אתה הבנת את זה, פולי?

הניסיון של דובר צה"ל, תא"ל יואב (פולי) מרדכי, להתערב בקמפיין של משרד החוץ בכיכוב בר רפאלי חשף חוסר הבנה הן בממשל תקין והן ביחסי ציבור. יוסי עין-דור שמח שהמשרד הבהיר לו זאת

משרד החוץ הראה השבוע לדובר צה"ל את הדלת החוצה. משרד החוץ העמיד את דובר צה"ל במקומו והחזיר אותו למידותיו הטבעיות. משרד החוץ העביר שיעור לדובר צה"ל שלימד אותו מהי מדינה דמוקרטית ומהי הפרדת רשויות. "שאפו" גדול למשרד החוץ על האומץ שגילה בכך שלא נגרר אחרי הפופוליזם הזול והמסוכן שהוביל את דובר צה"ל להתערב בעניין שאינו עניינו ולצאת בצורה בוטה נגד הופעתה של בר רפאלי בקמפיין שיזם והפיק משרד החוץ, וזאת משום שלא שירתה בצה"ל.


במלחמת המפרץ הראשונה, בינואר 1991, פרץ לתודעה הציבורית דובר צה"ל דאז נחמן שי, בשל העצה האלמותית שהעניק לציבור הרחב: "שתו מים". שי רצה להרגיע את הציבור ולא ידע איך, אז הוא הלך עם ההיגיון הבריא ודיבר אל הציבור כמו שמדברים אל מישהו עצבני: "שתה מים ותירגע". שי נכנס לוואקום שהתקיים אז בכל נושא ההסברה לעורף: זה לא היה תפקידו כדובר צה"ל, ובכל זאת הוא עשה זאת, כי לא היה מישהו אחר שנטל יוזמה וקבע מדיניות הסברתית לעורף. מאז הוא זכור בציבוריות הישראלית בעיקר בזכות אותה עצה, ולא בשל שלל התפקידים הרבים האחרים שמילא. דובר צה"ל הנוכחי רוצה כנראה להיזכר בשל מלחמתו חסרת התועלת והלא חכמה במשתמטים משירות צבאי באמצעות בר רפאלי.

מאז מלחמת המפרץ הראשונה היו עוד כמה מלחמות, והלקחים נלמדו, כך אומרים. הטעויות המרכזיות תוקנו, והוקם מערך הסברה במשרד ראש הממשלה שתפקידו לאחד ולאגד בעת חירום מדיניות הסברתית אחת וכוללת בארץ ובעולם. אולם בשגרה כל משרד ממשלתי אחראי על ההסברה ועל הדוברות שלו. והנה, לפתע פתאום, החליט דובר צה"ל הנוכחי תת אלוף יואב (פולי) מרדכי להרחיב את סמכויותיו, וחש שהוא חייב להתערב ולהתייחס לקמפיין אזרחי של משרד החוץ שאמור להתפרסם בקרוב. דובר צה"ל פתח בקמפיין עצמאי משלו נגד השתתפותה של הדוגמנית הישראלית הכי מוכרת בעולם, בר רפאלי, בסרטון של משרד החוץ.
" ובכן, תא"ל מרדכי, זה אכן לא בסמכותך. שאלת הגיוס לצה"ל היא אמנם שאלה כבדת משקל בחברה הישראלית, אבל יש דברים חשובים לא פחות, כמו יחסי החוץ של ישראל. התועלת שרפאלי מביאה לישראל בקמפיין אחד בהשתתפותה עולה בעשרות מונים על התועלת שהיתה מביאה כפקידת אלוף בקריה (והרי ברור לכולם שזה היה תפקידה בצבא, כי לאלופים ולטייסים מגיע את היפות ביותר) "

דובר צה"ל אולי מבין צבא, אבל כנראה לא מבין מהם גבולות תפקידו ומהן סמכויותיו של איש צבא במשטר דמוקרטי, ובנוסף כנראה לא מבין הרבה בפרסום וביחסי ציבור. הקמפיין של משרד החוץ עוסק בחדשנות הישראלית, במכשירים ישראליים שנמצאים בשימוש בכל העולם, ואיש לא יודע שמדובר בהמצאה ישראלית. מה לדובר צה"ל ולזה? לא לנו הפתרונים. "אין רשימת קריטריונים ממשלתית להשתתפות באירועי הסברה – לא פוליטיים, לא דתיים ולא צבאיים – וטוב שכך", אומר דובר משרד החוץ יגאל פלמור, ומוסיף: "מי שחושב שצריכה להיות רשימה כזאת – שיעבור למדינה אחרת". כך אמר הדובר, וצדק בכל מילה.

