הפרדה מסוכנת

בפתח הדברים ברצוני להבהיר כי אני מכבד כל אדם באשר הוא אדם וכל אדם באמונתו יחיה. אין לי דבר כנגד הזרם הדתי, זה המכונה הדתי-לאומי. אני מכבד ומעריך את תרומתם לחברה הישראלית במשך השנים חרף הביקורת שיש לי כנגד תופעות ומגמות שמאפיינות חלק גדול מהזרם הזה בשנים האחרונות, ולכך מכוונים דברי.

הגמל לא יכול לראות את הדבשת של עצמו, אלא אם הוא מביט מול המראה. אך מי רוצה להביט במראה כשיש לו כזאת דבשת? בישראל מאוד חוששים מניצחון האחים המוסלמים בסיבוב הראשון של הבחירות לפרלמנט המצרי. חוששים עד כדי כך שכבר מדברים על סכנה לעתיד השלום. משום מה מאד נוח לישראל להביט על הנעשה במדינות השכנות ופחות להתבונן פנימה על עצמה ולראות את הדבשת שלה, וזו גדולה ומכוערת והולכת וגדלה עוד יותר, ובמהירות.  

ישראל עוברת מגמה של "איסלמיזציה" משל עצמה. וזה הנתון שהתפרסם השבוע: ב-65% מבתי הספר היסודיים של זרם החינוך הממלכתי-דתי יש הפרדה בין בנים לבנות. לא מדובר בבתי הספר של החרדים, על אלה שכולנו, גם הדתיים, אוהבים להסתכל מגבוה. מדובר בחבר'ה האלה עם הכיפות הסרוגות, החבר'ה המאוד נחמדים שרואים אותם גם בטלוויזיה, הן כמנחים והן כמשתתפים, מדובר בחבר'ה האלה שלנו החילוניים, יש חברים כמוהם.

כשבן-גוריון החליט על ביטול הזרמים בחינוך, וזאת מתוך מחשבה נכונה על חינוך אחיד לכלל ילדי ישראל, הוא התייחס בעיקר לזרם החילוני. המטרה הייתה לבטל לחלוטין את החינוך המפלגתי שהיה נהוג לפני הקמת המדינה. חוק החינוך הממלכתי מאוגוסט 1953, קבע כי מעתה יתקיימו שני זרמים בחינוך: האחד, החילוני שיאחד את כל הזרמים המפלגתיים והשני הוא הזרם הדתי. החינוך הממלכתי-דתי זכה לאוטונומיה כמעט מוחלטת וזו הטעות הגדולה שנעשתה אז מתוך רצון טוב ועליה משלמת החברה הישראלית מחיר כבד.

בניגוד לנוהלי משרד החינוך (פלאש90, תצלום אילוסטרציה בלבד)

התהליך שעובר בשנים האחרונות על הזרם הזה הוא מסוכן לקיומה הדמוקרטי של מדינת ישראל, וזו לא הלצה או הגזמה. בתוך עשור גדל פי שלושה מספר בתי הספר הממלכתיים-דתיים שמפרידים בין המינים. רק ב-140 מתוך 391 בתי הספר הדתיים לומדים כיום בנים ובנות יחדיו מכיתה א' עד ו'.

הזרם המרכזי של החינוך הממלכתי-דתי לכאורה, זה שכולם אוהבים לכנות "אנשי הכיפות הסרוגות", החבר'ה הנחמדים האלה מבני עקיבא שאין להם בעיה לחיות לצד החילונים, ולעולם לא יעזו לומר בקול גדול את שאומרים החרדים על החילוניים, הופך להיות מסוכן ומפחיד. נוסיף לכך את התופעה המכוערת של "הדרת נשים" וקיבלנו "חומיניזם" בהתגלמותו.

אז מה אנחנו מדברים על איראן, מה אנחנו מדברים על תהליך האיסלאמיזציה של העולם הערבי. כאן בדיוק מתאים הפתגם "טול קורה מבין עיניך".

ההפרדה הזו המתקיימת בשנים האחרונות, מתרחשת במקרים רבים בניגוד לנוהלי משרד החינוך, אבל הנהלים לא נאכפים. למי יש אומץ להתעסק עם כוח אלקטוראלי רציני? 

הציבור היהודי הדתי, אם כן, עובר תהליך של הקצנה וזה מסוכן. אז מה הפלא שהציבור החילוני, שהוא עדיין הרוב במדינה, מפחד פחד אמיתי. זה בבתי הספר, זה בצבא, אלו הם פניה החדשים של החברה הישראלית.

עד כדי כך הגיעו הדברים שמד"א פותחת בירושלים נקודת הזנקה חדשה שמיועדת רק למתנדבים גברים. הנקודה תהיה בשכונת בית ישראל החרדית ותאפשר רק לגברים להתנדב בה. היא כמובן, לדברי מד"א, תשרת את כלל הציבור ללא הבדל מין או דת, אבל לך תאמין להם.

ובגזרה אחרת לגמרי, צה"ל, שם ממשיך שר הביטחון להגן על אי יישום דו"ח ועדה צבאית משנת 2007 שלפי המלצותיה יש להנהיג מודל שירות שוויוני מלא לגברים ונשים. הצבא הכריז פומבית על תמיכתו ביישום המלצות הדו"ח אבל בפועל מעט מאד נעשה בארבע השנים שחלפו מאז חובר.

פרישת המציאות הזו מול עינינו מאד לא מחמיאה לנו כמדינה וחברה שמאד אוהבת להתהדר בתואר חברה מערבית, שוויונית ודמוקרטית. אנחנו הולכים ומתרחקים מזה בקצב הרבה יותר מהיר מקצב התחממות כדור הארץ, והוא מתחמם, מהר.