ישראבלוף אקדמי

כל מי שרואה חשיבות בהשכלה הגבוהה ובקיום המוסדות האקדמיים בישראל; כל מי שרוצה שילדיו יזכו להשכלה ראויה, כזו שגם תעניק להם ידע כללי ויכולת חשיבה מפותחת, שבסופו של יום תעניק להם גם מיומנות מקצועית; כל מי שרוצה שנשתייך לחבורת המדינות המתקדמות והנאורות - יהיה חייב לצאת בזעקה גדולה בעקבות שידורה של תוכנית התחקירים "המקור" בערוץ 10 בשבוע שעבר.

צילום: פלאש 90

העיתונאי רביב דרוקר חשף את השיטה, זו שכל מי שחי באקדמיה, וגם מחוצה לה, יודע כבר שנים: האוניברסיטאות והמכללות נאבקות כדי לשרוד בשוק הפרוע שהתפתח כאן עם הקמת המכללות הפרטיות, וכך יוצא שכדי לשרוד, הן מורידות את הרמה ואת סף הקבלה בשעריהן, מקצצות בדרישות האקדמיות מהסטודנטים, מגמישות עד כדי כמתעמלות קרקע את יכולתן לספוג, ולו רק שיירשמו אליהן כמה שיותר תלמידים ושחלילה שלא תהיה נשירה.

לא פעם אמרתי, גם בטורים שפרסמתי בעבר, ואנסח זאת בעדינות מרבית כדי לא לפגוע באיש באופן אישי: אחוז ניכר מאלה המאכלסים היום את כיתות הלימוד במוסדות האקדמיים השונים אינם ראויים למעמד הזה, ובוודאי שלא לתואר אקדמי. בא רביב דרוקר וחשף את מפת האינטרסים והקומבינות של המוסדות האקדמיים, גם של המכובדים שבהם, כדי להמשיך להתקיים. והראש היהודי ממציא לנו פטנטים לרוב: תוכניות לאנשי צבא, תוכניות לצורכי קבלת  " מתן תקציבים ראויים לאוניברסיטאות ראויות, יכולים לפתור אותן מהצורך המבזה הזה לחזר על הפתחים. בד בבד, יש להקשות על המכללות הפרטיות באישור תוכניות הלימוד ובהענקת תארים מתקדמים. עם זאת, יש להעלות את אחוז המרצים שיקבלו תקן מהמוסד שבו הם מלמדים, וכך הם יהיו פנויים גם למחקר ולא רק לחלטורות לצורכי קיום. בד בבד יש להוריד משמעותית את אחוז המרצים מן החוץ, שהם היום עיקר הסגל האקדמי במכללות. זו העבדות המודרנית המתעטפת לה באצטלה אינטליגנטית "  
תוספות שכר, תוכניות על פי הזמנה, תוכניות לכל דורש, תוכניות לכל המשפחה ועוד תוכניות לרוב. העיקר שיהיו תוכניות ותהיה פרנסה. האם הן עומדות בקריטריון בסיסי של לימודים אקדמיים? את מי זה מעניין.

אני מלמד באוניברסיטאות ובמכללות זה 14 שנה. הכנסת מאמרים באנגלית לביבליוגרפיה אינה עומדת על הפרק כי איש לא יקרא. גם את הרשימה הביבליוגרפית בעברית הסטודנטים לא קוראים. אז נותנים בחנים, נותנים עבודות, מנסים לגרום להם לקרוא. אז יש להם ויקיפדיה ויש אינטרנט עם מנוע חיפוש ויש מי שכבר עשה את העבודה, אז למה לקרוא ולחשוב לבד? מי בכלל בא כדי ללמוד באמת? המטרה היא התואר ולא רכישת ידע, כי התואר הוא בין היתר בסיס לחישוב השכר המשולם במקומות עבודה רבים, על אחת כמה וכמה במוסדות ציבוריים וממשלתיים.