אסור לו לדובר צה"ל להתערב בהחלטות של משרד ממשלתי. אף על פי כן הוא מנסה לעשות זאת לפחות פעם בשנה או שנתיים – בעת דיוני התקציב, כל אימת שמוזכר קיצוץ אפשרי בתקציב מערכת הביטחון וצה"ל – באמצעות קמפיין והפעלת כל הכתבים הצבאיים והכלכליים. במקרים האלה, למרות שזה לא תקין מבחינת משילות ושלטון, אני עוד יכול להבין ולהיות סלחני במידה. אבל מה לדובר צה"ל ולקמפיינים של משרד החוץ? מה הוא מתערב? אני לא מחובביה של בר רפאלי, וכבר כתבתי עליה באחד הטורים הקודמים שלי, אבל אף אחד לא ייקח ממנה את ההצלחה הבינלאומית שכמותה לא היתה לאף ישראלי או ישראלית בתחומה מעולם. בר רפאלי היא מותג נוצץ, שצריך להיות אידיוט מושלם כדי לא להשתמש בו כשהוא עומד לרשותך (ועוד בהתנדבות!).

על מה בעצם מלין דובר צה"ל? "הבחירה בנציגה שלא שירתה מעודה בצבא כמסבירה רשמית מטעם מדינת ישראל מעבירה מסר של סלחנות והעלמת עין מאי גיוס לצה"ל ואף מעודדת הזדהות בקרב צעירים וצעירות עם הצלחתם של אלו שלא התגייסו", כותב תא"ל מרדכי במכתב ששלח למשנה למנכ"ל משרד החוץ, ומוסיף: "הגם שקמפיינים להסברה בחו"ל אינם נמצאים בתחום אחריותנו, ראיתי לנכון להפנות את תשומת לבך למסר השלילי לחברה הישראלית העשוי להינתן מהעמדתה הרשמית של בר רפאלי שלא שירתה בצה"ל כנציגת מדינת ישראל בקמפיין הסברה לחו"ל".

"שגרירה מצטיינת". בר רפאלי (פלאש 90)

ובכן, תא"ל יואב (פולי) מרדכי, זה אכן לא בסמכותך. שאלת הגיוס לצה"ל היא אמנם שאלה כבדת משקל בחברה הישראלית, אבל יש דברים חשובים לא פחות, כמו יחסי החוץ של ישראל. התועלת שרפאלי מביאה לישראל בקמפיין אחד בהשתתפותה עולה בעשרות מונים על התועלת שהיתה מביאה כפקידת אלוף בקריה (והרי ברור לכולם שזה היה תפקידה בצבא, כי לאלופים ולטייסים מגיע את היפות ביותר).

אני יכול לגנות את הדרך שבחרה כדי לקבל פטור משירות, אני לא בהכרח מגנה את עצם אי רצונה לשרת. מאז השתתפה רפאלי כבר בכמה מסעי הסברה בחו"ל לטובת המדינה, והתועלת שהביאה נמדדת בכלים אחרים. תקראו לזה שירות אזרחי, או כמו שיש ספורטאי מצטיין, אפשר לקרוא לזה "שגריר מצטיין".

צריך לצאת מהפרובינציה. המציאות השתנתה, כללי המשחק השתנו. אל תילחם בזה – לך עם זה. החוכמה היא לנצל כל אחד בתחום שבו הוא יכול לתרום את המרב. תרומתו של המוזיקאי אביב גפן, שלא שירת בצה"ל, לחברה הישראלית לא נופלת מזו של רוב המשרתים בצבא. תרומה תרבותית היא לא פחותה מתרומה צבאית, לא הכול נמדד על פי שברי ההליכה ברגליים. כך גם במקרה של בר רפאלי.

טוב עשה משרד החוץ, ולשם שינוי נהג בתבונה, כשלא עשה חשבונות קטנוניים וניצל את הכלים שעמדו לרשותו. במקרה הזה, למרות מחאתו של מרדכי ולמרות מחאת סטודנטים מאוניברסיטת בר אילן על כך שהיא "יצאה עם גוי" (הקנאה מדברת מגרונם, ובעיקר הגזענות), בר רפאלי היא נכס גדול לישראל, לפחות כלפי חוץ. לא בטוח שאפשר לומר את זה על דובר צה"ל הנוכחי.

עוד בבית אבי חי