דתיים נהנים יותר

אושר – נראה שכל ניסיון לדבר עליו נכשל וכי מעטים יודעים על מה הם מדברים כשהם מנסים לתארו. ועם זאת, אנו מצויים בעידן של שיחות על אושר, של ספרים שנכתבים עליו, של כנסים שמתכנסים סביבו, של הרצאות שבהן הוא מככב, של סמים שמעניקים למשתמשיהם את גרסת הפלסבו שלו. ולמרות כל אלה – או שמא בגללם – עידן האושר מנכיח דווקא את צורתו האמורפית, את חוסר היכולת לכמתו, להחזיק בו ולהגיד: "תפסתי לנצח".

 
"המציאות נחווית דרך הדברים שבהם בוחרים להתמקד" (צילום: ת'ינקסטוק)

ואולי לא. הניסיון ללכוד את האושר חלחל גם אל המחלקות היוקרתיות ביותר למדעי ההתנהגות ואל חדרי הטיפולים, ואחת הדיסציפלינות שצמחו ממנו היא הפסיכולוגיה החיובית. ד"ר טל בן שחר, שהפך לבעל שם עולמי בתחום, הוא אחד מיקיריה. בהרצאותיו ובספריו מסביר בן שחר שהפסיכולוגיה החיובית היא "נכדתה" של הפסיכולוגיה ההומניסטית. הפסיכולוגיה ההומניסטית, שכינתה את עצמה "הכוח השלישי", טענה שהפסיכולוגיה ההתנהגותית מדגישה יתר על המידה את האינסטינקטים הביולוגיים של האדם, ואילו הפסיכואנליזה, השואפת להבין את הכוחות האפלים וכך לשפר חיים, מדגישה יתר על המידה נוירוזות ופסיכוזות. לעומתן, הפסיכולוגיה ההומניסטית ביקשה להעניק משמעות גדולה יותר לכבודו של האדם, לחירותו ולרוחו.

 

בן שחר, המרצה כיום בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, מודע לממד הפתטי שעלולה לעורר שיחה על אושר. לטענתו, לפסיכולוגיה ההומניסטית לא היה גב אקדמי מדעי חזק, ולכן היא מצאה את עצמה מתגלגלת אל תנועת העידן החדש. הפסיכולוגיה החיובית מבקשת לעשות תיקון, ומייסדיה מדגישים את הצורך לתת לה תוקף מחקרי.

 

חייה הרוחניים של בנקאית ההשקעות

 

רבים תופסים את המדע ככוח שמפורר את האושר. האם הניסיון לתָקֶף אושר מבחינה מדעית איננו אוקסימורוני? "אנשים נוטים לראות את המדע כמנוגד לרוחניות, לתפוס אותם כשני דברים שאינם יכולים להתקיים בו זמנית", אומר בן שחר, "אבל התפיסה הזאת גורמת להרבה אנשי מדע לזנוח את המרכיב הרוחני בחייהם, וכך לפגוע בתחושת האושר".

 

איך אפשר להיות מאושר גם בלי להאמין בכח מטאפיזי, שמעניק לרבים סיבה לחייהם ולמותם?

"דתיים אכן מאושרים באופן כללי יותר מחילונים. בחייהם הם מתרגלים ממד רוחני, החשוב כל כך לאושר. אבל רוחניות יכולה להיות חלק מהחיים החילוניים משום שאחד התנאים לה הוא תחושת משמעות. בנקאית השקעות שחשה תחושת משמעות כלפי עבודתה, שנמצאת בעבודה שלה מהסיבה הנכונה, חיה חיים רוחניים ומלאים יותר מנזיר שנמצא בחיי הנזירות מהסיבות הלא נכונות. 

 

"סיבה נוספת לכך שדתיים הם אנשים שמחים יותר נובעת מהשתייכותם לקהילות חזקות. קהילה חזקה היא מרכיב משמעותי של אושר. גם חילונים יכולים להיות חלק מקהילה, אבל בדרך כלל, הם נדרשים להפעיל מאמץ גדול יותר כדי למצוא את האנשים שאליהם הם יכולים להתחבר". 

 

טל בן שחר. תמונה של אדם מאושר רשע, יצר הרע, חטא, שדים ושטן – לכולם תפקיד חשוב בהתפתחות אמונית דתית. גם הטיפול הפסיכולוגי, ובעיקר פסיכואנליזה, מקיים תקשורת עם הכוחות הללו. איזה תפקיד נותנת הפסיכולוגיה החיובית לדיכאון, להרס עצמי ולמשאלות מוות?

"פסיכולוגיה חיובית אינה מתכחשת לחוויות קשות, אלא מסתכלת במציאות על הטוב ועל הרע. האופן שבו אנחנו חווים את העולם נקבע ברובו באמצעות נקודת המבט שלנו עליו; הוא מתעצב באמצעות הדברים שבהם אנחנו בוחרים להתמקד והדברים שאנו בוחרים להדגיש. אנשים אופטימיים יותר, אלה שבוחרים להתמקד בחצי הכוס המלאה, לא רק שמחים יותר, אלא באופן כללי גם בריאים יותר. אופטימיות בריאה אינה מתעלמת מהמציאות; היא פשוט מבחינה בין מצבים שבהם ראוי לתת מקום לחרדה, לעצב או לכעס ובין מצבים שלא ראוי לתת להם מקום כזה".      

 

הגובה כמנבא אושר

 

בן שחר נולד ברמת גן וחי בנערותו בדרום אפריקה. בגיל 22 החל ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטת הארוורד, אבל למרות הצלחתו האקדמית, חש חוסר אושר עמוק ופנה ללימודי פילוסופיה ופסיכולוגיה. בעבודת הדוקטורט בחר להתמקד בפסיכולוגיה חיובית.

 

ב-2002 פתח את הקורס הראשון שלו בהארוורד. שמונה תלמידים נרשמו לשיעור; שניים מהם נשרו זמן קצר לאחר מכן. אולם בשנה השנייה חלה תפנית דרמטית: הפעם נרשמו לקורס כ-300 תלמידים. בשלישית נרשמו אליו 850, מה שהפך את הקורס לפסיכולוגיה חיובית של בן שחר לקורס הגדול ביותר בתולדות הארוורד. גדול יותר – וזה נתון חשוב אם מדברים על אושר בנפרד מהצלחה – מהקורס המבוקש ביותר, מבוא לכלכלה.

 

ניצחון האושר על הכלכלה, ועוד בהארוורד, ובוודאי כאשר מדובר בנתון כמותי ומדיד של הצלחה, משך את עינה של התקשורת, ובן שחר נהיה למרואיין מבוקש. כעבור זמן קצר, זיהה דפוס שחזר על עצמו בקרב מרואייניו: כולם הודו לו על הראיון מלא ההשראה, אך תמיד הפטירו כמעט בבלי דעת שציפו למשהו אחר. "אחר במה?", היה בן שחר שואל את מראייניו. התשובה השתנתה מאדם לאדם, אבל תמיד השתייכה לשדה המושגי של ההצלחה. "ציפינו למישהו כריזמטי יותר", אמר מישהו, ואחרים אמרו "מוחצן יותר" או "פחות ביישן". כשאחד העיתונאים הפטיר את התשובה המדהימה "חשבתי שתהיה גבוה יותר", הבין שחר שאנשים מתבלבלים בין השליח למסר.

 

ההבדל בין אושר להצלחה יכול אולי להסביר מדוע הוא חושב שבאופן יחסי, ישראלים הם אנשים מאושרים. "ישראלים, באופן כללי, הם בין האנשים השמחים בעולם", הוא אומר, "ישראל היא בין המדינות שבהן אנשים משקיעים הרבה מאוד ביחסים בינאישיים, ומדינות שבהן מתאמצים הרבה מאוד בשביל יחסים בינאישיים הן מדינות מאושרות יותר.

 

"מדינות כמו ישראל, דנמרק, קולומביה ואוסטרליה נהנות מרמות גבוהות יותר של תחושת רווחה משום שתרבותן מעריכה מערכות יחסים אנושיות. בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות, יחסים בינאישיים עברו למושב האחורי לטובת הצלחה חומרית ומוניטין מקצועי. אני לא מפחית בערכה של הצלחה לפי התפיסה הקונוונציונלית שלה, אבל כשזה מגיע למה שאני מכנה 'המטבע האולטימטיבי' – המטבע של האושר – יחסים בינאישיים חשובים פי כמה ממוניטין וכסף". 

כל הפרטים על המפגש, המתקיים במסגרת סדרת "חמשת ערוצי הדעת"

Model.Data.ShopItem : 0 6