לאונרד כהן – עדיין בוער

אגדות אמיתיות - לאונרד כהן

30.08.22

ירושלים, 1972. לאונרד כהן, בהופעה שסוגרת את סיבוב ההופעות העולמי שלו, מתקשה להגיע לכיוון הפנימי המדויק לביצוע שיריו ומודיע לקהל שהערב הזה אינו מצליח להמריא ומבקש מהמפיקים להשיב לקהל את כספו. הוא יורד מהבמה, אבל הקהל אינו רוצה את הכסף בחזרה; הוא רוצה את כהן. בהברקה של הרגע או מכוח דחף כלשהו, כשהקהל כולו מחכה לו, הוא נעמד מול המראה מאחורי הקלעים ומתגלח. התִגלחת, משום-מה, משיבה אותו אל עצמו, והוא חוזר לבמה בכוחות מחודשים, בליווי שירת "הבאנו שלום עליכם" ששר לו הקהל הישראלי.

הרגע הזה, של סערת נפש, מבוכה וחיפוש פנימי, שניתן רק לשער שהיה כרוך גם בחומרים משני תודעה, הוא רגע עדין ומסתורי מאין כמוהו. איך מעבירים את הדקות הרגשית הזאת לילדים? הופכים אותה לאגדה. בפרק על לאונרד כהן בסדרה "אגדות אמיתיות" מתואר הרגע הזה בישירות ובפשטות. אנקדוטות אחרות מחייו, ציטוטים (מתורגמים) משיריו וניתוחים אמנותיים ופסיכולוגיים של האמן הענק הזה מתנקזים כולם לאותו רגע שהוא שבו התגלחת משיבה את נפשו מאחורי הקלעים בישראל.

 

 

 

עוד בבית אבי חי