בסבך הזהויות

1. "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים": יש הטוענים כי האדם נדון לחופש, אך פוחד ממנו ונס כל עוד נפשו בו מן האפשרות להגדרה עצמית חד-פעמית. אם נבחן לרגע את הרעיון המשונה הזה, נחזה לפתע באופן בהיר וצלול במנגנון המרכזי של החברה האנושית - המנגנון ליצירת זהות-קונפקציה מוכנה מראש, "כבס ולבש". מנגנון זה מתחפש ומסווה את עצמו תחת פסבדונים כמו לאום, מקצוע, מפלגה, קבוצת כדורגל, מחנה דתי ועוד ועוד... עבור אותם הנסים מחופש מציע מנגנון זה, שלו קרא הפילוסוף פוקו "הטרוטופיה", עסקה פשוטה: תן את עצמאותך, ובתמורה קח זהות ברורה שאליה מצורפים כבונוס חינמי שייכות קבוצתית, נורמות התנהגות, קוד לבוש וכל מה שצריך כדי שלא תצטרך לבחור לבד. סקרים הבוחנים עמדות והשתייכות משמשים חותם כשרות אקדמי-אינטלקטואלי עבור אסירי ההטרוטופיות וסירת הצלה שחסרי בית-זהותי יכולים לקפוץ אליה.

היכולת להחזיק מורכבות כרוכה בהפנמה לא פשוטה (פלאש 90)

2. מי ייתנני שחור ולבן: הלאה המורכבות. הבו לנו רדוקציות, דיכוטומיות. הבחנות ברורות, חותכות, קולעות, קצרות ניסוח ומובנות לכל. אגנוסטי? לא בבית ספרנו. שמאל ביטחוני? עוף לי מהסקר. רפורמי? חסר חוט שדרה שכמותך. גם וגם? מוטציה, אנדרוגינוס, איכסה. היכולת להחזיק מורכבות כרוכה בהפנמה לא פשוטה, ולפיה אמביוולנטיות היא הכי הרבה שאפשר להשיג; שקונפליקט אפשר לנהל (אפילו בדרכי שלום), אך כמעט אף פעם לא לפתור; שאפשר לשאוף לשליטה, להבנה, לידיעה, לתובנה, לתודעה וכדו', אך אלה תמיד יישארו חלקיות. מי שלא מוכן להסתפק בכך ורוצה הכל - ורצוי עכשיו - ממהר אל ההטרוטופיה הקרובה, המוצגת, בין השאר, בכמה צבעים על דפי כרומו על ידי השבועון בדוכן, הברושור בתיבה והסוקר הדופק על דלתו.

3. מי ייתנני ייעוד: ייתכן שהתנודות בין שלושת הסקרים של מכון גוטמן מעידות על תנודות מנהיגותיות יותר מאשר על שינויים דמוגרפיים או שינויי עמדות. הרב סולבייצ'יק העניק לנו את ההבחנה המבריקה בין ברית גורל לברית ייעוד. חברה יכולה להתגבש ולהתלכד סביב גורל משותף או סביב ייעוד משותף, אך האיזון בין הבריתות חייב תמיד להישמר. כשנחלשת תחושת הייעוד המשותף - בדרך כלל בגלל חולשה של המנהיגות, האמורה להתוות חזון וייעוד משותפים - יש נטייה להתחזקות הגורל הקושר: דת, היסטוריה, לאום. או למצער, יישור קו עם העמדות והתפישות של המיליה שבו כל אחד חי. אם אין לי לאן ללכת, אתבצר בינתיים בשכונה המוכרת לי, שבה מקבלים אותי כבן בית.

4. מי ייתנני משמעות: משחר נעוריו תר האדם באופן אובססיבי אחר משמעות. שלושה שחקנים מרכזיים מציעים לו פתרונות קסם לפחות 2,500 שנה: הדת, הרציונליות (המודרנה) והפוסט-מודרניות. "שלושת האלילים", כפי שמכנה אותם יאיר כספי. שלושת אלה נחלשים ומתחזקים באופן גלי לאורך ההיסטוריה. כמו מובייל מתוזמן הם עולים ויורדים לפי אופנות, שליטים, כוהנים, מדענים, אנשי רוח ומעצבי דעת קהל. ממצאי הסקר מספרים לנו על היחלשות זמנית של המודרנה והפוסט-מודרנה יותר מאשר על התחזקות הדת. ובאשר לדמוקרטיה, הרי היא נשענת על המודרנה ומכך שואבת הן את חוזקה והן את חולשתה. היא יעילה ומהווה ערובה לשלום יותר מכל צורת שלטון אחרת, אך היא אינה "רוחנית" מספיק. אין היא תשובה רגשית לאבסורד הקיומי. לכן, דמוקרטיה ללא חזון ערכי שמשולב בה, לא תתחרה אף פעם באופן שווה עם דת או עם ניהיליזם פוסט-מודרני.