי, דומני שמסקנתנו משתיהן דומה: לא משנה מי בנה את הסוכה (האם לנו הוא/היא או לצרינו), לא משנה בשביל מי היא נבנתה ומתוך איזו כוונה דתית – מכל מקום, אם זה נראה כמו סוכה ומרגיש כמו סוכה, זו סוכה.

 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
תגיות: סוכות
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus