עוד שיא כזה, ואבדנו

יוסי עין-דור רואה את מדינת ישראל שוברת שיא אחרי שיא ותוהה אם בכלל יש לנו עתיד. וגם: מילה על רשות השידור

במוסקבה התקיימה החודש אליפות העולם באתלטיקה; בברצלונה התקיימה אליפות העולם בשחייה. גם שם וגם שם הושגו שיאים למכביר, כאלה שעוד ייזכרו וידברו עליהם שנים. שיאים ספורטיביים, אני מתכוון. ספורטאים בכל הענפים המתחרים עמלו שנים כדי להשתתף באירועים הבינלאומיים הללו ולהתחרות זה בזה כדי לראות מי הטוב מביניהם. כולם רוצים לזכות ברגעי התהילה.

 
נתב"ג. מדגרה של שיאים (צילום: פלאש 90)

אבל לא אלמן ישראל. גם אצלנו השיגו החודש שיאים, הרבה שיאים, אם כי לא ממש בתחום הספורט. כמה שיאים לדוגמה: שיא הקניות ביום אחד בדיוטי פרי - אחלה הישג שבעולם; שנים התאמנו כדי להגיע לרגע הזה. הכול מהכול ומכל הבא ליד. אנחנו ישראלים הרי - לך תדע מה יהיה מחר. אם הערבים יצליחו לזרוק אותנו לים, אזי לפחות שנהיה מצוידים בטונה של חפיסות שוקולד; מבושמים במיטב מותגי הבשמים שבעולם; מעשנים סיגריות תוצרת חוץ. כלומר, לפחות נהיה מתוקים ומאושרים. כאלה אנחנו הישראלים – תנו לנו מסעי קניות, תנו לנו לבזבז, תנו לנו לחיות כאילו אין מחר - ואנחנו על גג העולם. עזבו אותנו ממה שיהיה מחר, עזבו אותנו מאיך וממה נשלם הכול. אל תהיו כבדים.

 

לשיא הקניות בדיוטי פרי מצטרף כמובן שיא השיאים במספר הנוסעים העוברים בנמל התעופה בן גוריון, שיא במספר הטיסות היוצאות, הנכנסות, החונות, המעוכבות, המטופלות. שכחתי משהו? אה כן, לזה מצטרפים כמובן השיאים העונתיים בצריכת החשמל, בצריכת המים לשתייה, במכירת קרם הגנה מפני השמש, ובצדו, שיא בקניית שמן בוטנים לשיזוף. לכל אלה מצטרפים שיאים בקניית כפכפי אצבע וחולצות בטן לנשים. אם לא די בכל אלה, הנה הגענו לשיא הרייטינג בערוץ 23 ולשיא במספר שולחי המסרונים לדיירי ה"אח הגדול" - וכל זה, גבירותיי ורבותיי, לתפארת מדינת ישראל.

 

חשבתם שזו "עונת המלפפונים"? איפה? כאן? השתגעתם לגמרי. אחרי מאמצים אינסופיים ופעולה אינטנסיבית של כל השליחים שלנו בחו"ל, הצלחנו להביא לכאן הקיץ גם קבוצה של יותר מ-100 צעירים וצעירות חדורי ציונות ומוטיבציה שיעשו עלייה ויתגייסו מיד לצה"ל. אחרי שישתחררו, ילכו ללימודים ויחפשו עבודה טובה ובמשכורת ראויה, הם יעשו שוב חושבים ויירדו חזרה. אבל עזבו מה שיהיה - העיקר הוא מה שעכשיו. ועכשיו הכול דבש - יש לנו ארץ נהדרת (גם היא בפגרה).

 

הנה, גם יאיר לפיד אומר שיש עתיד שיתחיל כאן בערך עוד שנה וחצי-שנתיים. עד אז כדאי להתאפק ולא להתנהג סתם כמו כלב שנאוצר. גם מספר לא מבוטל של פעילי המחאה של קיץ 2011 הבינו את זה, ועד שיהיה כאן טוב יותר, הם החליטו לחפש את מקומם על פני הגלובוס. אחד בליטא המשגשגת והעשירה, אחרים בברלין הטהורה, חלק מארצות הברית הערכית והשוויונית וחלק בקנדה החמה. כולם מצאו את מקומם. רק אנחנו נשארנו כאן לבדנו לייצר עוד ועוד שיאים, כי אין לנו ברירה - מישהו הרי צריך לעשות את העבודה.

 

שיא החוצפה

 


ארדן. עוד מטאטא שחושב שהמציא את הניקיון (פלאש 90)
עובדי רשות השידור יצאו באחרונה להפגין נגד ביטול הרפורמה באופן חד צדדי בידי שר התקשורת גלעד ארדן, אחרי שש שנים מתישות של משא ומתן עם האוצר; דבר שמרמז לדעתם על הכוונה לסגור את הרשות. יש הרבה צדק בטענת העובדים ובחששם. עד שהצליחו להגיע להסכמות; עד שהצליחו להביא לפרישתם מרצון של מאות עובדים ועוד רבים אחרים היו בדרך לפרישה; עד שהפנימו שככה זה לא יכול להימשך - בא המטאטא החדש, והוא חושב שהוא ימציא את תורת הניקיון מחדש.

 

עם זאת ולאחר שקראתי באחרונה כי עובדת הרשות הגישה תביעה בבית הדין לעבודה על שהורידו לה את התשלום בעבור שעתיים כוננות פיקטיבית ביום (ויש עוד רבים כמוה שמקבלים שכר גם על שש שעות כוננות פיקטיבית), הגעתי למסקנה כי הניקיון שם צריך להיות הרבה יותר יסודי ממה שחשבתי עד כה, ואולי אין באמת ברירה אחרת אלא לנעול את הדלתות במנעולים, לפטר את כולם גם במחיר אישי ומקצועי כבד ולפתוח מחדש, כך שלא תהיה לרשות ומוסדותיה שום כפיפות פוליטית והיא תהיה ציבורית בדיוק כמו הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה. זוהי דרישה נאיבית כי היא לא תקרה. " לשיא הקניות בדיוטי פרי מצטרף כמובן שיא השיאים במספר הנוסעים העוברים בנמל התעופה בן גוריון. לזה מצטרפים כמובן השיאים העונתיים בצריכת החשמל, בצריכת המים לשתייה, במכירת קרם הגנה מפני השמש ובצדו, שיא בקניית שמן בוטנים לשיזוף "

 

התמיכה שלי בשידור הציבורי נותרה כשהיתה. אליפויות העולם באתלטיקה ובשחייה, שהוזכרו בתחילת הטור, לא היו משודרות בכל ערוץ מסחרי אחר וכן תוכניות רבות נוספות שמקומן אינו בערוצים מסחריים אבל בהחלט ראויות לשידור. תחנות רדיו לקהלי יעד מסוימים, כמו FM 88 לדוגמה, יכולות להתקיים ולשרוד רק ברשות ציבורית. מי עוד היה מחזיק בערוץ 33? מי עוד היה מחזיק בערוץ 23 (הטלוויזיה החינוכית), שהוא כבר מזמן היה צריך להפסיק להתקיים?

 

אלא שאותה עובדת שתבעה היא רק קצה הקרחון של ההתנהלות הכלכלית השערורייתית ברשות השידור. תרבות הניהול שם בעייתית, שלא לדבר על דרך מינויים של בעלי התפקידים. דו"ח מבקר המדינה לא אהב את מה שמצא שם. כל אלה ידועים זה מכבר, ואין בהם חדש, ובכל זאת, עולם כמנהגו נוהג. המחלות של רשות השידור הן מחלות כמעט סופניות, ולפעמים קשה להבין איך הגוף הזה עוד ממשיך לחיות.

 

אם השר ארדן כבר עשה את הצעד וביטל את ההסכמים, אז שילך עם זה עד הסוף - יסגור ויקים מחדש. עם זאת, צריך לזכור שתמיד קיימת הסכנה שזה עלול גם לא להיפתח כלל, ובגלל זה בדיוק השר ארדן וחבריו לעולם לא יעשו את הצעד הנועז, יש שיגידו אפילו מתבקש. כל מי שבשלטון לא יוותר על האפשרות להשפיע על ערוצי רדיו וטלוויזיה מרכזיים כל כך בחיינו, אף שהוא יכול לזכות בנקודות רבות מהציבור הרחב, ששונא את המחשבה שהוא צריך לשלם אגרה לגוף מסואב כמו רשות השידור ואינו מקבל את התמורה.

 

אשר על כן, יש לי חשש גדול ששום דבר אמיתי לא יקרה ברשות השידור. מנהלים תמיד מתחלפים לפני העובדים, ובמקרה הזה, השר הממונה על רשות השידור ילך עוד הרבה לפני ותיקי הרשות ויורשיהם. אלה היו שידורי החדשות-ישנות מרוממה ירושלים. 

עוד בבית אבי חי