חשופים בצריח

איור: רועי דוד מרגלית

צביקה גרינגולד נולד בקיבוץ לוחמי הגטאות בשנת 1952. במלחמת יום הכיפורים היה גרינגולד בחופשה לקראת קורס מ"פ, אך כאשר שמע על הקרבות הזדרז לחזור לחטיבה שלו, חטיבת ברק, והגיע למחנה נאפח. שם קיבל צביקה הוראה מהסמח"ט לקחת את כל הטנקים הכשירים לאחר יום הקרבות העקוב מדם ולצאת לציר הנפט, לכיוון חושניה. גרינגולד יצא עם צוותים שאותם כמעט לא הכיר ובלי מודיעין מספיק לביצוע המשימה.

מלכודת סורית
תיאור הקרב מופיע באתר השריון: "ההיתקלות הראשונה - כארבעה ק"מ דרומית לנאפח - הייתה כעבור זמן קצר, בטווח של מטרים! 'פשוט טנק סורי דהר מולנו. פתחתי באש והטנק הסורי נדלק לנו ממש מול הפנים. בגלל רתיעת התותח איבדתי את החשמל בצריח, את האורות ואת הקשר. זה היה טנק שהוכשר בזריזות לפני שיצאנו, לאחר שכבר נפגע היום פעם אחת. עברתי לטנק של חגי. הוא חזר לאחור ואני המשכתי כמה שעות לבד', סיפר צביקה".

"כשנשאר לבד, החליט צביקה לרדת מהדרך ולטפס על גבעה סמוכה. כשהגיע לראשה גילה שלושה טנקים סורים באורות מלאים וחיסל אותם בזה אחר זה, בטרם יבחינו בבדידותו. אחר כך דילג לעמדה חדשה. כעבור כחצי שעה נראה לפתע טור סורי ארוך, ובו כשלושים טנקים ומשאיות. צביקה חיכה בסבלנות עד שיגיעו לטווח פגיעה בטוחה. הטנק הראשון חוסל ממרחק של כעשרים מטר. מיד לאחריו שינה צביקה עמדה, ירה לעבר טנק נוסף וחוזר חלילה. לאחר שחיסל כך כעשרה טנקים, חשדו כנראה הסורים כי לפניהם כוח גדול והם מיהרו להסתלק מהשטח".

"בין הזמנים החלו להגיע לנאפח כוחות מילואים עם טנקים שנעו על זחלים. עשרת הטנקים הראשונים הועמדו תחת פיקוד סא"ל עוזי מור, שיצא דרומה. צביקה נצטווה להצטרף לכוח הזה. לאחר החבירה פנו עשרת הטנקים דרומה, עוזי על ציר הנפט וצביקה במקביל ובצמוד לציר הנפט עצמו. לפתע נקלעו כל עשרת הטנקים למלכודת סורית. אש עזה נפתחה עליהם ממזרח וממערב באזור צר וקשה לתמרון. הצוותים נלחמו בחירוף נפש וכמיטב יכולתם. לאחר זמן נפגעו רוב הטנקים של סא"ל עוזי מור והוא ספג פגיעת בזוקה בצריח שגרמה לו לעיוורון ולאובדן יד שמאל. צביקה הצליח בתחילה למשוך לאחור, אך כעבור כמה דקות נקלע גם הוא לאש הסורית. הטנק שלו נפגע ועלה בלהבות. 'גם הטנק שלי נפגע והנהג נהרג. אני נפצעתי בידי ובפני, בעיקר מכוויות. ירדתי מהטנק הפגוע, מצאתי טנק כשיר, הורדתי ממנו את המט"ק ותפסתי את מקומו. הפצועים הועלו על הטנקים שיכלו לנוע, ואלה מיהרו איתם לתאג"ד. חלק מהטנקיסטים נשארו בשטח ונפלו בשבי'".

