יהושע ב

יריחו סוגרת ומסוגרת. אין יוצא ואין והסלקטורים מקפידים על זה. אבל לא לדאוג, לאלוהים יש פטנט. ששת ימים יקיפו הכהנים את העיר עם ארון הברית מאיקיאה ועם וובוזלות ובסוף החומה תיפול. הכהנים קצת מתבעסים. יש להם שפשפת מכל הסיפור עם צליחת הירדן, כשנרטבו להם המכנסיים, אבל יוצאים לדרך. בכל יום הם מקיפים את יריחו כשהארון חותך להם בשקע-בית-האלונקה שבכתפיים. הם תוהים מי הגאון שהורה לצפות את הארון דווקא בכמה עשרות קילוגרמים של זהב אבל ממשיכים. מבטיחים להם שהחומות ייפלו ובגמרא הם קראו שרחב היא האשה היפה בעולם, הם כבר מתים לדעת אם זה נכון.

אלוהים מזהיר אותם. כשהחומות ייפלו, הכל שלו. דיר בלאק אף אחד שלא יזיז לו את הגבינה ולא ייגע בשלל. הוא בדיוק סיים לתכנן את הבית החדש ששלמה יבנה לו והוא צריך המון זהב בשביל הברזים והמטבח. ביום השביעי מקיפים את העיר, תוקעים בשופר בפול-דיסטורשן, והחומה נופלת. בני ישראל כל כך מרוצים. כעת הם יכולים לקיים את מה שתמיד חלמו עליו ויכלו עד כה לממש רק בסוני פליי-סטיישן: טבח בעיר שלמה. החברה האלו ניצלו היטב את העובדה שטרם קמו ארגונים לזכויות האדם הכנעני ופשוט שחטו את כל העיר, כולל את חיות המחמד שהיו נהוגות אז: גמלים, חמורים ופרים בני שנה תמימים.

ברחב לא נגעו לרעה. היה לה מקצוע נדרש ואף אחד לא רצה לקלקל. ליתר ביטחון הוסיף יהושע קללה על כל מי שינסה לבנות את העיר יריחו מחדש בתכנית לבניה רוויה. מהיום מדובר בשטח ירוק שישמש לפארק לאומי.

בגדול, פרשת יריחו כמעט נגמרה בכי טוב. אבל אז אלוהים גילה שמישהו נגע לו בחרם. וכולנו יודעים מה קורה כשאלוהים חוטף קריזה, ספציפית בכל מה שקשור לכסף ובמיוחד לזהב.