כל חתול צריך מרפסת

גבריאלה אביגור רותם
16.02.14

לא קוראת ביקורות, לא רוצה הקדשות ולא חברה. בפייסבוק. גבריאלה אביגור רותם מגיעה לבית אבי חי כדי לשוחח על ספרה האחרון "כל סיפור הוא חתול פתאום" ומספרת שיצירת האמנות שהכי השפיעה עליה היתה מופע מחול של להקת בת שבע, שבו צפתה לפני כ-50 שנה

מה את הכי אוהבת בספר שלך?

 

את המעברים המזגזגים בין דמות לדמות, בין חי למת, בין עבר להווה, בין הפנטסטי לבין הריאלי, בין  אדם לחי, בין חי לדומם. ואת החתול, כמובן.

על איזו מצווה (לא בהכרח דתית) את מקפידה?

 

המצווה שאני משתדלת בכל מאודי להקפיד עליה היא "מה שאינו אהוב עליך - אל תעשה לחברך". אני מאמינה שזאת אכן כל התורה על רגל אחת.

הכי אוהבת בספר? את החתול, כמובן (צילום: מיכל פתאל)

מה היצירה שהיתה לה הכי הרבה השפעה עלייך?
קשה לי לענות על השאלה הזאת כי העדפותיי משתנות עם הגיל: בנעוריי, אהבתי מאוד את "זורבה היווני" מאת ניקוס קאזאנצאקיס. כמה שנים מאוחר יותר - את "אל המגדלור" של וירג'יניה וולף. אחר כך התאהבתי בוויליאם פוקנר: "בשכבי גוועת", "הקול והזעם", "הבלתי מנוצחים". בערך באותה תקופה הגיע לידיי תרגום של "מאה שנים של בדידות" מאת מארקס - שלאחריו התקשיתי למצוא ספר שיסחוף אותי כמוהו. בשנים האחרונות גיליתי את ז'אן ז'יונו המופלא - " מישהו מבומון" ו"הגבעה"; את "מעוף העורב" של מרי מקדונלד; את "האבודים" של דניאל מנדלסון; את "אורח הכבוד" של נדין גורדימר; את "יוצאים לגנוב סוסים" של פטרסון ועוד. אני תמיד מוכנה להרחיב את מעגל אהבותיי הספרותיות, בהיותי קוראת אובססיבית, אך ספר שאהבתי אינו בהכרח ספר שהשפיע על כתיבתי.

אם אתעלם לרגע מעולם המילים הכתובות ואתייחס ליצירה אמנותית בתחומים אחרים - 
היצירה שהשפיעה ביודעין על כתיבתי היא הבלט "אל המבוך" בביצוע להקת בת שבע, שראיתי לפני כ-50 שנה.

מה הספר האחרון שקראת?
הספר האחרון שקראתי הוא הביוגרפיה של אלתרמן מאת דן לאור. אני אוהבת לקרוא ביוגרפיות. ורומנים היסטוריים.

מה הרעל שלך?
הרעל שלי הוא דולסה דה לצ'ה (ריבת חלב). לעשן הפסקתי לפני 23 שנה, בסמים מעולם לא נגעתי, ואני נהנית מכוס יין אדום  יבש בארוחה חגיגית, אבל  דולסה דה לצ'ה  - איני עומדת בפני המתיקות הדביקה הזאת, ואני מחסלת את כל הצנצנת בכפית. אי לכך איני מכניסה את ה"רעל" הזה הביתה.

מה מדיניות השאלת הספרים שלך?
אני משאילה ספרים רק לאנשים קרובים ומוכרים שאני יכולה לסמוך עליהם שיקראו ויחזירו.

מהן שעות העבודה שלך? 
שעות הבוקר עד שעות אחר הצהריים.

לאיזה מדור או כותב בעיתונות את מתגעגעת?
כמעט איני קוראת עיתונים. במקומותינו עיתון הוא חומר נדיר, אם אינך מנוי עליו, אבל אהבתי מאוד לקרוא, כשהזדמן לי, את עלי מוהר ז"ל ואת דורון רוזנבלום.

מה הרגלי הפייסבוק שלך?
איני חברה בפייסבוק.

אם לא היית גרה בארץ, היכן היית גרה? 
אם לא הייתי גרה בארץ והייתי יכולה לבחור לגור בכל מקום בעולם בלא הגבלות תקציביות, הייתי בוחרת לגור בלוגאנו. עיירה מקסימה, חמימה וצבעונית כעיירה איטלקית; נקייה ומסודרת כעיירה שוויצרית. " הרעל שלי הוא דולסה דה לצ'ה (ריבת חלב). לעשן הפסקתי לפני 23 שנה, בסמים מעולם לא נגעתי, ואני נהנית מכוס יין אדום יבש בארוחה חגיגית. אבל דולסה דה לצ'ה - איני עומדת בפני המתיקות הדביקה הזאת, ואני מחסלת את כל הצנצנת בכפית "

מאיזה סופר היית רוצה הקדשה?
להקדשות אין משמעות בעיניי, בייחוד אם הן משורבטות על ידי הסופר לבקשת הקורא, מבלי שהסופר יודע אפילו למי הוא חותם.

מה הביקורת הכי מעניינת ששמעת/קראת על ספרך?
איני קוראת ביקורות על ספריי. אני מנסה להקפיד על "אזורי חיץ" סביבי, נקיים מהשפעה של שבחים או גנאי כדי שהכתיבה שלי תהיה, ככל האפשר, כפופה לטעמי בלבד.

מתי באחרונה הרגשת יהודייה? 
תחושת היותי יהודייה החולקת גורל עם יהודים אחרים לכדה אותי לפני יותר מ-20 שנה בבקתת אירוח בכפר נידח בצ'כוסלובקיה, כשאישה נרגשת ניגשה אליי ואל בן זוגי, שאלה באנגלית, בלחש, אם השפה שאנו מדברים בינינו היא עברית , וכשענינו בחיוב, שלפה ממפתח חולצתה שרשרת עם מגן דוד וסיפרה שהיא יהודייה שנועדה בבקתה זו עם חבר-משכבר, יהודי גם הוא, שנמלט לא מכבר ממזרח גרמניה.

* גבריאלה אביגור-רותם תגיע בחודש הבא לבית אבי חי לשוחח על ספרה האחרון "כל סיפור הוא חתול פתאום". לחצו כאן לכל פרטי האירוע 

עוד בבית אבי חי