בקשה להצלה

תמונה ראשית - Envato Elements

 

הושענה רבה הוא יום דין נוסף על ימי הדין שקדמו לו שמהותו העיקרית היא קבלית; ראש השנה עבר, יום כיפור חלף, והנה, הזדמנות שלישית, הזדמנות אחרונה לפעול - הושענה רבה. אלחנן ניר נפרד מהקיץ ופותח את חגי תשרי

יש רק חג אחד מבין שרשרת החגים הארוכה של חודש תשרי שלא נזכר בתורה, ואף בדברי חכמים אינו מצוין בשמו. זהו הושענה רבה. לראשונה הוא מוזכר בשם "יום הושענה" במדרש (ויקרא רבה לז, ב), ובאלף העשירית זכה לשמו "הושענה רבה". "הושע" משמעו הצל, ו"נא" היא תוספת של בקשה, כלומר, בבקשה ממך, הצל אותנו. ולא סתם הצלה אנו מבקשים; אלא מבקשים ביום זה הצלה רבה, הצלה גדולה. כלומר, בקשה לתשועה רבה וגדולה, בקשה לחיים, להצלה מבצורת.
מקורו של יום זה הוא בדברי המשנה "ובחג נידונים על המים", ובמשנה הוא נקרא "יום שביעי של ערבה". אלא שהחג, הלוא הוא סוכות, הוא חג של שמחה גדולה וסוחפת, והדין על המים נדחה אפוא לסופו, להושענה רבה. זהו היום שבו, כאמור, אנו מבקשים על הצלה מבצורת ועל זכייה בחורף מלא גשמי ברכה. ביום זה מקיפים את הבמה בבית הכנסת שבע הקפות כנגד שבע הספירות המופיעות בהושענות עם ארבעת המינים ביד, מתפללים את ההושענות - תחינות מלאות רגש על הגשם ועל גידולי השנה - ולאחר מכן לוקחים חמש ערבות, הנזקקות למים יותר מכול, מבקשים על המים וחובטים אותן בארץ.
הושענה רבה הוא יום דין נוסף על ימי הדין שקדמו לו שמהותו העיקרית היא קבלית; ראש השנה עבר, יום כיפור חלף, והנה הזדמנות שלישית, הזדמנות אחרונה לפעול - הושענה רבה.
זהו היום שבו, לפי ספר הזוהר (ח"ב קמב, ע"א), פתקי גזר הדין יוצאים מבית המלך. עד אליו ניתן לשוב בתשובה, ואחריו נחתם הדין. לכן רווח המנהג בהושענה רבה להיות ער כל הלילה, ללמוד ולצבור זכויות לקראת הדין החותם את שרשרת ימי הדין של ראשית השנה. מנהג זה מוזכר לראשונה בדברי המקובל הספרדי בן המאה ה-13, ר' משה די ליאון, ולאחר מכן מוזכר רבות בספרי המנהגים. הוא השתרש אצל מקובלי צפת והופץ בקרב קהילות ישראל הרבות. יש שנהגו לומר בלילה זה את כל מזמורי ספר תהלים, המיוחס לפי התלמוד (בבא בתרא יד, ע"א), לדוד המלך, שכן בכל יום מימי הסוכות, לפי תורת הקבלה, מגיעים להתארח בסוכתנו האבות הקדושים: ביום הראשון - אברהם, בשני - יצחק, בשלישי - יעקב, ואחריהם - יוסף, משה ואהרון, וביום השביעי – דוד המלך.
יש ליום הזה הילה של יום כיפור קטן, ומנהגים רבים בו דומים למנהגי יום הכיפורים. "מרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים", ציין ר' יוסף קארו בשולחן ערוך. בספר חמדת ימים (סוכות, פרק ו) ציין שמתפללים בו את תפילה ערבית בכוונה, כמו ביום הכיפורים. יש שהולכים ב"קיטל" - מעיל לבן וארוך - כמו ביום הכיפורים, ויש שאף נוהגים לטבול לפנות בוקר, כמו ביום הכיפורים. וכך כתב הרמ"א: "נוהגים לטבול עצמן קודם עלות השחר כמו בערב יום הכיפורים" (אורח חיים, סימן תרס"ד, א). וגם אומרים "ה' הוא האלוהים", כמו במוצאי יום הכיפורים, "לפי שביום כיפור נחתם לחיים דיננו והיום נתקיים בחתימת החיים" (מחזור ויטרי, שפג). וכל זה בשיאו של חג שעליו ציוותה התורה לשמוח אף יותר מכל חג אחר.
החג הזה גם פותח את הסתיו; מתחילים כבר להרגיש בו את מזג האוויר ההולך ומתקרר ולהבחין בחצבים שהחלו לעלות מן הארץ, בנרקיסים הלבנים, בחבצלות הנראות בקרבת חופי הים התיכון ובפעמוני הגשם הכחולים-סגולים. אנחנו כמו נפרדים בו מכל פירות הקיץ ומכל מרחבי החוץ, שאותם מייצגת הסוכה שהוקמה מחוץ לבית, ושבים אל הקירות שנעזבו בראשית החג. הנה, אנחנו חוזרים אליהם ומתחילים את השנה עכשיו. הפעם, מבפנים.
-
בליל הושענה רבה הקרוב נתכנס בבית אבי חי: נלמד, נדבר, נשיר ונתפלל על גשם, על חורף פורה, על תשועה גדולה לכל אחד ואחת ונבקש לאסוף יחד את הקיץ להיפרד ממנו ולקבל את הסתיו והחורף המידפקים כבר על פתחינו.

לאירועי ליל הושענא רבה בבית אבי חי לחצו כאן>>

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי

קיבוץ עין גב: מיקי זעירא
קיבוץ עין גב: מיקי זעירא
כמה חקלאים צריך בשביל ללמד פסנתרן תל אביבי איך לקטוף בננות? מסתבר שרק אחד. מיקי זעירא, מנהל ענף הבננה המיתולוגי של עין גב, לקח את שלומי שבן והדיי עפאים לסיור במטע היפהפה של הקיבוץ, וחזר לרגע במלחמה שבו המטע התרוקן לגמרי מעובדים זרים, והתמלא באלף טון בננות בשלות שחייבות להיקטף בן לילה. בפרק החדש של ״אדם אדמה״ נפגוש בעמק הירדן את האנשים שמקדישים את חייהם לאחד הענפים הכי סיזיפיים, נגלה אילו מטעמים אפשר להכין מבננות לא בשלות, ונאזין למופע הפסנתר הראשון אי פעם של שלומי שבן במטע בננות.
עם: הדיי עפאים, שלומי שבן
מתוך: אדם אדמה
מיוחדים וידאו
17.06.24