פסטיבל הפיוט השני יוצא לדרך עם שלל מופעים מיוחדים המשלבים בין קודש לחול, פיוט מרוקאי ופלמנקו. יש תשובה להתעניינות הגוברת בעולם הפיוט
 |
| שירת קודש מהולה בג'אז. קייס מנטסנות וקייס צהיה |
התוכנייה העשירה מלמדת על הרכבים ומופעים מקשת רחבה של מסורות יהודיות, המשלבים בין אמנים מדורות שונים ובין שפות אמנותיות שונות. דוגמה מצוינת לכך מספק המופע "שירת הקודש של יהודי אתיופיה", שישלב שירת קודש בביצוע ארבעה קייסים בשיתוף עם הרכב אתנו- ג'אז של נגן הסקסופון אבטה בריהון ומקהלת ילדים.
גם אקורד הסיום יהיה חגיגי: במופע "שמחה גדולה הלילה" ישירו שלומי שבן, ערן צור, שלמה בר, דניאל זמיר, עומר אביטל ואחרים פיוטי ריקוד ושמחה ביחד עם הפייטן חכם דוד מנחם.
"ניהול הפסטיבל הוא שקלול של המון מרכיבים וסיפורים שמצטלבים", מסביר המנהל האמנותי של הפסטיבל, יאיר הראל. "רצינו שיהיה שיקוף של מגוון מסורות. האתגר במופע הפתיחה היה להרכיב תזמורת בהמשך לאותו רעיון של חיבור בין-דורי. נגנים עיראקים מתזמורת רשות השידור של שנות ה-50 שהם גאונים מוסיקליים ואמנים ברמה בינלאומית, לצד בני 18 ו-20 שחבויים מהעין של הציבור הישראלי".
מזרח תיכון חדש
| |
| אינטראקציה אומנותית. קובי עוז |
הראל: "במציאות של שלום, מדובר באמנים שהיו מופיעים על הבמות בקהיר ובדמשק. פה זה סגור בבועה מזרחית דתית. אנחנו מוציאים את זה להקשר רחב יותר במטרה להכיר את האופן שבה זה חי במסורת היהודית תוך התייחסות אל הפיוט כאל משהו מאוד רחב".
כאשר הראל מדבר על "רחב", הוא מתכוון למושגים שבימים כתיקונם אינם מובאים בחשבון כגון פיוט יהודי אתיופי והמסורת הפורטוגזית שכמעט איננה מוכרת.
יאיר הראל, איך כל זה מתחבר לישראל של המאה ה-21?
דבר נוסף שהיה חשוב לנו לעשות כמעט בכל מופע, הוא ליצור אינטראקציה אמנותית אמיתית בין אמנים מסורתיים לעכשוויים. במופע של חיים לוק, על בסיס המסורת האנדלוסית, נוצר חיבור מרגש בין אמני פלמנקו ישראלים שלמדו בספרד. חיים לוק משמש צינור להעברת הידע. בחיבור הזה יש בשורה בהרבה תחומים. מבחינה אמנותית הוא מוסיף חיות ומרגש, ומבחינה חברתית הוא נושא בשורה בעידן שבו עולמות לא ממש נפגשים. זו לא אידיאולוגיה לשמה מפני שזה עושה קודם כל טוב לאמנות. היא לא מגויסת".
מה הציפיות לקראת הפסטיבל? צינור להעברת ידע. חיים לוק
אני מבקש ליצור את התודעה הרחבה אצל כל הציבור ובקרב הקהל הכי מגוון", מסכם הראל. "השנה אפשר יהיה לראות חרדים וחילונים, צעירים ומבוגרים. אין פסטיבל כמו הפסטיבל הזה שיש בו פוטנציאל להפגיש עולמות. יש בזה משהו מאוד מרפא למשברים בחברה הישראלית: מכנה משותף רחב שעורך מפגש בין מוסיקה, שירה, זהות, רב תרבותיות, מורשת תרבות עממית וקלאסית - כל אותם דברים שמייחדים את עולם הפיוט".
פסטיבל הפיוט השני, בית אבי חי. 7 – 10 בספטמבר, י"ח - כ"א באלול תשס"ט.
כתבה: כרמית ספיר-ויץ
עוד בבית אבי חי
