קנאה-שנאה, אהבה-שנאה

אין שנאת חינם. יש אהבת חינם: אתה אוהב מישהו, ולא יודע להגיד מדוע אתה אוהב.

שנאה אינה רגש טהור, בסיסי, ראשוני, ולא מקרה הוא שבקהלת נאמר "גם אהבתם, גם שנאתם, גם קנאתם כבר אבדה". הקנאה מתלווה אל האהבה והשנאה ויוצרת משולש. גם אצל פרויד וגם אצל פסיכולוגים אחרים, האהבה והשנאה הן לעתים קרובות כמעט מותכות. אי אפשר להציב גבולות ביניהן, הן מעורבות זו בזו. לא במקרה אנחנו מדברים על יחסי אהבה-שנאה - יכולים להיות לו לאדם רגשות מעורבים כלפי אותו אדם עצמו.

השנאה היא תוצר של מערכת יחסים, של סיטואציה רגשית כזאת או אחרת.

השנאות במקרא כמעט תמיד צמחו מן הקנאה - שנאת שרה והגר, רחל ולאה, קין והבל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו. אחד הסיפורים המרתקים הוא הסיפור של אמנון ותמר. נאמר שם במפורש "כי גדולה השנאה אשר שְׂנֵאה מאהבה אשר אֲהֵבָה" - אהבתו של אמנון נהפכת לשנאה. הגבול בין השתיים מטושטש. דוגמה נוספת, מורכבת ומופלאה, היא יחסי שאול ודוד, שהם יחסי אהבה-שנאה מובהקים.

כשמדברים על "שנאת אחים" כסיבה לחורבן המקדש כדאי לזכור כי שנאת אחים היא אולי מן הרגשות הבסיסיים ביותר בחיינו. השנאות הגדולות ביותר הן המשפחתיות, והדוגמאות שהבאתי מתוך התנ"ך יכולות להוכיח זאת. רק הקִרבה הגדולה ביותר יכולה להוליד שנאה גדולה.  

אהבת הורים - אקסיומה?

שני הרגשות משחקים. לא ניתן להציב גבולות ולומר מתי האחד מתחיל והאחר מסתיים. הנטייה שלנו לשים את כל מה שאנו חושבים ומרגישים מתחת לתווית גוברת עלינו, אבל נפש האדם היא הרבה יותר מורכבת. מניחים כאקסיומה אהבת אב לבנו, אהבת בן לאביו, אבל אין ספק שתמיד מעורבים בה גם רגשות אחרים מהקוטב ההפוך. על גבי המורכבות המשפחתית הזו ומתוכה צמחו כמה מיצירות הספרות הגדולות, למשל "האחים קרמזוב". הנחנו כאקסיומה שאמהות אוהבות את ילדיהן, אבל מאין צמחו כל כך הרבה אגדות על אמהות חורגות, שהרי באופן סטטיסטי אין מספרן כה גדול? במשך שנים רבות הנחתי שהסיפורים האלה הם הטלה של הרגשות השליליים של הילדים כלפי אמם, התת-מודע הכמוס מאוד של הילדים, עד שיום אחד התחוור לי שייתכן מאוד שהם הטלה של הרגשות הכמוסים של האם כלפי ילדיה. הגילוי הזה קיבל חיזוק כאשר קראתי את מיתוס הבריאה הבבלי, "אנומה אליש", שבו ילדיה של האם הגדולה מפריעים לה והיא יוצאת נגדם למלחמה. התוויות החד-משמעיות שאנו מדביקים על רגשותינו אולי מסייעות לנו לחיות את חיי היומיום שלנו ביתר נוחות, אבל בינן לבין מה שמתרחש באמת בנפש האדם המרחק גדול.

ש. שפרה היא משוררת,סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות. באחרונה ראה אור ספרה "עלילות אנזו והנשר הגדול" בהוצאת עם עובד.