גיבורה טבעית

          איור: רועי מרגלית

כשאני חושבת על גיבורים אמיתיים, אני חושבת על אנשים שהקדישו את חייהם לעזרה אמיתית לבני אדם, שמעוררים השראה מיוחדת, שעושים את מה שהם עושים בצניעות ולא במטרה לקבל הכרה, תודה או כבוד. כשהייתי בהריון החלטתי שאני מעוניינת ללדת כדרך הטבע, לא מול מלקחיים של רופא, לא בהרדמה או בעזרה כימית. לאחר מחקר מעמיק ומחשבה, הגעתי למסקנה שלידה טבעית היא הדרך הבריאה והנכונה ביותר להביא לעולם את בתי הבכורה. חברה סיפרה לי על אביגיל דהרי, אישה מיוחדת וידועה מאוד בעולם הלידות הטבעיות, שמיילדת כמות בלתי נתפסת של תינוקות מדי שנה ועושה את זה כמו פעם, באופן טבעי.
 

פגשתי אישה קטנה ומלאת שמחת חיים, אישה שומרת מצוות, אבל פתוחה וליברלית באמת, שיש בה כוח חיים ואמונה שמדביקים ומרגיעים אותך ברגע החשוב ביותר בחייך. ככל שביררתי עליה יותר, שמעתי דברים נפלאים יותר: נשים שהיו מועמדות לניתוח קיסרי, נשים שהרופאים לא ידעו איך לילד, נשים שחוו סיבוכים לידות שנתקעו - כולן מדווחות על ידי הזהב ועל היחס האינטימי שהרגיעו אותן, על החיוך המיוחד שהבטיח שהכול יהיה בסדר ועל אחוזי הצלחה מדהימים, שמוכיחים שהמקצוע הזה, העתיק בעולם, חכם מכל מכשיר רפואי או שיטה מודרנית.

אביגיל ואני ילדנו יחד את בתי נעמי. היא הצילה אותי מניתוח קיסרי בטוח והעניקה לי את החוויה המשמעותית והעמוקה ביותר בחיי. מרגע שהגעתי לחדר הלידה הטבעי בבית החולים לניאדו ועד הרגע שילדתי את בתי ומשכתי אותה במו ידיי מבין רגליי, דבר שאביגיל מתעקשת עליו, החוויה היתה מעצימה, חזקה, אינטימית, מרגשת ונפלאה. היא טיפלה בי בחום ובאהבה, במיומנות מדהימה, בשקט ובאמונה אמיתית שהיא רק כלי בידיו של בורא עולם להביא תינוקות לעולם הזה, אמונה שהיא ללא ספק בבסיס הגדוּלה שלה. אני מתגעגעת ללידה הזאת כמו לחוויה נפלאה שהייתי חוזרת עליה שוב ושוב.

ריקי ונעמי בליך.

אישה שמביאה לעולם בכל שנה מאות תינוקות, שיש לה מקום אדיר בחייהן של אלפי נשים ומשפחות, שלפעמים עובדת יממות שלמות, אך החיוך לעולם לא עוזב את פניה והאופטימיות לא עוזבת את לבה, היא בעיניי כוח נשי אמיתי. הרבה חברות שלחתי לאביגיל, ובכל פעם שהילדה שלי מחבקת אותי והלב שלי שר, הוא שר גם לאביגיל. זו גיבורה פמיניסטית במלוא מובן המילה, אישה קטנה-גדולה וגיבורה אמיתית.