מרחב מחיה

ציור: גיא בן ארי

טל הלפרשטיין, סטודנטית לאמנות בבצלאל, יצאה לרחוב. המיצג שהכינה נבחר לפתוח את אירוע הוידיאו-ארט הירושלמי, ה"מולטיספייס". היא החלה לסמן בגיר על הרצפה ממרכז גלריה "ברבור" והתקדמה עם הסימון אל מוקדים נוספים ברחבי העיר. בידה האחת ציירה קו, ובידה השנייה מחקה אותו.
סביבה התגודדו עוברים ושבים שליוו אותה בדרכה. המיצג שובה העין קיבל לפתע תפנית כאשר תושב שכונת נחלאות הגיע חמוש במים. "את עושה ונדליזציה ברחוב!" צעק.

יוזמי האירוע והאוצרים, רוסלנה ליכטציאר וגיא בן-ארי, אף הם סטודנטים בבצלאל, החלו לדבר איתו. "הוא שפך מים על האספלט", משחזרת ליכטציאר, "אבל אנחנו התעקשנו לנהל איתו שיח. באמצע הרחוב התחיל דיון ציבורי סביב הנושא של מרחב ציבורי. התקווה שלי בפרויקט הזה היא לשחרר את האמנות מהמתחמים הסטריליים שלה".
כך, ברגשות מעורבים ובתום עבודה מפרכת ללא גורמים תומכים או מימון חיצוני, יצא לדרך אירוע ה"מולטיספייס", הסובב סביב החוויה העירונית, במרחבים הציבוריים ובמרחבים הפרטיים.

למרות, ולא בזכות

מתוך עבודת הוידאו של עדן בנט

"זה לא פסטיבל, לא ביאנלה ולא קרנבל. זה אירוע שבמסגרתו מוקרנות עבודות וידיאו בחללים פתוחים וסגורים", מדגישים המארגנים, שבחרו להציג את העבודות שאספו בשישה מוקדים שאינם משויכים ישירות לעולם האמנות. המשותף לכולם הוא אחיזה באג'נדה תרבותית מובהקת. הקו המנחה בבחירת המשתתפים כוון לכמה שיותר אמנים, ממגוון מוסדות: "מנשר", "המדרשה" ו"בצלאל".

לצד סטודנטים וכ-30 אמנים צעירים כגון שי אזולאי, שי יחזקאלי, תמיר ליכטנברג ועדן בנט, מציגים גם אמנים מבוססים כמו רועי רוזן, בועז ארד, תמי גטר ורותי סלע. 

ליכטציאר מספרת על הבחירה המגוונת במוקדים: "'מזרחי' הם אנשים שתמיד שמחים לפתוח את שעריהם לאירועי תרבות. זה אחד החללים היותר מדהימים: אנחנו מוציאים טלוויזיות לשוק בערב, ומניחים אותן על הבאסטות הסגורות. "'הטיפה' מעלה מופעים אלטרנטיביים ובמסגרת הפסטיבל יארח ביום שלישי את הרכב הדי-ג'יי והוי-ג'יי "רובוקופ". 'אוגנדה' היה בחירה מתבקשת. מדובר בסלון לכל הסטודנטים של בתי הספר באמנות בעיר. ה'דילה' הוא מרכז להמון פעילויות: גלריה, בר טבעוני, מקור למידע ועוד. החלל של 'המטבחון' הוא כמו חממה, וגלריית ברבור ליוותה אותנו לאורך כל הדרך. אנשיה מהווים עבורנו השראה מאז שהיינו בשנה א' בבצלאל. הם ייצרו מודל לאמנות בעיר, ומדהים לראות איך הם פועלים".  

-עד כמה העבודה על האירוע היתה מאתגרת?
היו הרבה קשיים, והעשייה האמנותית נוצרה למרות הקשיים. בירושלים יש ואקום תרבותי, וזה ניכר בחוויה שהיתה ברחוב. החוויה העירונית-תרבותית היא שיצרה את הפרויקט הזה, במקומות שבהם אנחנו מרגישים שאמנות מייצרת מרחב נשימה ומרחב פעולה חדש. כשאתה צופה באמנות אתה יכול להרגיש יותר מעורב תרבותית. יש מקום לקהל יוצר בעיר הזאת בהמון תחומים, וירושלים הולידה קהל יוצרים גדול שעבר לתל אביב".  

-האם הבחירות האמנותיות השתנו בגלל ירושלים?
בהחלט כן. היו כאלה שחשבנו שיהיו פרובוקטיביות מדי לעיר, ולא רצינו להכניס אותן כדי להימנע מעימותים או מפגיעה באוכלוסיה הדתית בעיר".  

ציור: אבי סבח

מבחינת מארגני האירוע, האמן והצופה נמצאים בעמדה זהה: האמן מייצר עבודה המתייחסת לחוויה העירונית, והצופה מקבל את אותה עבודה בתוך המרחב העירוני שממנו מתחיל האמן את תהליך העבודה שלו. ליכטציאר: "נוצר פה מעגל סגור, המקל על הבנת העבודות המוצגות במסכי הטלוויזיה. זה לא מצב בו אתה לא יודע מה מניעיו של האמן".   

בן ארי בחר לערוק ולגור בתל אביב. ליכטציאר, המתגוררת בעיר, דווקא מגוננת על הבחירה: "יש אדיקות של ירושלמים שבוחרים להישאר פה. גיא ואני מבינים את הקושי של העיר ונהנים לפעול בתוכה, אבל אין לנו שום נזירות לפיה 'רק בירושלים'. מבחינתנו, האירוע הזה יכול לפעול במקומות נוספים".

 -האם מדובר בראשיתה של מסורת?
אנחנו מאוד רוצים שה'מולטיספייס' יהפוך למסורת. מעבר לזה, הרעיון של אמנים שהם גם אוצרים הוא רעיון שמעסיק אותנו הרבה, ונראה לנו כהמשך טבעי של העבודה שלנו".

**
"מולטיספייס", אירוע אמנות במרכז ירושלים
 17 – 24 באוגוסט, בין השעות 19:00 – 24:00

"גלריה ברבור", שיריזלי 6, "קפה מזרחי", השזיף 12, שוק מחנה יהודה, "הטיפה", הדקל 2, שוק מחנה יהודה, "המטבחון", בית"ר 2, בית הטיילת, "אוגנדה", אריסטובולוס 4,  "דילה", שלומציון המלכה 4.

כתבה וראיינה: כרמית ספיר-ויץ

Model.Data.ShopItem : 0 6