גילוי, כיסוי וניבוי בלשון

יורם ניסינוביץ. חולם על מילים (צילום: מוטי קיקיון) הַתָּרָה

מתוך מחזור לימים נוראים

לומר ג' פעמים בלשון זה :

הַכֹּל מֻתָּרִים לְךָ !

הַכֹּל שְׁרוּיִים לְךָ !

כָּל הָרְגָשׁוֹת וְהַתְּחוּשׁוֹת

וְהַקֹּשִׁי

וְהַהִסּוּס וְהַפְּחָדִים וְהַחֲשָׁשׁוֹת

וְהַנִּסְתָּרִים

וְהַחֲרָמוֹת וְהַקּוֹנָמוֹת

וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה וְהַרְפָּיָה

וְאַהֲבָה וְרַחֲבוּת

שֶׁאָסַרְתָּ עַל עַצְמְךָ

בְּמִינֵי אִסּוּרִים וּנְזִירוּת מְשֻׁנָּה

וּבְכָל לָשׁוֹן

הַכֹּל מֻתָּרִים לְךָ !

הַכֹּל שְׁרוּיִים לְךָ !

כָּל מַבָּט וַהֲבָנָה וְהִתְלַבְּטוּת

וְהַרְחָקָה אוֹ גַּעְגּוּעִים

וְהִתְבּוֹנְנוּת

וּפַשְׁטֻיּוֹת

וְכָל קַבָּלָה שֶׁבַּלֵּב

בְּעִקָּר בִּדְבָרִים הַנּוֹגְעִים לַגּוּף

(הַהֵיכָל שֶׁדַּלְתוֹתָיו נְעוּלוֹת לִי)

וְכָל מוּסִיקָה שֶׁהִיא

וּבְעִקָּר אַהֲבָה (שֶׁהִיא קוֹל שֶׁאֶצְבְּעוֹתַי מְמַלְמְלוֹת)

הַכֹּלמֻתָּרִין לָךְ !

הַכֹּלשְׁרוּיִין לָךְ !

הַכֹּל מְחוּלִין לָךְ !

לִשְׁכֹּחַ פְּגָעִים וּכְאֵבִים וּלְהַמְשִׁיךְ

וּלְלַטֵּף אֵיזוֹ עִקְּשׁוּת

וּלְרַכֵּךְ

וְקַבֵּל בְּקוֹנָם אֶת הֶתֵּרֵנוּ

שֶׁאַתָּה דַּיָּנִים מֻמְחִים

דבורים בבית הכנסת

אמצע שנות ה-70, המאה ה-20, עיר ים קטנה, בית הכנסת של בית הספר. שפת הים קרובה, וכך גם שפת התפילה. כולנו מחכים: עכשיו נכנס המנהל, היום ראש חודש ותפילה חגיגית מתחילה, במרכזה ה"הלל". אני קרב – מצויד בהתרגשויות קטנות – אל פרק קי"ח המופלא (ספר תהילים הוא פגישה עם פרקים מופלאים). הפרק מושר בחלקו כדו שיח בין החזן לקהל: מִן-הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. ה' לִי לֹא אִירָא; מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם ובהמשך הפסוק המנחם: טוֹב לַחֲסוֹת בה' מִבְּטֹחַ בָּאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בה' מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים.

אלה הם רק חלק מישויות הפרק המהדהדות בנפשו של הילד הקטן. עוד מעט יעופפו דבורים; זמזומן מתחיל בתוכי עוד לפני שהן מגיעות לפרק: כָּל-גּוֹיִם סְבָבוּנִי; בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם סַבּוּנִי גַם-סְבָבוּנִי; בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם ועכשיו הן מגיעות: סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם. איני מסוגל להתקדם לפסוק הבא. כולי בתוך מחול הדבורים והמילים: סבוני, אמילם, דועכו, מה זה דֹּעֲכוּ? כְּאֵשׁ קוֹצִים? ואיך זה קשור לילד? לא היה צורך למצוא פירוש למילים, כי הקסם שהילכו עליי חזק מפירושו. זו שירה צרופה וזה מגע הקסם הראשון שלה בי. כל הסבסוב הזה מניע אותי. הדבורה ממשיכה לעוף מאז ועד עתה במעגלים בתוכי או לידי. " דרך שינויים לשוניים, הלשון מטרימה את המציאות ומודיעה לנו על תהליכים שונים לפני התרחשותם. לדוגמה, כששמעון פרס התחיל לבטא את שם הארגון אש"ף בהטעמת מלרע במקום במלעיל (כמו קוסם), נוכחתי לדעת שיש שינויים ביחסו אליו ולהכרה בו "

ופעם אחת שאלה אותנו המורה מה הפסוק האהוב עלינו ב"הלל". בסוף ה"הלל" השירה והרגשת ההתחדשות. אני מלווה את הילד שהייתי באיחולים ובברכות אל הכיתה, בית ספר יהלו"ם, שנות ה-70, אשדוד. והנה, לפני זמן מה שמעתי בתוכנית רדיו את יצחק לאור מספר על הקשר שלו כילד אל עולם התפילה, ובעקבות שני הילדים שהיינו בא לי השיר:

תְּפִלַּת יַלְדוּת עוֹמֶדֶת צִבְעוֹנִית

וְשׁוֹקֶקֶת לְיַד סַבּוּנִי

גַּם סְבָבוּנִי

סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים

דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים

תְּפִלָּה אַחַת מְזַמְזֶמֶת

כִּדְבוֹרָה

נִמְלֶטֶת

סרנים במוסך

חקר לשוני מרתק אותי, בפרט עם אשתי, שהיא עורכת לשון. היתקלות במילה או בצירוף לשוני ומחקר שורשיו ומשמעויותיו, בדיקה במילון, בתנ"ך, ברשת. אני חולם חלומות על מילים, מתרגש מהן ונענה להן. זאת ועוד, כ"פוליטיקאי של הלשון", כדברי המשורר דוד אבידן המנוח על משוררים, אני רגיש לשינויים פוליטיים. דרך שינויים לשוניים, הלשון מטרימה את המציאות ומודיעה לנו על תהליכים שונים לפני התרחשותם. לדוגמה, כששמעון פרס התחיל לבטא את שם הארגון אש"ף בהטעמת מלרע במקום במלעיל (כמו קוסם), נוכחתי לדעת שיש שינויים ביחסו אליו ולהכרה בו.

בעברית עתיקה בשפת המקרא, המשנה ולשון החכמים יש חוכמה מיוחדת שמתגלה רק למי שמשתמש בה – קורא או כותב בה, מתפלל בה. ויש מקורות אחרים, כמו למשל ספרי ההדרכה הישנים למכונות חקלאיות, שגיליתי בספרייה של הנשיא יצחק בן צבי: ספרים ציוריים, פלסטיים, שמחבריהם היו אוהבי מכונות, מנועים והשפה העברית. כשמוזכר בספרים הנוזל הטהור, הכוונה לשמן מכונות. כמעט יצאתי משם היישר למוסך הקרוב כדי להחליף מקצוע; סרנים, גל, ארכובה, מצמד, הטיפול השבועי במנוע, השריפה הפנימית... " בשפה העברית יש לטעמי מחוזות וצירופים בעלי כוח מיוחד, קמאי. כיוון שבעיניי יש קדושה לשפה זה מטעין אותה מאוד. היחס של המקורות ללשון הוא דרמטי מאוד, שהרי נאמר: ברית כרותה ללשון. מוטלת אחריות מיוחדת על הדיבור שיעשה טוב בעולם "

בשפה העברית יש לטעמי מחוזות וצירופים בעלי כוח מיוחד, קמאי. כיוון שבעיניי יש קדושה לשפה זה מטעין אותה מאוד. היחס של המקורות ללשון הוא דרמטי מאוד, שהרי נאמר: ברית כרותה ללשון. מוטלת אחריות מיוחדת על הדיבור שיעשה טוב בעולם.

ויש גם יסוד הבחירה שלי בלשון העברית ובמעשה לשוני-תרבותי. לא תמיד העשייה הזו מודעת, אבל העולם הלשוני-תרבותי נכנס לשירים באופן טבעי. צורת ההתבוננות שלי בעולם היא לשונית, אני שם לב ללשונן של הבריות ולניסוח שלהן. אני שם לב לעברית עשירה או עילגת, אני לומד עברית כל הזמן ומנסה לשפר את שפתי.

נוֹף אֲחוּז בֶּהָלָה

מְחַבֵּק אוֹתִי בַּלַּיְלָה

בִּשְׂדוֹת חֶבְרוֹן

עֲדָרִים וַעֲבֻדָּה רַבָּה

שֶׁל אֲבוֹתַי

בְּכָל פִּתּוּל

תְּפִלַּת רִבְקָה

בְּכָל חֹשֶׁךְ בּוֹר יוֹסֵף

אוֹרְחַת מְכוֹנִיּוֹת בָּאָה לְמוּלִי

וְלָהּ תְּנוּעוֹת עֲדִינוֹת עַל

בֶּטֶן רָחֵל

ניסינוביץ מקריא צמד משיריו

משיח בשורות

אני אוהב את השפה העברית, היפה באיכותה העתיקה והעכשווית, ולכן בשיריי אני משתמש בכל רובדי השפה ללא היסוס ובטבעיות, כמו בלשון. כך גם נכנסות לשירים דמויות מכל המרחב ההיסטורי היהודי והעולמי, מתארחות בתוך השיר ומחוללות בו שינוי. השירה היא המורה הכי טובה שלי: היא שכללה את העבודה הדתית שלי ולימדה אותי היסטוריה, היא שמאפשרת לי לבכות ולהתגורר במקומות רחוקים וקרובים, להתחפש, לדובב, להתמסר. היא מדייקת אותי ואת הקוראים. היא בונה עולמות ומקרבת רחוקים. המשורר הוא סוכן לשוני שתפקידו לעורר ישנים ולדובב שפתיים של מתים וחיים. מבחינתי, מעשה השיר מסתיים כשהוא נשמע טבעי לשפה, כאילו מאז ומעולם הוא היה פה. הוא חלק מהראשית. אני חושב ששורה טובה יכולה להביא את המשיח.

* יורם ניסינוביץ, משורר, עורך, מייסד ועורך כתב העת לשירה "משיב הרוח". מנחה סדנאות כתיבה. זוכה פרס פסטיבל שער לשירה. ספר שיריו "השולחן הנמוך של הישועה" יצאה ב-2008 בהוצאת אבן חושן. השירים המובאים כאן יראו אור בקרוב