בדרך אל עצמו

הגבאי הצעיר: תפילה במניין אשכנזי

הייתי בן תשע כשההורים שלי חזרו בתשובה. בתור שומרי מסורת היינו עושים קידוש, אבל ברקע הטלוויזיה תמיד דלקה. בשבת הראשונה ששמרנו לא היתה טלוויזיה, האווירה היתה מיוחדת, ואמא שלי בכתה מסביב לשולחן השבת בזמן אמירת "אשת חיל", מרוב התרגשות. אני זוכר שזה הרגיש לי כמו חג, וביקשתי מאבא שלי להמשיך כך כל שבת. ראינו גם שזה עושה טוב למשפחה, כי עד אז כמעט לא ראינו את אבא בבית בשבת.

לאבא שלי לא היתה מורשת ספרדית, כי לאביו כמעט ולא היתה נגיעה דתית. לכן בתחילת התהליך לא היתה לו עדיפות לבית כנסת של ספרדים או אשכנזים, והוא התפלל במניין אשכנזי. גם אני התפללתי באותו בית כנסת, שבו היו בעיקר ניצולי שואה, ואפילו הפכתי בהמשך לגבאי בית כנסת. פתחתי וסגרתי אותו מדי יום. זה הפך אותי כבר מתחילת הדרך שלי ביהדות לאדם של אחדות, שלא מסווג את עצמו באופן עדתי. זה גם גרם לי להיות זמר של כולם – כך אני רואה את עצמי.

גיל הטיפש עשרה: סקורפיונס למהדרין

דיסק הסולו הראשון שלי נקרא "לך בדרכים ישרות". אני ואבא בחרנו את החומרים ביחד. שם הדיסק היה בעצם מסר סמוי מאבא שלי אליי, שאלך בדרכים ישרות, כי הוא ראה את הבלבול שהיה לי באותה תקופה, בגיל הטיפש עשרה.

האמת היא שאת הדיסק הזה הקלטתי ללא חשק בכלל. הרגשתי שהוא מיועד לציבור הדתי, אבל אני לא הייתי באמת שם. הרגשתי שאני מאמין כי אבא שלי בחר, ולא כי אני בחרתי. למרות זאת, הדיסק הפך ללהיט גדול בעולם הדתי, כי היה בו חידוש לאותה תקופה: הייתי הראשון שהקליט טקסטים יהודיים למוזיקה לועזית. הכל היה קאברים לשירים של ספייס גירלז, מייקל ג'קסון, הסקורפיונס ואמנים שהצליחו באותה תקופה. היום אני מסתכל אחורה ולא מבסוט מהרבה דברים בדיסק הזה, אבל זה מה יש.

לא אהבתי להופיע. הרגשתי שאני משקר. שאלו אותי למה אני לא הולך שחור-לבן, אילו מסכתות למדתי בגמרא, והכל היה תחת בלבול גדול. החלטתי לקחת פסק זמן בכל הקשור להופעות ולמוזיקה. פשוט חוויתי את החיים עד גיל 18 וחצי.

התקרבות ליהדות: התפללתי להתחתן

ההתקרבות הפרטית שלי החלה בעקבות היכרות עם בחורה דתייה שמצאה חן בעיניי. היו לה יראת שמים, צניעות ומידות טובות. אמרתי לעצמי שכזו אישה אני מחפש. בעקבות הקשר איתה התקרבתי לקב"ה. הקשר אמנם לא התאים, אבל היא נתנה לי את הפוש הראשוני. בעקבות זה רציתי להקים בית, כמו שהקמתי בסופו של דבר.

באותה תקופה יצאתי, ביליתי במקומות שונים, אבל במקביל ראיתי משהו אחר שכל כך קסם לי והיה טהור בעיניי. החלטתי לחתוך.

הייתי חובב סלסה מושבע, והבנתי שאני צריך לעזוב את זה. זה היה הכי קשה לי. הייתי צריך לעזוב קשרים, להתנתק מחלק מהחברים, ובגדול לעשות פאוזה של תקופה ואז לחזור אליהם. במשך שנתיים למדתי תורה יום יום, מתשע בבוקר עד שש בערב. אחר כך הגעתי הביתה, אכלתי ולמדתי מתשע בערב עד 11 בלילה. ככה במשך שנתיים התחזקתי. התפללתי כל הזמן למצוא מישהי טובה ואיכותית כדי להתחתן ולהקים בית בישראל.

הקדשה על דיסק: היום שבו הכרתי את אשתי

אחרי אותה תקופה שחררתי דיסק חדש, "האור בקצה המנהרה", שביטא את התשוקה שלי להקים בית טהור. עבדתי על הדיסק הזה שנתיים שלמות, כי במהלך העבודה 13 שירים שהקלטתי נמחקו בעקבות שריפה שפרצה באולפן. זה היה בתקופה שבה היו רק סלילים ולא מחשבים, כך שלא יכולנו לשחזר ונאלצנו להקליט את הכל מחדש.

בעקבות האלבום יצאתי לסיבוב הופעות. בחורה בשם מורן התקשרה למנהל שלי כדי לשאול אם תהיה הופעה בבת ים. המנהל אמר שתהיה אבל צריכים לדאוג למכור כרטיסים. היא התנדבה למכור כרטיסים באזור. שם, בהופעה, ראיתי אותה בפעם הראשונה. כאות הערכה כתבתי לה הקדשה על דיסק: "שתזכי לזיווג הגון משורש נשמתך, ואל תשכחי להזמין אותי לחתונה שלך". והשאר היסטוריה. היום יש לנו שלושה ילדים ואנחנו נשואים קרוב לעשר שנים.

גיל 26: מילד לאיש " ההתקרבות הפרטית שלי החלה בעקבות היכרות עם בחורה דתייה שמצאה חן בעיניי. היו לה יראת שמים, צניעות ומידות טובות. אמרתי לעצמי שכזו אישה אני מחפש. בעקבות הקשר איתה התקרבתי לקב"ה. הקשר אמנם לא התאים, אבל היא נתנה לי את הפוש הראשוני. בעקבות זה רציתי להקים בית, כמו שהקמתי בסופו של דבר "

בתקופה הזו הפכתי מילד לאיש, כך אני מרגיש. זה אומר שהתחלתי לשאול את עצמי שאלות שונות, בעיקר אחרי הופעה גדולה שלי בקיסריה: האם אני אבא טוב, האם אני בעל טוב, האם אני משקיע מספיק, האם המוזיקה שהוצאתי עד היום היא משהו שאני שלם איתו.

באותה תקופה חזרתי אחורה בזמן לילדות שלי. חשבתי למה התנהגתי כך וכך בזמנים שונים. כל השאלות הציפו אותי מאז ועד גיל 27 וחצי. בתקופה הזו הייתי בסוג של רצון להשתפר ולהיות אחר. הלכתי לפסיכולוג במטרה להבין למה ואיך דברים קרו. השאלות האלה ביגרו אותי וגרמו לדיסק שהולך לצאת בקרוב להיות בוגר מאוד. הדגש היום הוא פחות על איך אני שר, אלא על מה אני שר. יש יותר התמקדות בטקסטים ורצון להבין מה השליחות שלי בעולם.