אלף בחירות קשות

ישראל חסון

מפלגה: קדימה

מקום ברשימה: 2

חבר כנסת, שירת 23 שנה בשב"כ, כיהן כסגנו של ראש השב"כ עמי איילון. לאחר פרישתו מהשב"כ הקים את חסון אנרגיה, חברה פרטית לאספקת דלק, בשותפות עם בעל הזיכיון הבלעדי לאספקת דלק לשטחי הרשות הפלסטינית עבור חברת דור אנרגיה. עסק במסחר עם הרשות הפלסטינית.

בחירות ידועות בעברו: בחר לפרוש מהשב"כ לאחר שלא מונה לראש הארגון, בחר להצטרף לישראל ביתנו ולאחר מכן לעזוב לקדימה, בחר לתמוך בשאול מופז בהתמודדותו מול ציפי לבני על ראשות קדימה באביב 2012, בחר להישאר בקדימה כשהסיעה התפלגה בדצמבר 2012.

ספר על בחירה משמעותית בחייך.

"להקים משפחה".

הרחב.

"לדעת מה זה מחייב, ולעמוד במה שזה מחייב, ובסוף להתפנק עליהם".

מה המשמעות של לעמוד במה שזה מחייב? " במשך כל שנותיי בשירות הקפדתי לא לעשות דבר שאתבייש בו. אם היו דברים שלא הסכמתי איתם, כבר אז הרגשתי עם זה לא נוח, אבל מאחר שאתה משרת בארגון ממלכתי, אז יש דרג שמחליט. אתה יכול להתריע, אתה יכול להציע, אתה יכול לנסות להשפיע, אבל בסוף יש מי שמחליט. וזהו. ומאחר שאתה עובד בארגון ממלכתי, אתה סר למרותו "

"אחת - ליטול אחריות; שתיים - ללמוד לכבד, ולהשאיר את המרחב להתפתחות, ולא לנסות לעצב בדמותך; שלוש - כל הדאגות שנלוות לכך: להחזיק משפחה ולטפל בה".

במהלך שנות השירות בשב"כ חשת קונפליקט בין העבודה למשפחה?

"לא היה שום קונפליקט. אולי היה חסך, אבל לא קונפליקט".

ספר על בחירה קשה שעשית.

"כשאתה עובד בתחום שעבדתי בו, כל יום ניצבות בפניך אלף בחירות קשות. בסופו של דבר מדובר בחיי אדם".

צפית בסרט "שומרי הסף", שבו מרואיינים שישה ראשי שב"כ לשעבר?

"עוד לא. אצפה בו כשתסתיים מערכת הבחירות".

בסרט יש ביטוי לחרטות על החלטות ועל התנהלות.

"במשך כל שנותיי בשירות - כל חיי הייתי בתחום המבצעי ואחרי זה גם בתחום המדיני - הקפדתי לא לעשות דבר שאתבייש בו. אולי לא בהכרח הייתי שלם איתו, אבל בטח לא התביישתי בו, כך שהדילמות שאת מתארת לא קיימות. אם היו דברים שלא הסכמתי איתם, כבר אז הרגשתי עם זה לא נוח, אבל מאחר שאתה משרת בארגון ממלכתי, אז יש דרג שמחליט. בעבודה הזו רואים מזווית אחרת את התהליך שמדינת ישראל נמצאת בו. אתה יכול להתריע, אתה יכול להציע, אתה יכול לנסות להשפיע, אבל בסוף יש מי שמחליט. וזהו. ומאחר שאתה עובד בארגון ממלכתי, אתה סר למרותו. אבל מעולם לא הסתרתי את דעתי, ומעולם לא עשיתי משהו שאני מתבייש בו".

צילום: פלאש 90

ובכל זאת, יש בחירות שהיית עושה אחרת?

"אני חושב שכל האנשים רואים בדיעבד 6/6, אז בוודאי שהיו דברים שהייתי עושה אחרת. היו החלטות שהייתי מקבל אחרת, והיו המלצות שהייתי ממליץ אחרת. אבל אתה גם מתבגר וצובר ניסיון. גם הדברים משתנים לפעמים, לא הכל תלוי בך. ומכל דבר שאני עושה, בין אם הוא מוצלח ובין אם פחות, אני מפיק לקחים".

מה למשל היית עושה אחרת?

"כשהייתי סמוך לשולחנם של ראשי ממשלות, מטבע הדברים לפעמים הייתי אומר את הדברים בצורה עדינה מדי, לא חדה מספיק. לעתים הייתי מצטער. הייתי אומר לעצמי: 'הייתי צריך לומר או לעשות את הדברים אחרת'. דוגמה מאוד בולטת לזה, שקל לי להזכיר, היא אירועי מנהרת הכותל. חשבתי שהיה צריך לדחות את מועד הפתיחה ולפתוח אותה באופן אחר, שלא היה מביא לשפיכות דמים. והמלצתי, ונאבקתי. בדיעבד, אחרי המחיר ששילמנו, אני אומר לעצמי: 'תשמע, היית צריך להיות הרבה יותר חד ותקיף'. הייתי חד, אבל כנראה לא הייתי תקיף מספיק, כי לא שכנעתי".

מה לגבי הבחירות הפוליטיות שעשית? המעבר מישראל ביתנו לקדימה, הכניסה של קדימה לממשלת נתניהו, היציאה ממנה.

"בחרתי להצטרף לישראל ביתנו כי התנגדתי להתנתקות באופן שבו נעשתה - לא להיפרדות מהפלסטינים, אלא לאופן שבו היא נעשתה. לטעמי, אפשר היה לנצל את זה לדברים טובים יותר. אחרי שהצטרפתי לישראל ביתנו וראיתי את האופן שבו היא מתנהלת, הבנתי שאני לא מתאים לזה, שאני לא מתאים למילוי הנחיות ולדעת היחיד שקובעת. החלטתי שאני פורש מישראל ביתנו והתמודדתי ברשימת קדימה.

"לגבי הכניסה לממשלה, אני סבור שהנושאים שבגללם נכנסנו לממשלה היו ראויים. העובדה הפשוטה היא שמעלו באמון שנתנו, ולפיכך פרשנו. על אף שהבנו שנשלם מחיר פוליטי כבד - והבנו את זה לא בדיעבד - החלטנו שעדיף שנהיה ישרים עם עצמנו מאשר שנשקר את עצמנו ואת הציבור".

ספר על בחירות קטנות בחיים, כמו לבוש, תסרוקת. יש לך שפם - זו בחירה.

"בתור אחד שמאוד לא אוהב להתגלח, היה לי זקן כשהתגייסתי לשירות. מאחר שנכפה עליי להוריד את הזקן, השארתי את השפם. לא בגלל החלטה. מבחינתי, להוריד את השפם או להשאיר אותו זה עניין די טיפשי לעסוק בו. בנוגע ללבוש - זה לא מדבר אליי בתור סמל סטטוס. אני לא יודע מה זה מותגים וכל השטויות האלה. אבל אני חושב שכשאדם מהיישוב מביא את עצמו לכנסת ישראל והולך לפגוש חבר כנסת, אז הוא צריך ללבוש לבוש הולם שמכבד את אותו אדם. אני לא אוהב לבקר בחנויות בגדים או נעליים, ועד לפני חמש שנים גם לא הייתי עושה את זה. אבל מאז שאני נדרש ללבוש מוקפד יותר, אני מוצא את עצמי אחת לשנה-שנתיים בחנויות כאלה".