תפילות קטנות לגאולות קטנות

"קרבת מקום" (ידיעות ספרים 2011) היא אנתולוגיית שירי תפילה ישראליים, המאגדת 100 שירים שכתבו 68 משוררים. האנתולוגיה, שמתמקדת בתפילות בקשה בלבד, מקיימת דיאלוג עם סידורי תפילה מסורתיים ועם אסופות שירה דומות ומציעה השלמות, תיקונים ועדכונים בהתאם לרוח הזמן.  

רוב שירי האנתולוגיה שייכים לזרם של שירת תפילה יהודית-ישראלית מתחדשת. לעתים אפשר לכנות זרם זה אוונגרדי עקב הדיאלוג הנועז והיצירתי עם האל. "קרבת מקום" מבקשת מהמתפלל לקחת לידיו את האחריות על תפילתו ולהופכה מקבועה למשתנה: על המתפלל לנסח לעצמו את תפילתו ולהתחדש על פי הצורך. נטילת האחריות הזו מחייבת את המתפלל להיות מודע לבקשות שהוא מבקש ולבחון אותן כתפילות. זהו עוד שלב בתהליך הסובייקטיביזציה של הדת: מבית המקדש למקדש מעט ולבסוף - למקדש הפרט.

כשמעודדים את המתפלל לנסח את תפילותיו משיגים ערך מוסף בדמותה של שירה חדשה. התפילה הרי מעוצבת לרוב כשיר, ולכן יוצר התפילה נדרש למעשה השירי כדי לנסח את תפילתו באופן המדויק ביותר. "קרבת מקום" היא אנתולוגיה פופולרית המתמקדת בצורה הספרותית מהנפוצות ביותר בחיי היום-יום – בקשת התפילה. בכך היא מגלה עד כמה השירה טבעית בהיותה חלק אינטגרלי וקבוע בחיינו. גם השירה מרוויחה מכך שמתפללים יוצרים תפילות עצמאיות.

תפיסה הודית טוטאלית גורסת שכל מחשבה היא תפילה, או בפרפראזה - "אני חושב משמע אני מתפלל". לאור זאת עלינו להקפיד בשימוש שאנחנו עושים במחשבות ובדיבורים, כי הן במהותן בקשוֹתְפילה. התפישה הזאת באה לידי ביטוי אימננטי בכך שהאחריות על נוסח התפילה עוברת גם לפרט ולא נשארת אך ורק נחלת הסמכות הדתית ההיסטורית.

שירה זו מבקשת לקרב ולחבר מחדש את המשורר לקהילתו. בניגוד לזמנים עברו, שבהם לכל קהילה היה משורר-פייטן בעל תפקיד רוחני, כיום תפקיד קהילתי זה אינו קיים לכאורה - אולם העובדה שמשוררים ישראלים כותבים שירי תפילה מוכיחה שקשר זה עודנו רלוונטי. האנתולוגיה מציעה לאתחל קשר ייחודי זה בין המשורר לקהילה.

בקשתו של העבריין
המלה "תפילה" מהדהדת יותר מכל את השורש ת.פ.ל., אך למרבה האירוניה התפילה שימושית במובן זה שהיא מבקשת לחולל שינוי. בשיר התפילה, המבטא בקשה ישירה מהאל, יש דגש על הרצון האישי או הקולקטיבי לשינוי מציאות באמצעות תפילה ספונטנית, המבטאת כמיהה ואמונה מיסטיות במימוש הבקשה. הווה אומר: בעצם הבקשה המוצהרת יש הכרעה והכרה מודעת בצורך האנושי בפן מוחשי במערכת היחסים בין המתפלל לאלוהיו, וממילא הכרה צנועה בכך שהאדם מוגבל וזקוק לסיוע פיזי ומטאפיזי כאחד.

ב"קרבת מקום" יש הרבה פחות שירי תפילה המעוצבים כשירי בקשה של משוררים שומרי מצוות מאשר שיריהם של אלה שאינם שומרי מצוות. ייתכן שמשוררים שומרי מצוות מסתפקים בתפילות המסורתיות או חוששים מערעור הקנון המסורתי. לעומתם, משוררים שאינם שומרי מצוות חשים צורך ליצור עם האל שיח ספרותי גלוי, בגובה העיניים, נטול מורא וליברלי. כך או כך, "קרבת מקום" מבקשת גם לפתוח את הקנון היהודי לתפילות ולמתפללים נוספים.

