אחרי מות: הרב זלמן שחטר שלומי ז"ל בראיון מיוחד

04.07.14

"כשהתחלנו בארצות הברית, הסתכלו עלינו כעל יוצאי דופן שלא משתלבים בשום מקום. כיום היהדות ה'מיינסטרימית' מחקה אותנו". ראיון עם הרב זלמן שחטר-שלומי, מייסד התנועה הפלורליסטית היהדות המתחדשת ואדם שהקדים את זמנו

ציטוטים ופסוקים מהמקורות מתערבבים בחדשות טריות מישראל. שמות אנשים ידועים וידועים פחות מכאן ומארצות הברית, מהיום ומפעם, מדוסקסים בשתי וערב בצד תהליכים מעולם הרוחניות מהמזרח ומסורות יהודיות מקדמת דנא, ומדי פעם גם שירים ותפילות משתלבים ביניהם: כך, מתנהלת שיחה עם הרב זלמן שחטר-שלומי, בן 88 יבדל"א, הנחשב למייסד תנועת היהדות המתחדשת. התנועה מונה כיום עשרות קהילות פעילות ושוקקות ברחבי ארצות הברית וגם בישראל המשלבות שירה ותפילה מדיטטיבית ודוגלות בין השאר בפלורליזם ובקבלת בני זוג מעורבים, חברי קהילת להט"ב ועוד.

 


"הרב זלמן", כפי שהוא מכנה בפי חסידיו: מהפכן
זכיתי לדבר עם "רב זלמן", כפי שהוא מכונה בפי עשרות אלפי תלמידיו וחסידיו לאורך השנים ולנסות להבין ממנו מהי ההגדרה שלו ליהדות, מה ההבדל בין תחושת הזהות של יהודי-אמריקאי ויהודי-ישראלי ו אם תנועת היהדות המתחדשת יכולה להצליח בישראל. כדי לעקוב אחר קו מחשבתו הפתלתל, הנע במהירות האור, צריך להיות צלול, חכם ובקיא בכל האמור לעיל לפחות כמוהו.

 

פער בין דימוי למציאות


הרב זלמן חי בעיר בולדר, קולורדו, הנחשבת לאחת הערים הרוחניות בארצות הברית ואף בעולם. הוא מיודד עם הדלאי לאמה, המנהיג הרוחני הטיבטי, ישב בראש הפקולטה לחוכמת עולם באוניברסיטת נארופה בבולדר, לימד בקולג'ים רבים והקים את אלף, ארגון ליהדות מתחדשת שאף מכשיר רבנים וחזנים – משני המינים כמובן. אין ספק שבמהלך חייו שבר הרב זלמן יותר מוסכמות ממה שניתן לספור, באמצעות דעותיו החדשניות ובמעשיו יוצאי הדופן, שלא פעם גרמו לאי אילו גבות להתרומם אל על, בפרט אלו של יהודים אורתודקסים.

 

כבר נאמר עליו שהקדים את זמנו, אך דווקא ההתעוררות שלו מחיי רב אורתודקסי בשליחות חב"ד, בהנהגת הרב יוסף יצחק שניאורסון (הידוע כ"רבי מלובביץ'"), קרתה בו בזמן ובמשולב עם המהפכה החברתית של שנות ה-60 בארצות הברית, וקורות חייו כוללות אף נטילת אל.אס.די עם לא אחר מאשר טימותי לירי, דמות מפתח של התקופה.

 

אתה מגיע מרקע אורתודוקסי, אך רוב האנשים בקהילות היהדות המתחדשת מגיעים מרקע חילוני. כיצד אתה מסביר את זה?

"התלמידים הראשונים שלי היו חוזרים בשאלה. הם אמרו שהישיבות לא מספקות אותם יותר. הם באו עם ידע מוקדם איך ללמוד גמרא, אבל הם לא רצו לחיות יותר את דרך החיים האורתודוקסית, וזה היה גם התהליך האישי שלי. הייתי שליח חב"ד לתקופה ארוכה, אך אז הגיע הזמן שהרגשתי שהחוויה צרה מדי וצריך להרחיב אותה. 'הרחיבי אוהלייך'".

 

אז מה משך אותך לעזוב את חב"ד?

"אני בדרך כלל אומר לאנשים שסיימתי את לימודיי", הוא עונה בחיוך, "לא היתה לי מחלוקת עם חב"ד, אבל כל מה שהם לימדו אותי היה, 'ועכשיו צא לעולם, ועשה את מה שלמדת'. והמשכתי ללמוד, על סדר השתלשלות הדברים. הדוקטורט שלי היה על "יחידות" - על תהליך הייעוץ שקורה בין הרב לחסידו. כל מה שעשיתי, אפילו עד ליום זה, הוא פועל יוצא של השנים שלי איתם. מחר בבוקר יש לי שיעור עם שליחי חב"ד. הם באים באמתלה כלשהי, כי הכרתי את הרבי מלובביץ', אבל למעשה, הם מעוניינים לדעת איך מתפללים מתוך כוונה, וזו המשמעות האמיתית מבחינתי".

 

אז אתה עדיין שואב ממסורות חב"ד?

"לא כל כך מהמסורות, אלא מהלימוד. לימודי חב"ד הם הבוגרים ביותר מבין לימודי היהדות המסורתיים. הם מדברים על הפסיכולוגיה, התיאולוגיה, הגאולוגיה, הקוסמולוגיה של היקום. אבל היה שינוי כיוון בפרדיגמה, ואנחנו כיום כבר מעבר ללימודי חב"ד. עכשיו צריך לקחת אותן האמונות ולנסות להבין איך זה מסתדר עם פסיכולוגיה מודרנית, פמיניזם, אקולוגיה, קוסמולוגיה של היקום הקוונטי. כל קבוצה או דת מסורתית מנסה להבין איך לשמור על המסורת שהבנות שלה כבר מסרבות לקבל והבנים מנסים למצוא דרך שונה ממנה. " חב"ד הם ראשי תיבות של חוכמה, בינה, דעת, אבל רוב הזמן אנשי חב"ד עסוקים בארגון ובעשייה; הם לא בספירות הגבוהות. כשאני פוגש את שליחי חב"ד הצעירים, אני מפציר בהם לא לשכוח את חוכמה-בינה-דעת, לעשות התבוננות ולהתפלל באריכות ומתוך כוונה "

 

"יש קבוצה שנפגשת בניו יורק ששמה 'אנשי הצ'ולנט'. הם לא רוצים להוריד את הפאות או לשנות את הלבוש, אבל הם כבר לא חושבים אותו הדבר. הם נפגשים ואוכלים צ'ולנט ומדברים על דברים שבבית היו נחשבים אפיקורסיות. השינוי הוא לא מתוך הארגון, אלא אורגני, מהשטח. בעולם החסידי, המון אנשים עושים הפרדה בראש בין מה שהם מאמינים ובין מה שהם צריכים לעשות כדי לשרוד, כדי שלילדים יהיה שידוך טוב וכדי שהם יכובדו בקהילה ולא יחשבו ל"שייגעצים" ואפיקורסים. מצד שני, כשאותו אדם חושב על הדברים הגדולים יותר ביקום, הוא לא רוצה לחשוב כמו ילד יותר; הוא רוצה להבין.

 

"חב"ד הם ראשי תיבות של חוכמה, בינה, דעת, אבל רוב הזמן אנשי חב"ד עסוקים בארגון ובעשייה. הם לא בספירות הגבוהות. כשאני פוגש את שליחי חב"ד הצעירים, אני מפציר בהם לא לשכוח את חוכמה-בינה-דעת, לעשות התבוננות ולהתפלל באריכות ומתוך כוונה".

 

אתה נחשב למחדש ביהדות, והכנסת ריקוד, שירה ומדיטציה לתפילות ולטקסים, מה שמנוגד לחלוטין ליהדות כפי שלמדנו להכיר אותה - מישיבה בבית כנסת ועד, למעשה, "התעלמות" מהגוף.

 "זה ככה אצל האשכנזים, אבל לא כולם. כשהייתי בישראל, היו עולים מתימן, ממרוקו ומכוררדיסטן, ולכולם היו מסורות נפלאות של ריקוד ותפילה".

 

אבל התחושה היא שהרעיונות האלו שלך צמחו כמעט משומקום, בלישום תקדים.

 "מאיפה זה בא? כשאומרים מזמור ליום השבת, מדובר במוזיקה, 'פיצחו ורננו וזמרו... הללו בתוף ובמחול'. לא 'סחבתי' את הרעיונות האלה מהסופים או ממסורות ההינדו. הרבה מתלמידיי הגיעו מהמסורות האלו, וכשהם מצאו את זה ביהדות, הם היו מאושרים. אבל לא הייתי צריך ליצור משהו שלא היה שם. זה היה שם, אבל התעלמו מזה".

 

נתקלת בהרבה ביקורת כשהתחלת?

 "אני עדיין נתקל בביקורת. אז מה? לא בזבזתי זמן בלהגן על עצמי".

 

מזמורים בקצב הפלמנקו


האם אתה מגדיר את עצמך אמריקאי-יהודי
?

"בהחלט. יש ספר חדש של שאול מגיד, שבו הוא מציין שיהדות מתחדשת יכלה לצמוח רק בקרב היהדות האמריקאית. כשאני מקשיב למוזיקה שמגיעה מהקהילה של רות גן קגן (מייסדת קהילת נאוה תהילה, קהילת יהדות מתחדשת בירושלים, מ.ל.) זו מוזיקה יפהפייה, אבל היא לא אמריקאית, אלא מאוד ישראלית. 'זימרת הארץ' של היהדות המתחדשת באמריקה, והלחן המיוחד שלה, לא יצליחו בישראל. היא שונה. יש משהו בשילוב של יהדות ואמריקה. כמו חב"ד ורוסיה, שם שרו ניגונים עצובים שהתאימו למקום, וכמו שהיהודים הספרדים שרו 'יום זה לישראל, אורה ושמחה, שבת מנוחה' במקצב הפלמנקו".

 

אתה אופטימי לגבי יהדות מתחדשת בישראל?

"יהדות אלטרנטיבית זו הגדרה מדויקת יותר, כי תהליך ההתחדשות צריך לקרות קודם בתל אביב, בחיפה. יהיה קשה בירושלים, בגלל החרדים, למרות ש"נשות הכותל" מנסות לעשות את זה, ואנחנו תומכים בהן, אני חושב שזה מאוד חשוב. בזמנו, נשים לא הניחו תפילין. כשהייתי ב"קאמפ רמה" ב-1960, הצעתי לנשים שיניחו תפילין ויכינו טליתות לעצמן".

 

האם קל יותר לחיות ביהדות אלטרנטיבית בארצות הברית מאשר בישראל?

"כל התפתחות צריכה להיות טבעית, שצומחת בדרך אורגנית. להקת שבע באמירים ניגנו מוזיקה נהדרת, והיו תופעה ישראלית מאוד. אבל ישראל היא מדינה צעירה, והיא עדיין לא עברה את מה שהיא צריכה לעבור. יהיו ילדי חרדים שיתגייסו לצבא עכשיו, וזה ישנה את העולם החרדי בדרך נפלאה. יהיו בנות שלא ירצו לחיות בדרך מגבילה כבעבר. יש רוח חדשה שנושבת, אבל עוד מוקדם להגיד. אני לא יודע אם אחיה לראות את התחייה הזו בישראל, אבל זה לא העניין שלי, אלא של אלוהים".

 

אז אתה מגיע לבקר בישראל בקרוב?

  " ישראל היא מדינה צעירה, והיא עדיין לא עברה את מה שהיא צריכה לעבור. יהיו ילדי חרדים שיתגייסו לצבא עכשיו, וזה ישנה את העולם החרדי בדרך נפלאה. יהיו בנות שלא ירצו לחיות בדרך מגבילה כבעבר. יש רוח חדשה שנושבת, אבל עוד מוקדם להגיד. אני לא יודע אם אחיה לראות את התחייה הזו בישראל " "אני, ברוך השם, כבר בשיבה טובה, ואני לא יוצא לנסיעות ארוכות. מעבר לכך, זה לא התפקיד שלי. מי שצריך לגרום למהפך בישראל, הוא בין השאר אריה יעקב לייב, שנחבא אל הכלים איפשהו בגליל. הוא כתב ספר נהדר ששמו 'מבשרי אחזה אלוה - סודות הגוף על פי הקבלה'. צריך לחפש אותם בישראל. אני באמת מאמין שהשתמשו בי ככלי בידי אלוהים, ואני אומר לתלמידים שלי זאת: "אתם לא יוצרים דברים, אתם מגויסים על ידי אלוהים לעשות זאת". יהיו אנשים שיגויסו לכך בישראל, ויהיו אנשים שיקשיבו לאוהד האזרחי ויחשבו: "אני כל כך מאושר שמישהו מדבר ככה, כי חשבתי שאני צריך להפסיק להיות יהודי כדי לאהוב או כדי להרגיש את גופי". אחרים יגידו, לא חשבתי שאני יכול להתפלל מתוך כוונה כמו שאני מתפלל עם רות גן קגן. אבל צריך לתת לזה זמן, וצריך להתאזר בסבלנות.

 

"כשהתחלנו בארצות הברית, הסתכלו עלינו כעל יוצאי דופן שלא משתלבים בשום מקום. כיום היהדות ה"מיינסטרימית" מחקה אותנו. כולם לובשים טליתות כמו שהכנו לפני שנים, ואף אחד לא יודע מאיפה זה בא. אבל לא אכפת לי, להפך, אני מאוד שמח שהם עושים את זה".

 

כיצד אתה רואה את ההתפתחויות ביהדות בעולם כיום?

 יש כיום את עניין ה'כשרות האקולוגית', מגדלים כבשים לשחיטה כשרה בפואבלו, ניו מקסיקו. זו שחיטה מתחשבת בסביבה ובריאה. הרבה דברים קורים, אבל אני לא יכול לקחת קרדיט עליהם; זה קורה בצורה אורגנית. אני יכולתי להראות אופציה שקיימת, ואני חושב שבישראל יהיו אופציות שונות. יש כיום תחייה ברוסיה, באוסטרליה, בגרמניה ובצרפת ובספרד. אבל חב"ד עושים את הצעד הראשון, בזה שהם שולחים שליחים לקטמנדו ועושים שם סדר לישראלים. והישראלים האלו ישאלו בתורם 'איך אני יכול לקחת מחב"ד את מה שאני צריך, ועדיין לא לאבד את עצמי בתהליך'. בשלב הבא אנשים ישאלו, 'איך אנחנו מחדשים דברים מבלי להפוך לחרדים?'. והחרדים ישאלו את אותן שאלות - איך הדור הבא ימשיך אותנו? אם נקפא על השמרים, זה לא יעבוד. הגיע הזמן לשאול אילו בגדים האדמה רוצה שאלבש, ולא את בגדי הגלות, הקפוטה והשטריימל מאירופה שלא מתאימים לישראל".

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי