הצילו! אני לא מוצאת בעל כי אני דתייה מדי בשביל חלקם, ולא מספיק דתייה בשביל אחרים

בית אביחי
09.05.12

"יהודייה בעיר" היקרה,

אני יהודייה מסורתית למדי בעיר גדולה שיש בה אוכלוסיה יהודית בלתי מבוטלת, אבל אני לא מצליחה למצוא שידוך. אני לא חרדית, ולמרות שיש לי הרבה חברים וקרובים חרדיים, ולמרות שאני מבינה את אורחות החיים החרדיות ומכבדת אותן, אני יודעת שחלק מהן - שמירת נגיעה ולבוש צנוע - לא מתאימות לי.

אני שומרת על בית כשר, שומרת שבת בדרכי (לא נוהגת אבל צופה בטלוויזיה). הבעיה שלי היא שבעיני רוב הבחורים היהודים, אני נחשבת דתייה מדי, כי הם אוהבים לצאת בימי שישי, לאכול צ'יזבורגר וללכת לקולנוע, דברים שאני לא עושה. אחרים הם "מסורתיים מודרניים", ורוצים אישה שתחבוש שייטל וכו'. אני בת 26 ומוכנה למצוא בעל, אבל אני מתחילה לחשוב שאצטרך להתרחק מהמסורת, או להתקרב אליה, במידה שלא נוחה לי. אני לא רוצה להשתנות בשביל מישהו, אבל אזלו לי הרעיונות. מה לעשות? אולי אעבור למקום שיש בו קהילה גדולה ומתונה יותר, במקום לגור כאן, במקום של "הכל או כלום"?

תודה, ג'סיקה.

 

ג'סיקה היקרה,

תודה על שאלתך. אולי, אם תעברי לעיר גדולה יותר, תמצאי יותר בחורים "מסורתיים למדי". אבל אז, בעזרת השם, תתחתני עם אחד מהם, תקימי משפחה, ותצטרכי להקנות את ערכי "המסורתיות המסוימת" לילדייך, וזה צפוי להציב בפנייך סדרה חדשה של בעיות.

איך תסבירי להם למה את מקיימת מצוות מסוימות, ולא מצוות אחרות? למה אסור לנסוע בשבת, אבל מותר לצפות בטלוויזיה? למה חשוב לשמור כשרות, אבל לא חשוב להתלבש בצניעות?

אני מקווה שאת לא חשה מותקפת מהשאלות האלה. גם אני גדלתי בבית שהקפידו בו על דברים מסוימים ולא על אחרים. בדומה לרוב היהודים, נהגתי כמו הוריי ולא שאלתי שאלות; אבל כשהתחלתי לרכוש השכלה, ופגשתי יהודים ששאפו לקיים את כל המצוות, חלק ממנהגי המשפחה שלי התחילו להיראות לי בלתי הגיוניים.

לדוגמה, אכלו אצלנו טרפות מכל הסוגים: פירות ים, חזיר, צ'יזבורגרים... אכלנו הכל בתיאבון; אבל בסדר פסח, אמא שלי הקפידה מאוד על המאכלים. במשך שמונה ימים, רק מאכלים כשרים לפסח חצו את שפתינו.

אז לקחתי את שני העקרונות עליהם גדלתי - "מותר לאכול בשר עם חלב" ו"בפסח אוכלים רק כשר לפסח" - ובאחד מימי הפסח הכנתי פיצה-מצה עם סלמי! הדבר היחיד שהעסיק אותי היה שזה ממש טעים. רק כעבור שנים קלטתי את הצביעות שבעניין.

אני מסכימה איתך שיהדות היא לא עניין של "הכל או כלום", אבל הלוגיקה שלי קצת שונה. כשאני עושה משהו שלא לפי ההלכה, אני לא אומרת לילדיי ש"זה לא נוח לי", אלא מסבירה להם שאני עדיין לא שם, אבל שואפת להגיע לשם באחד הימים.

אני חושבת שהסיבה לכך שאת מוצאת רק בחורים מסורתיים בעליל או בלתי-מסורתיים בעליל היא שבתחום הביניים יש חוסר-אחידות מסוים, אם תחשבי על זה; או שהתורה היא דברי אלוהים חיים, ועלינו לשאוף ליישם אותה בחיינו עד כמה שאפשר, או שהיא נכתבה ע"י בני אדם (שרק טענו שאלה דברי האל) ולכן אינה תקפה יותר מכל תפיסת עולם אחרת.

איפה זה משאיר אותך, מבחינה מעשית? אני בהחלט מסכימה שאת לא צריכה להשתנות בשביל מישהו אחר. שינוי שכזה לא יהיה אותנטי, ועלול להוביל לקשיים בחיי הנישואין בעתיד. אבל אני מציעה לך ללמוד עוד על התורה והיהדות ולהחליט מה עמדתך. ככל שתדעי יותר על התורה - מתוך למידה וגם מתוך ניסיון - תוכלי להחליט בצורה מושכלת יותר אם זה באמת מדבר אלייך.

אחת הדרכים הכיפיות לחוות את אורח החיים המסורתי היא לנסוע בטיול מאורגן לישראל. יש תכניות רבות, במחירים סבירים, המיועדות לאנשים בגילך, אבל אני ממליצה במיוחד על Pathways Israel. היא מנוהלת ע"י רבנים ומורים מהסמינר בו אני משתתפת, והם מעניקים למשתתפים טעימה נפלאה של היהדות והחיים בישראל, באווירה קלילה מאוד.

אני מקווה שתרבי ידע ושתדעי בברירות רבה יותר מי את ומי השידוך שתמצאי. (דרך אגב, ציינתי שהטיול משותף לבנים ולבנות?)

בהצלחה במסעך,

אליסון.

 

במקור מכאן:

http://www.jewinthecity.com/2011/01/help-i-cant-find-a-husband-because-im-too-religious-for-some-and-not-enough-for-others/

 

עוד בבית אבי חי