במדינת הגמדים רעש מהומה

האם עופר עיני בעד העובדים או בעד הוועדים הגדולים? ואיך זה שלא קם בכנסת קול צעקה נגד "חוק הרעש" הדרקוני? יוסי עין-דור סוגר עוד שבוע בעצבים

השנה האחרונה היתה שנת שיא בהקמה של התאגדויות חדשות של עובדים, והשנה המגמה רק הולכת וצוברת תאוצה. כמדומני, כבר 40 ועדי עובדים חדשים קמו במקומות שבחלקם הגדול עד לא מזמן איש לא היה מעלה בדעתו שזה יתאפשר. קמו ועדים במעוזים הקשים של הקפיטליזם הישראלי המודרני וההייטקי: סלקום, הוט,פלאפון, חדשות ערוץ 2 ועוד. חלקם קמו בעזרת ההסתדרות, חלקם קמו באמצעות הארגון המתחרה שלה, כוח לעובדים. קיים עוד ארגון עובדים קטן יותר - מען. כל הארגונים האלה מבורכים. כל מה שיכול לעזור לעובד מבורך. כל מי שיכול לשמור על זכויותיו מתקבל בברכה. אלא שלפריחה הזאת בהקמת ועדי עובדים יש הרבה מאוד שותפים והרבה גורמים שחברו יחדיו – לא בהכרח אלה שמתהדרים ולוקחים לעצמם את הקרדיט על ההקמה.


עיני. עוד לא מאוחר מדי להציל את המצב (פלאש 90)

 

להחלטות בתי הדין לענייני עבודה בשנתיים האחרונות שפסקו יותר ויותר לטובת העובדים יש משקל רב, וגם להסתדרות ולכוח לעובדים יש בהחלט חלק בהקמה, אבל יותר מכל אלה, הסיבה לכך היא שהם העובדים שכבר לא היה להם מה להפסיד, שמצבם הידרדר עד כדי כך, שההתארגנות היתה להם למפלט האחרון.

 

אבל את הקרדיט הגדול להקמת הוועדים צריך לזקוף לזכות המחאה החברתית של קיץ 2011, שיצרה את המודעות לעוול הנורא של השיטה הקפיטליסטית הנצלנית-ללא-רחם הנהוגה במחוזותינו, לזלזול בכבוד האדם העובד, לתופעת העבדות המודרנית באמצעות החברות הקבלניות. אלמלא המחאה ההיא, שראשי המשק אוהבים להשתמש בה כשק חבטות ולתלות בה את האשם המרכזי למצבנו הכלכלי היום, מצב העובדים היום בישראל היה הרבה יותר גרוע.

 

הבעיה היתה ונותרה אותם 11 הוועדים הגדולים במשק, שמנצלים את כוחם הרב לרעה, תוך הפגנת שרירים שלעתים תכופות באה על חשבון הציבור העובד. הנה, בימים אלה ממש, אלה ועדי נמלי הים של חיפה ואשדוד. הבעיה הגדולה יותר היא הקשר בינם ובין ההסתדרות, שאינה מסוגלת לרסן אותם בזמן. אילו עופר עיני היה רוצה, הוא יכול היה לרסן את יו"ר עובדי נמל אשדוד אלון חסן כבר מזמן. אילו היה רוצה, היה יכול לרסן את יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, פנחס עידן, שמאיים לא אחת להשבית את העבודה בנתב"ג: "לא נהסס מלהשבית את נתב"ג בעיצומה של עונת נסיעות הקיץ; אנחנו תומכים בכל החלטה שיקבל מזכ"ל ההסתדרות, עופר עיני, במאבק הנמלים", הוא אמר השבוע.

 
עיני, לטובת מי אתה?

אני כמובן תומך בזכות לשבות ומתנגד להוצאת צווי ריתוק נגד עובדים שובתים, גם כשמדובר בשירותים חיוניים. אני מתנגד באופן נחרץ לכוונה לחוקק חוק שאוסר לשבות במפעלים המוגדרים חיוניים למשק. עם זאת, אני נגד הפעלת מכשיר השביתה כל אימת שהנהלה זו או אחרת מנסה לבצע שינויים. זו זכותה וזה תפקידה ואחריותה של הנהלת חברה, כשם שחובתה לקחת אחריות אישית על ניהול כושל.

 

שביתה מוצלחת במשק, כזו שבסופה משפרת את מעמד העובדים ועם זאת מועילה גם לציבור הרחב, יש בה כדי לשפר את תדמיתה של ההסתדרות ושל העומד בראשה. רק השבוע נדחתה ברגע האחרון ההכרזה על סכסוך עבודה בנמלים לפני השבתה מלאה. ראש הממשלה נפגש עם עיני, והאיום נדחה. עיני צובר כוח פוליטי רב, אבל הדימוי הציבורי שלו נשחק, כשם שכוחה של ההסתדרות כארגון עובדים המגן על כלל העובדים נשחק. עיני הולך עם החזקים ופחות עם החלשים. אז מה עושים? יוצאים בקמפיין שעלותו מיליוני שקלים. על חשבון מי? על חשבון חברי ההסתדרות המשלמים את מסיהם מדי חודש. " עיני הולך עם החזקים ופחות עם החלשים. אז מה עושים? יוצאים בקמפיין שעלותו מיליוני שקלים. על חשבון מי? על חשבון חברי ההסתדרות המשלמים את מסיהם מדי חודש "

 

מטרת הקמפיין, כפי שהוצגה למשרדי הפרסום שניגשו למכרז, היא לעודד עובדים להתאגד במסגרת ההסתדרות. יותר עובדים בהסתדרות - יותר מסי חבר. כלומר, הסתדרות יותר עשירה וכוח השפעה גדול יותר לעומד בראשה ולשאר עסקני ההסתדרות. מטרה נוספת, כפי שהבינו במשרדי הפרסום, היא שיפור תדמיתה של ההסתדרות לנוכח הביקורת הציבורית שספגו הארגון ועיני על התייצבותם האוטומטית לימין הוועדים החזקים במשק.

 

יש לי עצה מועילה לעיני ולחבריו - תפעלו באמת למען העובדים, דווקא במקומות הקטנים והחלשים. תהיו פעילים בשטח מבלי לנסות ולצבור הון פוליטי מכל מהלך. תחזרו להיות בנשמתכם אנשי עמל ולא עסקנים. הציבור יגיע אליכם בעצמו ויריע. את המחאה החברתית ההיא פספסתם מפני שרציתם לעשות עליה קופה פוליטית. את אהדת הציבור הרחב אתם לא מקבלים כי אתם נתפסים כחבורת אינטרסנטים קטנים ולא כאנשי חזון. אבל לעולם לא מאוחר מדי. את המיליונים שאתם רוצים לבזבז על קמפיין מיותר בכיכובה של צופית גרנט תשקיעו לטובת האדם העובד, ולא לטובת התדמית, שכשמה כן היא - תדמית ולא יותר, בלון נפוח מלא באוויר חם.

 

האח הגדול משתלט על חיינו

"חוק הרעש" החדש שעבר השבוע בכנסת הוא תעודת עניות לחברי הכנסת החדשים. איך החוק הזה עבר מבלי שהקמתם קול צעקה? איך הוא עבר מבלי שניסיתם לעורר דיון ציבורי נוקב? מחברי הכנסת הוותיקים אני כבר ממילא לא מצפה להרבה.

 

מעכשיו, כל בית פרטי או דירת מגורים שבה תהיה מסיבה קצת רועשת, שירת קריוקי קולניתאו סתם צעירים ששומעים מוזיקה בווליום גבוה שהשכנים לא אוהבים היא סיבה טובה מספיק ששוטר ייכנס פנימה מבלי לבקש רשות ומבלי צו של בית משפט. " חוק הרעש הוא פתח רחב שהמשטרה יכולה לנצל בתואנות כוזבות לצורכי חקירה, ולא בהכרח כדי לעשות שקט בסביבה רועשת "

 

החוק הזה הוא פגיעה קשה בפרטיות. זהו פתח רחב לקריאות שווא, לנקמנות של שכנים מסוכסכים, לעוד כלי בידי בני/בנות זוג שאהבה פרחה להם מזמן מהקן. החוק הזה הוא פתח רחב שהמשטרה יכולה לנצל בתואנות כוזבות לצורכי חקירה, ולא בהכרח כדי לעשות שקט בסביבה רועשת. החוק הזה לוקח אותנו למדינות אחרות ולמשטרי אימה, ולא להגנת הציבור מפני מפגעי רעש. החוק הזה, כמו הקמת המאגר הביומטרי, הוא עוד שלב שבו "האח הגדול" משתלט על חיינו. החוק הזה יכול להיות בכייה לדורות כי כשהגלגל מתחיל להסתובב במדרון, כבר לא ניתן לעצור אותו.

 

מושחתים נמאסתם

73 אחוז מהציבור בישראל סבורים שהשלטון מנוהל בידי קומץ בעלי אינטרסים (מתוך דו"ח ברומטר השחיתות של עמותת שקיפות בינלאומית ישראל); 27 אחוז מהישראלים הנותרים - או שאינם חיים כאן בארץ או שלוקים בחוסר התמצאות במרחב. הגוף הנתפס כמושחת ביותר הוא המפלגות הפוליטיות ומיד אחריהן מדורגים מוסדות הדת - למה אנחנו לא מופתעים?

בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי