איך חיים באמת | אורי ויזל

בְּיָדַיִם קְפוּצוֹת כָּתַבְתִּי: דַּי. אֵין לִי כּוֹחַ.

עַכְשָׁו כְּשֶׁעָבְרָה שָׁנָה, אֲנִי גַּם נִשְׁבָּר.

לֹא רַק פּוֹרֵחַ. לֹא רַק סוֹלֵחַ.

עַכְשָׁו הָאוֹר שֶׁבִּי כּוֹעֵס וְרוֹשֵׁף.

הַגּוּף שֶׁלִּי נוֹשֵׁם וְאָז אֲנִי צוֹרֵחַ.

אֲנִי מְדַבֵּר, אֲנִי מַרְגִּישׁ, אֲנִי בּוֹכֶה.

אַל תָּזִיז לִי אֶת מָה שֶׁאֲנִי מַכִּיר.

אֵין לִי כּוֹחַ לִלְמֹד מֵחָדָשׁ.

לוֹמֵד לְדַבֵּר, לָחַשְׁתִּי:

אַ תָּ ה   חָ שׁ וּ ב   לִ י

אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים יַחַד לְהִתְנַהֵג

גַּם אֲנִי קְצָת יֶלֶד

לְפֶתַע אֲנַחְנוּ מִתְחַבְּקִים.

בְּתוֹךְ הַבֶּכִי וְהַמִּסְפֵּד אַתָּה מֵאִיר לִי

עֵינַיִם טוֹבוֹת מְחַבְּקוֹת אוֹתִי בַּשְּׁאוֹל

רוֹצוֹת לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ – וְשׁוֹתְקוֹת בְּחֵן.

עֵינַי נוֹצְצוֹת, לָחַשְׁתִּי: בּוֹא.

תֵּן לִי יָד. אַל תִּפְחַד.

אֲנִי לֹא אֶכְעַס עוֹד.

אֲנִי  א וֹ הֵ ב  אוֹתְךָ.

יָדְךָ בּוֹצַעַת חַלָּה מְתוּקָה

בַּלֵּב שֶׁלִּי עוֹבְדִים דַּחְפּוֹרִים בַּעֲבוֹדוֹת עָפָר

מְחַלְּקִים לִקְבוּצוֹת אֶת מִי שֶׁהָלַךְ וּמִי שֶׁנִּשְׁאַר

אֲנִי רַק לוֹמֵד אֵיךְ

לִחְיוֹת.

אורי ויזל - בן 24, אבא לבארי (3), מתגורר ביישוב תלם. לא תמיד הולך בתלם. אוהב את העולם ואוהב אנשים. אני כותב מאז שאני ילד, כל הזמן. מחשבות, שירים, רצונות, כעסים, תסכולים וגם שמחות ואהבות. מאז י״ב בשבט תשפ״ד אני גם כותב בעקבות אחי הגיבור והמתוק - אלקנה ויזל הי״ד. אלקנה עלה לשמיים בעזה, באירוע קריסת המבנים יחד עם עוד 20 לוחמים. מאז אני במסע כפוי ולא שפוי למצוא את החיים שלי מחדש. למילים ולכתיבה יש כוח גדול, ודרך הסדנאות של בית אבי חי למדתי להעניק לעצמי את החופש לכתוב ולגלות את האינסוף שבפנים.