דיווח מהחזית: הפסטיבל הירושלמי שעושה כבוד למוזיקה המקומית

האם יש דבר כזה מוזיקת אינדי ירושלמית? לפי גילי לוי, דיג'יי, מפיק מוזיקלי והמנהל האמנותי של פסטיבל "החזית", שייוחד לנושא - לחלוטין כן. על הנינים והנכדים של נושאי המגבעת ו-3ח'

ירושלים היא אולי עיר הבירה של מדינת ישראל, אבל בעיני חלק מהיוצרים שפועלים בה, מדובר בפריפריה – לפחות מהבחינה התרבותית. "התקשורת בדרך כלל מסקרת את ירושלים דרך הקונפליקטים שלה: פיגועים, מלחמות השבת, הר הבית", טוען גילי לוי (המוכר בכינויו גילי דה קיד), דיג'יי, מפיק מוזיקלי ואיש רדיו ירושלמי. "בתודעה הלאומית, ירושלים היא לא מקום של 'תרבות'. מערכות התרבות הגדולות יושבות בתל אביב. המצב הזה יצר במשך שנים היעדר יחס לאמנים שפעלו כאן. לא היה מי שיאיר עליהם זרקור. היום אני אמנם חושב שזה קצת משתנה, בזכות הרשת, אבל עדיין אין כאן 'תעשייה' – זו לא תל אביב שבה אתה עושה הופעה של להקה אלטרנטיבית ויש לך 500 איש שיקנו כרטיסים. בירושלים, לעומת זאת, יבואו רק כמה עשרות".

 
להקת מוג'הדין, ממשתתפות פסטיבל "בחזית" (צילום: יח"ץ)

לכאורה, מצב העניינים המתואר מצביע על תנאי פתיחה גרועים לאמנים ירושלמים – בעיקר אלו שפועלים מחוץ למיינסטרים. אבל לוי רואה בזה דווקא ברכה: "המצב הזה של היעדר היחס יצר חממה לקול מקורי, משוחרר מכבלי התעשייה - הסחורה, הטרנדים, הפרסום - כל הדברים האלה שיכולים להיות מאוד חזקים בערים גדולות מבחינה תרבותית. מי שפועל כאן הוא האנטי-סופרסטאר, אנשי השוליים הנצחיים".

 

נושאי המגבעת של נושאי המגבעת

 

לוי, יליד שכונת קטמון בעיר, דווקא ניסה את תל אביב במשך שנה וחצי, "אבל הבנתי שזה לא ממש המקום שלי וחזרתי לכאן". אפשר לשמוע את הגאווה בקולו כשהוא מדבר על הסצנה המקומית, גאווה של אנדרדוגים שאליה מכוון פסטיבל המוזיקה "החזית", שיתקיים השנה בעיר בפעם השנייה במסגרת "עונת התרבות הירושלמית" ובו הוא משמש מנהל אמנותי יחד עם איתי דראי.

 

"במשך חמישה ימים, מיום ראשון עד חמישי הקרוב, אנחנו ניתן מקום למוזיקה העצמאית שנוצרת בירושלים", הוא מספר, "מבחינתי, זה חלק מדבר גדול יותר: אני מגיע מתחנת רדיו עצמאית, רדיו 'רעשהאור', שחרתה על דגלה לשים את המוזיקה הזאת במרכזה. אנחנו גם מפעילים לייבל ועושים אירועים תחת הכותרת הזאת של מוזיקה עצמאית בירושלים, מוזיקה שנוצרת בעיר מאז סוף שנות ה-80 ועד היום כמובן".

 

מה נקודת ההתחלה של הסצנה הירושלמית?

"היא נמצאת כנראה בחבורות שצמחו סביב תיאטרון הפרגוד – מוסד תרבות רב-תחומי שפעל בשכונת נחלאות והוציא ממנו שורה של להקות כמו נושאי המגבעת, 3ח, להקת ישראל ואחת שתיים כזה. הקהילה האמנותית שהתגבשה סביב הפרגוד והלהקות הללו לא היתה דומה לשום דבר אחר. היו לה מאפיינים מקומיים חזקים מאוד ותחושה של מקוריות רבה. הם לא ניסו לחכות אף אחד אחר; לא לנגן פלמנקו כמו בספרד ולא ג'אז כמו בניו אורלינס. הקול היה אינדיבידואלי לגמרי, והמרחק מתל אביב היה פקטור משמעותי.

 

" קשה מאוד לאגד את העניין הירושלמי תחת ז'אנר מסוים. הדברים לא דומים זה לזה. יש ספקטרום סאונד רחב מאוד: הוא יכול להיות אלקטרוני וגס או אקוסטי ורך. במובן הזה, אין כאן 'סגנון' בהבנה הרגילה של המונח 'סגנון'. הייתי אומר שמה שכורך את כולם יחד הם שני דברים: האינדיבידואליות הבלתי מתפשרת של האמנים והרקע החברתי המשותף " מאז שנות ה-80 נוצר איזה גלגול אנרגיה של התופעה והמוזיקה: ירושלמים ששמעו אותם הקימו בעצם להקות, וככה זה נמשך גם בימים אלו. אפשר להגיד שאנחנו - אנשי תחנת הרדיו והאמנים שייקחו חלק ב'חזית' – סוג של נכדים או אפילו נינים של הדבר הזה שהתחיל שם. האנשים שלמדנו מהם למדו את מה שהם יודעים מאנשי הסצנה הירושלמית של סוף שנות ה-80".

 

אתה יכול לזהות חוט סגנוני שמקשר בין ההרכבים והמוזיקאים?

"קשה מאוד לאגד את העניין הירושלמי תחת ז'אנר מסוים. הדברים לא דומים זה לזה בכלל. יש ספקטרום סאונד רחב מאוד: הוא יכול להיות אלקטרוני וגס או אקוסטי ורך. כמעט כל דבר נכנס לכאן. במובן הזה, אין כאן 'סגנון' בהבנה הרגילה של המונח 'סגנון'. הייתי אומר שמה שכורך את כולם יחד הם שני דברים: האינדיבידואליות הבלתי מתפשרת של האמנים והרקע החברתי המשותף שירושלים מייצרת. כל מי שפועל בירושלים פועל מתוך עיר של קונפליקט".

 

כולם היו בניי

 

  • בפסטיבל יופיעו בין היתר הרכבים ואמנים כמו D.R.Y, מוג'הדין, דיין ג'ו, באפלו ביל, דניאל סלובסקי, מפטאל ופרווה – חלקם אכן פועלים בשוליים הישראלים וחלקם ממלאים אולמות בחו"ל. בין שפע האירועים כדאי לשים לב לכמה מוקדים מעניינים: הופעה במסגרת פרויקט "מתלכלכים" - פרויקט שמבקש לבנות בכל פעם הרכב מוזיקלי חדש סביב המתופף אליה יכין - ובמסגרתו יתכנסו גם הפעם חבורת נגנים שלא ניגנה ביחד מעולם, לאלתר מול הקהל מוזיקה ספונטנית; או סדנה לבניית סינטיסייזרים שמעביר אורח מחו"ל – האמן ההולנדי פיטר אדוארדס (Casper Electronics). הפסטיבל יהיה גם הזדמנות ראשונה לשמוע בהופעה את "משהו אחר קרה" - האלבום החדש של רייסקינדר (אסף עדן), שישיק ביום ראשון ב"מזקקה".
  •  
  •  
  • Nicoteen - Ride the ide. מהלהקות המשתתפות ב"חזית"

הלוקיישנים שנבחרו לארח את ההופעות והמסיבות הם המוקדים העכשוויים של הסצנה, כמו פאב הטיפה בשוק מחנה יהודה ובר האוגנדה המיתולוגי בעיר. כמו כן, מתוכננת מסיבת רייב במנהרות של איצטדיון טדי מתחת ליציע המזרחי - מין תגובת נגד לקומץ של "לה-פמליה".

 

"נוסף על כך, נקים תחנת רדיו זמנית שתחבר את העכשיו עם העבר ותעלה תכנים ברוח הירושלמית העצמאית", מספר לוי. התחנה שתפעל בשיתוף תחנת הפופ אפ התל אביבית תדר תשדר מגלריית שודדי י-ם ברחוב יפו, שממוקמת בבניין ערבי ישן. אפשר גם לבוא ולראות את השידור ולהשתתף בו.

 

יש אירוע מתוך 'החזית' שאתה מחכה לו במיוחד?

"כולם היו בניי, מה שנקרא, ואני מחכה להכול. אבל תהיה הופעה מיוחדת של אחת שתיים כזה, הרכב 'עתיק' יחסית, אנשים מקוריים של הפרגוד שהניעו את כל הסצנה. כשאני שומע להקות ירושלמיות עכשוויות, 20 שנה אחרי, אני עדיין שומע השפעות שלהם, אווירה מיוחדת שנשמרת ועוברת. אבל זה לא פסטיבל נוסטלגי, יש המון דברים נהדרים שקורים היום".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי