לפני שש שנים צלל פרופ' אביגדור שנאן למעמקיו של פרויקט שאפתני, מבלי לדעת כמה זמן ייקח לו להשלים אותו – הוצאת מהדורה מחודשת של "ספר האגדה", היצירה המונומנטלית המשותפת של חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי ואחת מאבני היסוד של התרבות העברית המתחדשת. במשך שש שנים עבר שנאן, ביחד עם צוות של 17 חוקרים צעירים, על 6,108 קטעים מכל ספרות האגדה, כפי שעיבדו אותם ביאליק ורבניצקי, תיקן בעדינות והוסיף פירוש משל עצמו. בעוד כשנה ייצא הספר לאור בשני כרכים, בהוצאת קרן אבי חי ובתמיכתה, ויחזיר את היצירה של ביאליק ורבניצקי אל מרכז הבמה.
"למעשה, כל הסיפור התחיל לפני 15 שנה", מספר שנאן, "פנה אליי אוהד זמורה, הבעלים של הוצאת כנרת זמורה ביתן. הוא אמר לי שהספר האהוב עליו הוא ספר האגדה ושאל אם מעניין אותי להוציא אותו במהדורה מחודשת. זה זמן מה שהספר איבד מזוהרו – הפורמט לא נוח, יש בו כל מיני שיבושים, והרגשנו שהגיעה העת להוציא אותו שוב, לטובת הציבור בישראל כיום".
מסע בין כוכבים
ביאליק ורבניצקי כתבו את ספר האגדה במשך כמה שנים. השניים גרו באותו בניין ונהגו להיפגש מדי יום, לעבור על הקורפוס האדיר של ספרות האגדה היהודית ולברור מתוכה קטעים. הכרך הראשון של הספר יצא בשנת 1907 באודסה, והספר הושלם רק בארץ ישראל, בשנות ה-30.
בהתחלה רצה שנאן ליצור ספר אחר לגמרי מזה שאנו מכירים היום. "מלכתחילה הייתי מוסיף עוד חומרים לספר", הוא אומר, "חומר ארץ ישראלי, למשל; ביאליק ורבניצקי הרי הכירו בעיקר מקורות בבליים. הייתי מתקן מקורות שהם עיבדו בצורה בולטת מדי, הייתי מפרק מקורות שהם צירפו יחד. חשבתי להפוך את כל הספר. אבל אחרי שדיברתי עם חוקרי ביאליק ותיקים, כמו מורי פרופ' גרשון שקד ז"ל והסופר חיים באר יבדל"א, ירדתי מזה. הבנתי שזו יצירה עצמאית של ביאליק-רבניצקי, וזו הגדולה שלה".
איך התרחש תהליך העבודה על הספר?
"כשהתחלתי לעבוד עליו, לפני שש שנים כאמור, גייסתי צוות של 17 מתלמידיי, וחילקנו בינינו את הקטעים. ראשית, היה צריך לבדוק כל קטע מול המקור בספרות חז"ל ולראות שאין שגיאות הדפסה והקלדה. ביאליק ורבניצקי לא עבדו במחשב, כמובן, אלא ביד: רבניצקי היה קורא מהספר, וביאליק היה כותב, ומדרך הטבע, נפלו הרבה שיבושים. שנית, ביאליק ורבניצקי לא תמיד ציטטו את המקור המדויק ביותר. תיקנתי את הטקסטים במקומות שבהם אני בטוח שגם הם היו מתקנים. אילו חיו היום וראו את כל כתבי היד והגרסאות שהתפרסמו, הם בוודאי היו מתקנים. בקיצור, תיקנתי איפה שהייתי צריך, לא איפה שיכולתי.
פרופ' אביגדור שנאן. מה ביאליק ורבניצקי היו עושים |
"בתחילת הדרך גם חשבתי לשים כוכב ליד כל טקסט שתורגם מארמית, לשים עיגול ליד כל טקסט מעובד ולשים מעוין ליד כל טקסט שהוא צירוף של מקורות, אבל אז הספר היה נהיה למסע בין כוכבים, אז ויתרתי. נוסף על כך, תיקנּו מראי מקומות, ציטוטים חלקיים של פסוקים. הניקוד תוקן ונבדק. אנחנו יודעים היום הרבה יותר על הניקוד. כל הטקסטים מתוקנים בעדינות, בזהירות, בחרדת קודש".
ליהודי שלא יודע מה זו כרכרה
גולת הכותרת של המהדורה החדשה של שנאן היא פירוש לספר האגדה: פירוש קצר ותמציתי שמסביר בבהירות מושגי יסוד ומילים עמומות – כפי שעשה שנאן גם בפירושו לפרקי אבות, שראה אור בהוצאת קרן אבי חי.
"בספר האגדה המקורי מופיע פירוש קצר בשולי העמוד, אבל הוא חסר ערך", אומר שנאן, "הוא התאים ליהודי המשכיל באודסה, שלא ידע מה זה 'כרכרה' ו'שטיח', אבל הוא לא מתאים ליהודי הישראלי בן ימינו, שלא בהכרח יודע מה זה 'דמאי' ו'טבל'. רציתי להישאר נאמן לפירוש של ביאליק ורבניצקי, ולכן עיקר הפירוש היה ביאור מילים ומושגים. בזכות הפירוש וההנגשה העיצובית של הספר, הוא מתאים לכל אחד: לתלמיד כיתה ח' בבית ספר טוב וליהודי החילוני המשכיל שרוצה ללמוד אגדה, והפורמט הנוכחי של הספר מרתיע אותו".
מהו המדרש האהוב עליך?
"כולם היו בני. אני יכול להגיד שהפרק האהוב עליי הוא זה שעוסק במעשי חכמים - הפרק על חז"ל. יש בו הסתכלויות יפות על חכמינו כבשר ודם, על היצרים שלהם ועל משברי חייהם. הם מוצגים במלוא אנושיותם.
אתה מרגיש שהספר איבד ממרכזיותו בדורות האחרונים?
"מצד אחד, הספר עדיין נמכר בכ-2,000 עותקים מדי שנה, בשקט-בשקט – למתנות בר מצווה, לבתי ספר. אבל מצד שני, הוא בהחלט מרתיע היום צעירים. אני רואה חשיבות בהחזרת הספר למרכזיותו, למערכת החינוך, לבתי משכילים ומתעניינים, בצורה נגישה, נעימה, מפורשת. אני חולם יום אחד לייסד דף יומי בספר האגדה. יום יום דף אחד מהספר, וכך יעברו על כולו".
שנאן, שמחקריו הרבים עוסקים בספרות האגדה, אומר כי לספר האגדה אין ערך גדול מבחינה מדעית. "אני אוסר על תלמידיי לצטט ממנו", הוא אומר, "קודם כול, צריך ללכת למקור ולבדוק; זה בכל מה שקשור לעבודה מחקרית. אבל מי שרוצה להבין את ביאליק, את תפיסותיו לגבי ארץ ישראל, עם ישראל, הלשון העברית, חייב לעבור דרך ספר האגדה. טביעות האצבע של ביאליק ניכרות בספר.
ביאליק. לא אהב מיתוסים |
"קודם כול, בבחירה של מה להכניס לספר ומה לא. הרי כל ספרות האגדה היתה מונחת לפניהם, ובכל זאת, הם ליקטו ובררו. אנחנו רואים גם שביאליק היה מאוד זהיר בכל מה שקשור במוטיבים מיתולוגיים; הוא לא אהב את המיתוס. גם אין כמעט עניינים שבינו לבינה בספר. אבל יש חשיבות גדולה לארץ ישראל, ללשון, לשירה. אין הרבה חומרים בספר על שמשון, כי שמשון היה דמות בעייתית, ולעומת זאת, שלמה המלך זוכה למקום של כבוד.
"אם רוצים להבין היום את היחס של ביאליק להלכה, צריך ללכת לארבעה מקורות: המסות שכתב על אגדה והלכה, שיריו על האגדה ובית המדרש, הספר 'ויהי היום' ו'ספר האגדה'. מורי המנוח פרופ' גרשון שקד היה אומר שאת ספר האגדה צריך ללמוד כספרות עברית חדשה, כחלק מהיצירה של ביאליק".
מדוע בעצם יש צורך במהדורה חדשה של ספר האגדה? אם מדובר במקורות מתוך ספרות חז"ל, מדוע לא לחזור למקורות עצמם?
"מכמה סיבות. קודם כול, התרגום. ביאליק ורבניצקי תרגמו את כל הקטעים הללו, וזה לא מובן מאליו. כמה מאיתנו קוראים ארמית? נקודה שנייה – מראי מקומות. המקורות המצוטטים בספר הזה אינם זמינים לכולם. לא לכולם יש בבית מדרש בראשית רבה או ספרי. הם גם ניקדו ועשו שירות למעננו ולמען השפה העברית. אבל הכי חשוב הוא המיון שהם עשו. עד היום, אין שום ספר שמיין וסידר כך את אגדות חז"ל. אם אני רוצה לקרוא את אגדות חז"ל שקשורות לשפה העברית, לשבת או לרבן יוחנן בן זכאי, אני מתחיל מספר האגדה. זו ההתחלה".
"אבל צריך לראות את המפעל הזה של ביאליק ורבניצקי גם בפרספקטיבה רחבה יותר. מדובר בעצם בחלק מהתחייה הלאומית, שביאליק חזה אותה וייחל לה. בתחילת המאה ה-20, כשעוד לא היה כלום בתחום הזה, ביאליק מדבר על זה שצריך לכתוב פירוש לתנ"ך, להוציא מחדש את שירת ספרד, את הסיפור העממי, את הבדיחות היהודיות. כל זה התגשם בשנים הבאות, וספר האגדה הוא חלק חשוב בחזון הזה. הרושם שלו אדיר. המשוררים בני דור המדינה, יהודה עמיחי, אמיר גלבע – כל אלה הכירו את האגדה דרך הספר הזה. ביאליק עשה לה רנסנס, הוציא אותה מתוך הדפים המתים.
עטיפת הספר |
"אך ביאליק הוא לא רק המבשר של התחייה התרבותית של העם היהודי, הוא גם המבשר של העיסוק הספרותי בספרות האגדה. יש במשרדי כמה מדפים של ספרי מחקר העוסקים במחקר ספרותי של האגדה, וביאליק היה המבשר של זה. הוא היה הראשון שהראה כיצד אפשר להסתכל על המקורות הללו מזווית ספרותית, ואת זה אי אפשר לקחת ממנו. למעשה, ספר האגדה הוא אחד מהגורמים העיקריים שהניעו את התהליך של החזרה לארון הספרים היהודי. הספר, כאמור, תמיד היה כאן, אבל קיבל עוצמה גדולה כשהתחילו לעסוק בו כספרות יפה, ולא כמסורת דתית".
נמתחה לא מעט ביקורת כלפי ה"חילון" של הטקסטים האלה. מה אתה חושב על התהליך הזה?
"זו דרך יפה של הנגשה, של הסרת מחיצות. המושג חילון בהקשר הזה הוא פוגעני. הטקסטים האלה מדברים לציבור שלאו דווקא ראה אותם כייצוג של היהדות כדת, אלא של היהדות כתרבות, והמעבר הזה יפה. הוא אופציה אחרת במקום הסתגרות של הדת או לחלופין, הטפה. זה מהלך חשוב שכאמור לביאליק היתה תרומה בביסוסו".
אחרי ששנאן עצמו סיים לבסס את הפרויקט הנוכחי, יש לו כבר משימה חדשה. "אני עובד עם יאיר זקוביץ על פירוש ישראלי לספר יונה", הוא מסביר על היעד העכשווי, "מדובר בפירוש מקיף מנקודת מבט ישראלית, במתכונת של 'פרקי אבות'. הפירוש הזה מתמודד עם הטקסט העתיק ומעניק לו זיקות למציאות העכשווית. לא על חשבון העמקה, אלא עם העשרה לקורא".
לכל הפרטים על האירוע "פנים שוחקות לאגדה"
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי
Model.Data.ShopItem : 0
6