המוסדות האקדמיים מבטיחים תואר לכל דורש, וכך הדורש בא בטענות על כך שאתה בכלל מבקש ממנו לעשות משהו בעבור זה בזמן שהוא משלם ממיטב כספו ומבטיח את קיומך. לא פעם שמעתי את הטיעון החצוף: "שכר הלימוד שלי משלם את השכר שלך, ולכן זכותי...". ואני דואג לתקן ולומר: שכר הלימוד שלך מקנה לך את הזכות להירשם ללמוד אצלי, וכך לקבל את כל תנאיי, הידועים מראש.

כשהחל שידור תוכנית "המקור" האמורה השארתי הודעה לד"ר דב תמרי, ראש המסלול ללימודי ביטחון והגנת העורף בבית ברל (גם שם אני מלמד, בין היתר), שיצפה בה. כעבור יומיים קיבלתי ממנו מייל תשובה, ובו הוא פירוט את כל הסיבות שהביאו את האקדמיה למצבה הנוכחי וגם הצעה לפתרון. ברשותו, אני מציג קטע מההצעה לפניכם:

"כל תחרות, אליבא האידיאל הקפיטליסטי הישראלי, מאלצת את המתחרים להוריד את רמת ההוראה על מנת שתהיה יותר זולה ולהוריד את חסמי הקושי על התלמידים, כך שנגיע לתואר לכל דורש.

בכך לא די. מאחר ועובדי שרות המדינה והשרות הציבור רוצים להעלות את שכרם, כל הזמן, נמצא פטנט; נקבע לתפקידים שונים דרישת סף – תואר אקדמי. תלמד ותשיג תואר ותוכל להתקדם בתפקידים. מה שכחו? שאפשר היה להתאים לימודי תעודה, הכשרה מקצועית, לתפקידים שונים, עם התאמה לתפקיד המיועד. כמו שמכשירים מסגר או נגר, אפשר להכשיר מנהל מכל סוג שהוא בצורה מכוונת. לא מוכרחים תואר אקדמי. תוכשר – תתקדם, שכרך יעלה לפי סוג התפקיד אותו אתה ממלא".

הרעיון הוא נכון ופשוט – להחזיר עטרה ליושנה. ברגע שהשכר לא יהיה תְלוי תואר פיקטיבי אלא תְלוי יכולת מקצועית מוכחת, אפשר יהיה להחזיר גם את הלימודים וההשכלה לאקדמיה, כפי שראוי שיהיה. האוניברסיטאות והמכללות, גם אם הן מבינות את הנזק העצום שהן גורמות לעצמן בכך שהן מורידות את הרמה ומזנות את מעמדן בארץ ובעולם, אינן מצליחות בכוחות עצמן לעמוד עכשיו בפני הפיתוי שמאפשר להן לשרוד. אז מישהו צריך לעזור להן לעשות את זה.

צילום: פלאש 90

וכאן, שוב אנחנו רואים עד כמה החיבור בין השכלה וכלכלה הוא בלתי נפרד. קבלת החלטות ברמה הלאומית ומתן תקציבים ראויים לאוניברסיטאות ראויות, יכולים לפתור אותן מהצורך המבזה הזה לחזר על הפתחים. בד בבד, יש להקשות על המכללות הפרטיות באישור תוכניות הלימוד ובהענקת תארים מתקדמים. עם זאת, יש להעלות את אחוז המרצים שיקבלו תקן מהמוסד שבו הם מלמדים, וכך הם יהיו פנויים גם למחקר ולא רק לחלטורות לצורכי קיום. בד בבד יש להוריד משמעותית את אחוז המרצים מן החוץ, שהם היום עיקר הסגל האקדמי במכללות. זו העבדות המודרנית המתעטפת לה באצטלה אינטליגנטית.

השכלה אינה עומדת בפני עצמה. השכלה היא ביטוי של סדרי קדימויות של מקבלי ההחלטות. כשמדינה סוגדת ל"מעושרות" ומנהיגיה סוגדים למיטות מעופפות, קשה לי להניח שסדרי העדיפויות ישתנו כאן.