סרט מסע נפשי ורגשי - נערים יהודיים ממוצא אתיופי שעלו ארצה בילדותם, מתוודעים לעולמם הקודם, למקום שבו נולדו ולסביבה שבה גדלו אבותיהם ובני משפחותיהם. מסע שורשים זה נעשה במסגרת המכינה הקדם צבאית 'ימין אורד'.
בימוי והפקה: אלי טל-אל
תקציר:
סרט מסע נפשי ורגשי - נערים יהודיים ממוצא אתיופי שעלו ארצה בילדותם, מתוודעים לעולמם הקודם, למקום שבו נולדו ולסביבה שבה גדלו אבותיהם ובני משפחותיהם. מסע שורשים זה נעשה במסגרת המכינה הקדם צבאית 'ימין אורד'.
המפגש המחודש עם עברם מעורר בנערים מחשבות חדשות על הקשר שלהם לישראליות, ליהדות, לאתיופיה מולדתם, וכן הערכה להוריהם שעברו לא מעט תלאות. למסע זה התלוו גם חבריהם, נערים יהודים ממוצא רוסי, וגם הם עברו במהלך המסע תהליך של גיבוש זהות יהודית-ישראלית. הם חוו דרך חבריהם את ההתרגשות, הזדהו עמם כעולים חדשים, ואף הביעו קנאה ורצון לעבור בעצמם מסע דומה בארצם. 
המצלמה מלווה בעיקר שלושה: אורי, המצהיר בתחילה כי הוא ישראלי במאה אחוזים וכי טיול שורשים לא ישפיע עליו. אך במהלך הטיול מסתבר שהטיול שינה לחלוטין את תפיסת הזהות שלו. אם בתחילת הסרט הוא הציג עצמו כ'אורי' - שם המסמל בעיניו את הישראליות בעקבות הערצתו למשוררת רחל שכתבה את השיר 'אורי'; הרי שבסוף הסרט, כשהוא חייל בגולני ובעקבות התהליך שעבר באתיופיה - הוא חזר לשם נעוריו גדאשו. נער אחר בשם יוסי, תיאר את התנכלות השכנים הגויים ליהודים באתיופיה ומציג בית-כנסת עם סידורים בעברית. נער נוסף, יאנסאו, פוגש לראשונה את אמו, לאחר 14 שנה, ושמחת המפגש מהולה בעצב על כך שהמפגש הבא יהיה בעוד שנים רבות, אם בכלל.
המסע קושר את קבוצת העולים מאתיופיה והעולים מחבר העמים בקשר חזק של הזדהות, אמפטיה, קונפליקטים ורעות שמגיעה לשיאה בשירה מחוץ לבית הכנסת בכפר נידח. הסרט מסתיים בטקסי הסיום הצבאיים של הנערים שהפכו לחיילים. שירותם בצה"ל מסמל יותר מכול את כור ההיתוך הישראלי כאשר כל יהודי באשר הוא הופך לישראלי בכך שהוא תורם למדינת ישראל את כולו. ההתרגשות, החיבוקים והפרגון בטקסים אלה בין חייל ממוצא אתיופי לחייל ממוצא רוסי נראים בהחלט אמינים ומרגשים לאור החוויות שעברו יחד.
פסיפס תרבותי - אירוע הסיגד של קהילת ביתא ישראל יתקיים ביום
שלישי | כ"ח בחשוון 19:00 | 13.11.2012 במרכז ז'ראר בכר לפרטים נוספים >>>
עוד בבית אבי חי
