התמודדות בין העולם היהודי לעולם הסובייטי

הטריפטיכון שלפנינו משקף את המאבק הפנימי של העולם שבו חי אנטולי קפלן. לדוגמה, בחזית הציור המכונה "פְּנים", אנו רואים אֵם קושרת כנדרש את מטפחת הפּיוניר האדומה מעל מדי בית הספר של בתה. את המטפחת הזאת ענבו כל הילדים הסובייטיים כסמל לחברותם בתנועת הנוער הקומוניסטית הסובייטית. ברקע יושב גבר מזוקן עטוף בטלית. לפניו ניתן לראות את הווילונות האדומים הכבדים שאפשר להסיט בהתראה של רגע כדי להסתירו.

הציור הזה, שקפלן צייר ב־1976 – לקראת סוף חייו – מיטיב לתאר את קיומו של האמן בין שני עולמות: האחד סובייטי, האחר יהודי. ברוסיה הסובייטית שני העולמות האלה לא יכלו להתקיים זה לצד זה, אך קפלן אינו נסוג מתיאור הקושי המובנה של חייו. ביצירותיו הוא עוסק בסוגיות בעלות חשיבות אוניברסלית: כיצד לשמר את המסורת בעולם חילוני? כיצד לגדל בו את ילדינו להיות יהודים גאים ומשכילים? היכן אפשר למצוא את הכוח הפנימי להיות נאמנים לתרבותנו, בזמן שאנו מנסים להיטמע בחברה הכללית? השאלות הללו רלוונטיות היום לא פחות משהיו בעולם הקשה של לנינגרד הסובייטית.