הכול חלטורה אחת גדולה

אי שם, בברצלונה, מתקיימת לה בימים אלה אליפות העולם בשחייה. אי שם, בשממה של ערוץ 1, משודרת אותה אליפות עולם. היא מרהיבה, היא מרתקת, יש בה מלבד תחרויות, חצאי גמר וגמרים מותחים בשחייה, גם תחרויות קבוצתיות ואישיות בשחייה צורנית ובקפיצות ממקפצות. השנה, בפעם הראשונה מאז ומעולם, מתקיימת תחרות בקפיצה מגובה 27 מטר. מטורף, מפחיד לחשוב על זה, שלא לדבר על לעשות את זה. אבל זה קבור עמוק בלוח השידורים של ערוץ 1, וכך הציבור הרחב כלל לא נחשף לאליפות הזאת.

 
שחייה צורנית, מתוך אליפות העולם. כל היופי הזה הולך לאיבוד

אם ערוץ 2 היה רוכש את זכויות השידור, הם כבר היו יודעים לעשות מזה חגיגה אמיתית ופסטיבל רייטינג לא קטן. גם ערוץ 10 יכול היה להפיג את השעמומון בטלוויזיית הקיץ אם היה רוכש את הזכויות. אני לא יודע למה הזכויות שייכות לערוץ 1 דווקא והאם היה מדובר רק בעניין כלכלי, וזה גם לא משנה כרגע; מה שחשוב הוא שהציבור הישראלי הרחב מפסיד ממש בימים אלה אירוע ספורט עולמי, מרהיב ביופיו, מותח עד אלפית השנייה האחרונה, לטובת עוד מקבץ תוכניות משעממות ורדודות שמוכרים לנו הערוצים המסחריים. תשאלו את הבת שלי, עוד לא בת ארבע – כל יום היא שואלת אותי מתי משדרים שחייה צורנית, מתי מראים את האנשים האלה קופצים למים. והיא מבינה משהו, הקטנה הזאת; היא יודעת מה נכון.

אז השבוע הבטחתי לה שבחמש וחצי נראה את תחרויות הקפיצה למים. כיוונתי שעון ל-05:25, פתחנו טלוויזיה על הערוץ המשדר ב-HD המפואר וגילינו להפתעתנו שהתחרות היתה בעיצומה. רגע, מה, הם התחילו לפני הזמן? הם לא. פשוט אין קשר בין לוח השידורים המפורסם ובין מה שמשדרים בפועל. חלטורה, כבר אמרנו? " קיבלתם זכויות שידור על אליפות העולם בשחייה, אבל שידרתם חלטורה. צר לי להגיד את זה על ערוץ 1, שאני מאוד תומך בקיומו. אני נגד סגירתו, כפי שמציע השר ארדן, אבל אני גם נגד חלטורה, ומה שאתם עושים שם ברוממה הוא לא הרבה יותר מזה "

ואז יושב לו אורי לוי בחולצה הקצרה הירוקה שהוא בא איתה כנראה מהבית ואיתו שרון פרי, והשניים מדברים רוב הזמן על כמה זה מפחיד לקפוץ מכזה גובה. גברתי ואדוני, אתם שדרי ספורט; אתם צריכים להתלהב, להלהיב, לפרשן ולהסביר, ולא להדגיש כל הזמן כמה אין לכם מושג בספורט הזה.

למה אין באולפן מישהו שגם מתחרה בענף הזה? אם אין כזה, שווה להסביר למה אין. למה לא להביא מתחרה אקסטרים אחר שיסביר מה זה אומר מבחינת משטר אימונים, כמה אין תמיכה בענף הזה בארץ, כמה אנחנו כפר קטן ולא מפותח בזמן שמדינות רבות אחרות מייצרות אלופים. אלוף הקפיצות, אגב, הוא מקולומביה.

קיבלתם זכויות שידור, אבל שידרתם חלטורה. צר לי להגיד את זה על ערוץ 1, שאני מאוד תומך בקיומו למרות מה שהוא היום ואיך שהוא היום. אני נגד סגירתו כפי שמציע השר ארדן, אבל אני גם נגד חלטורה, ומה שאתם עושים שם ברוממה הוא לא הרבה יותר מזה.

בריאות

תמיד ישנם אלה שמתלוננים על כל דבר שזז. הם לעתים קרובות אנשים די מעצבנים, וייתכן שגם אני נמנה עם אותם אנשים, אבל זה לא עושה אותם לא צודקים. מתברר שהם צודקים אפילו לעתים די קרובות. תראו כמה עמוסות ידיהן של נציבי הקבילות במשרדים הממשלתיים ובמוסדות הציבור האחרים.

דו"ח שחיבר נציב קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות מצא כי קיימת עלייה של 27 אחוז במספר התלונות המוצדקות נגד קופות החולים בשנת 2012. התלונות היו נגד כל הקופות, אבל המחזיקה בשיא התלונות המוצדקות נגדה, עם עלייה של 48 אחוז לעומת השנה שעברה, היא קופת חולים לאומית. ולמרות זאת, מקנן בי ספק גדול אם מישהו שם יסיק את המסקנות, אם מישהו ינסה באמת ללמוד ולשפר. לא רק בקופת החולים לאומית, אלא גם בכל השאר. כי אנחנו רוצים שיחשבו שאנחנו מקצוענים, אבל אנחנו חלטורה אחת גדולה, בהכול.

71 אחוז מכלל התלונות שהוגשו למשרד הבריאות נגד קופות החולים נגעו לטיפולים הכלולים בסל הבריאות שלא ניתנו למבוטחים. את האצבע המאשימה מפנות הקופות ישר אל הגרעון בתקציב בגובה של 1.9 מיליארד שקלים.18 אחוז מהתלונות נגעו לאיכות השירות. גם זה קשור לענייני תקציב וגרעון?

המרוץ לדרכון

כנראה זו מחלה אנושית משותפת לכולם שאין לה מרפה, או לכל הפחות מחלה ישראלית כללית - אחרת אין לי שום דרך להסביר את התופעה. "מועדון בעלי הדרכון הדיפלומטי", ככה נקרא לזה. מספר החברים בו הולך וגדל, וגם מי שכבר אינו זכאי להשתייך אליו אינו ממהר לוותר.

בישראל קיימות ארבע קבוצות של זכאים לדרכון דיפלומטי: מי שמוגדרים בעלי משרה רמה - שליחים מטעם המדינה בחו"ל - זכאים בנסיבות ביטחוניות, והקבוצה החדשה (קיימת שש שנים) היא של חברי הכנסת.

הדרכון הדיפלומטי מעניק למחזיק בו קיצור תהליכים בנמלי תעופה ברחבי העולם, הימנעות מעמידה בתור עם שאר הנוסעים, ובקיצור - הרגשה של מיוחסים ושועי עולם. הדרכון הדיפלומטי, למעט שליחים שהדרכון שלהם עובר אישור במדינה שאליה נשלחו, אינו מעניק חסינות או פטור ממכס, אבל זה לא משנה את העובדה ש"המרוץ למיליון" הוא כלום לעומת ה"מרוץ לדרכון". הדרכון הדיפלומטי נהפך לסמל סטטוס: שופטים, חברי כנסת בהווה ובעבר, בעלי תפקידים בכירים במשרדי ממשלה, ולא רק הם - גם בני זוגם וילדיהם. כולם בדרך אל האושר. " כדאי שבפעם הבאה שרוצים למנות מישהו לתפקיד בכיר יעשו שיעורי בית וישאלו אותו כמה שאלות לפני שמעלים את שמו בפני ועדת טירקל או כל ועדת מינויים אחרת. כדאי להיות מקצוענים, ולא לשלוף מהמותן. החלטורה לא תמיד עובדת "

רשימת חברי המועדון האקסקלוסיבי הועברה לאחרונה ממשרד החוץ לתנועה לחופש המידע על פי בקשתה של זו. מהרשימה הזאת מתברר משהו שאינו חדש כנראה לאיש - אצלנו כמו אצלנו, הכול שכונה. נכון להיום, 119 איש הם בעלי דרכון דיפלומטי מתוקף היותם חברי כנסת ובני זוגם. רבים מהם כבר אינם זכאים, בשל היותם "לשעבר", אבל למה להחזיר אם אפשר בינתיים להשאיר? חברי הכנסת החדשים, שהבטיחו פוליטיקה אחרת, גם הם לא חיכו הרבה זמן לפני שביקשו ליהנות מהממתק הזה. זוהי דוגמה אישית ראויה לשמה.

וכך יוצא שוב שאצלנו כמו אצלנו, גם מה שאמור להיות מאוד מכובד, מאוד ברור, נראה ומתנהג כמו חלטורה אחת גדולה.

נגיד שיש נגיד

כדאי שבפעם הבאה שרוצים למנות מישהו לתפקיד בכיר, יעשו שיעורי בית וישאלו אותו כמה שאלות לפני שמעלים את שמו בפני ועדת טירקל, או כל ועדת מינויים אחרת. סתם כדי לחסוך את הבושה והמבוכה. כדאי להיות מקצוענים, ולא לשלוף מהמותן. החלטורה לא תמיד עובדת.