לרוב, כשעולה השאלה המוצדקת על היעדרן הכמעט מוחלט של נשים מתקופת המשנה והתלמוד, שמה של התנאית ברוריה עולה כמעין כפרת עוונות. ברוריה אומנם נזכרת בתלמוד בשמה, וזכתה גם להיזכר לאורך הדורות, אבל היא אינה האישה היחידה בתלמוד. בסדרה נכיר דמויות נשיות נוספות, וביניהן: ילתא, חומא, חובה, חירותא ויהודית.
כיצד מתוארות נשים באגדות תלמודיות שנוצרו על ידי גברים? מהם קווי האופי והמאפיינים הייחודיים שלהן? אילו מסרים מטמינים המספרים באגדות? איך קראו להן פרשני הדורות וכיצד נציע להן קריאות חתרניות? על שאלות אלו ואחרות נענה באמצעות קריאה והעמקה באגדות אודותיהן.
רוחמה וייס היא פרופ' לתלמוד ולליווי רוחני, משוררת וסופרת. בין ספריה: "ילתא - רומן תלמודי" (הקיבוץ המאוחד, 2017), ו"היהודיה האחרונה של קפריסין" (פטל, 2023), שניהם עוסקים בנשים יהודיות מתקופת המשנה והתלמוד.