"קרבת מקום" מכנסת משוררים ומשוררות מִדורות ספרותיים שונים, כמו לאה גולדברג, חיים גורי, דוד אבידן, יהודה עמיחי, יונה וולך, מאיר ויזלטיר, רוני סומק, אדמיאל קוסמן, מואיז בן הראש, אריאל זינדר, ענת זכריה, ורדה בן חור ואחרים. בכך משקפת "קרבת מקום" את רוח התקופה.

אופי התפילות ונושאיהן מסודרים בתשעה שערים: סליחות ובקשות (שני שערים), ענייני דיומא, משפחה, מלחמה, בריאות, חיים, איחוד עם האל ואלוהים אחרים. חלק משירי התפילה בספר מבטאים את בקשותיו של העבריין שלא להיתפס בקלקלתו. אין זה מפתיע, כי נראה שתפילות רבות ביום-יום הן תפילות קטנות לגאולות קטנות. לדוגמה, תפילת הנהג שעמד באדום-לבן ומבקש לא לקבל דו"ח, או התלמיד שיושב בשקט בשיעור ומתפלל לכך שהמורה לא יפנה אליו בשאלה.

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט
יונה וולך 

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט טוֹב מוּגָן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מֵעָנָן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְמֻכָּן

לִשְׁמֹעַ שֶׁקֶט לֹא מִכָּאן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט בְּקֻפְסָה

מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה

 

שֶׁקֶט

שֶׁקֶט

שֶׁקֶט מוֹפְתִי

מִיּוֹם הֻלַּדְתִּי

עַד יוֹם מוֹתִי

שֶׁקֶט מוֹפְתִי

עַד יוֹם מוֹתִי

 

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְאֻרְגָּן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְעֻדְכָּן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְפֹאָר

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מֵהַכְּפָר

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט בְּקֻפְסָה

מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה

שֶׁקֶט
וְכוּ'

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְהֻדָּר

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְאֻלְתָּר

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט יְרֵחִי

שְׁלַח לִי שֶׁקֶט בֵּין-כּוֹכָבִי

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט בְּקֻפְסָה

          מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה

 שֶׁקֶט
 וְכוּ'
*

אַתָּה הַקּוֹל
מיכל גוברין 

אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ דִּבּוּרֶךָ

אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ אוֹתִיּוֹתֶיךָ

אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ הַלָּשׁוֹן שֶׁחָתְכָה

וְאָנוּ הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהָגוּ

וְאָנוּ הַשִּׁנַּיִם שֶׁגָּזְרוּ אֶת מִלּוֹתֶיךָ

 

רְאֵה כֵּיצַד אָנוּ נֶחְקָקִים בְּהֶבֶל פֶּה

כֵּיצַד נִכְתָּבוֹת הַיָּדַיִם

שֶׁבְּסוֹף הַיּוֹם יָנוּחוּ

עַל שֻׁלְחָן בֵּין הַסַּכִּין וְהַפַּת

 

רְאֵה אֶת דִּבּוּרְךָ עוֹלֶה בָּנוּ מֵהָעוֹלָם

רְאֵה אֶת קוֹלְךָ קוֹרֵא מֵחַיֵּינוּ

רְאֵה אוֹתָנוּ כּוֹתְבִים אוֹתְךָ יוֹמָם וָלֵיל

וְהָיוּ הַמִּלִּים הָאֵלֶּה עַל לְשׁוֹנֶךָ

לֹא תִּשְׁכַּח

*
כותבים: גלעד מאירי ונעה שקרג'י
השקת הספר תתקיים ב- 27.3  בשעה 20:30 בקפה אברם, רחוב יפו 97, ירושלים 
גם לכם יש לכם רעיונות לשירי תפילה נוספים ואהובים? היכנסו לדף הפייסבוק שלנו

Model.Data.ShopItem : 0 6