ממשיך לפעול
"כך נותר שוב בציר הנפט בואכה נאפח טנק ישראלי בודד אחד, שבצריחו סגן צביקה גרינגולד, כשפניו וידיו מכוסים כוויות. זה הטנק השלישי שלו במהלך הקרב עד כה. גם כאן לא הכיר את אנשי הצוות ולא ראה אותם פנים אל פנים. זה היה צוות של אנשי מילואים. המלחמה נמשכה. צביקה מיהר להודיע ברשת החטיבתית כי 'כוח צביקה' ממשיך לפעול. קולו של המח"ט, אל"מ איציק בן-שהם, בירך על ההודעה הזו וכמו הזריק אדרנלין לעורקיו של צביקה. הכוויות שספג מעט לפני כן, חרף מאמצי הכיבוי, גרמו לו חולשת פתע, עד כדי עילפון רגעי, וספק אם היה נחלץ מכך בלי דבריו של המח"ט".

"ההתעוררות הייתה ברגע הנכון. לנגד עיניו של צביקה נזדקרו עתה שני טנקים סורים מאיימים. הוא ירה בראשון, פקד על הנהג לסגת הצדה, ומיהר לירות בטנק השני. המח"ט אל"מ בן-שהם, שהבין כי הכוחות הסוריים גדולים מאוד, הורה לנתק מגע, לתפוס עמדה שולטת על ציר הנפט ולפתוח באש רק על טנקים סוריים שינועו לכיוון נאפח. כך עברו להן שעתיים-שלוש. לפנות בוקר הגיעו כוחות חדשים והטנק של צביקה קיבל הוראה לסגת לאחור ולהתארגן. זו הייתה הפעם הראשונה שהצוות שלו ראה שנפגע. הטנק חזר לעמדות והמשיך בלחימה".

"לקראת הצהריים נשמעה פקודה ברשת הקשר. המח"ט בן-שהם דיווח כי כוח סורי כבש את מחנה נאפח. הסמח"ט נשאר בעמדות וכל שאר הטנקים הצטוו להסתער לאורך ציר הנפט לעבר נאפח כדי לכבוש אותו מחדש. צביקה השתתף בהסתערות זו לצדו של טנק המח"ט. הם התקדמו כשמפעם לפעם נעצרו בעמדה, זיהו מטרות באזור נאפח, השמידו אותן והמשיכו בהתקדמותם. באחת העצירות, קרוב למחנה, סיים צביקה סדרת ירי בהשמדת מטרה, וכשהפנה את ראשו לא ראה יותר את טנק המח"ט לידו. צביקה הורה לנהגו להתקדם, ולאחר כמה עשרות מטרים נתקל בוואדי בלתי עביר. הוא הבין שהדרך היחידה להתקדם היא 'לשבור' בחזרה לציר הנפט. בדרך ראה את טנק המח"ט הפוך. המח"ט בן-שהם וקצין האג"ם שלו רס"ן בני קצין, שעמדו חשופים בצריח, נפגעו מצרור מקלע שירה אליהם טנק סורי שעמד לא הרחק מהם. שניהם נפלו הרוגים לצריח, והצוות, שהמשיך ללא הכוונה, התהפך עם הטנק".

להמשיך להילחם
"צביקה המשיך בהסתערות אל תוך המחנה. בתוך כך הצטרף אליו טנק נוסף בפיקוד מ"מ מילואים. שני הטנקים נכנסו אל המחנה וזיהו טנקים סוריים על הגבעות והגדרות שמסביב. הם פתחו באש והשמידו את הטנקים הסוריים שעוד נותרו פעילים בקרבת המחנה. נהג הטנק של צביקה נקלע למצוקה ולא היה מסוגל להגיב לפקודותיו. 'דיווחתי בקשר כי אני בתוך נאפח, שהטנק שלי כשיר, אך אין לי נהג. קצין השלישות החטיבתי שמואל בן-משה, שקלט את דיווחי, תפס יוזמה, אִרגן לי נהג והביא אותו למחנה. בינתיים נודע כי גם הסמח"ט, סא"ל ישראלי, נהרג בעומדו מול עשרות טנקים סוריים על ציר הנפט'. כך נותר צביקה בתוך המחנה ללא מפקדים מעליו".

"'קצין המודיעין החטיבתי משה צוריך, שנשאר יחד עם קצין הקשר החטיבתי חנן שוורץ, נטל פיקוד על הרשת החטיבתית והורה לי להגיע לעליקה, שם מתארגן קו הגנה חדש. אנחנו פונים ונעים לעבר אותו מקום שעל הכביש היורד לגשר בנות יעקב. כשאני מגיע לשם העייפות והפציעות מכריעות אותי. אני מצליח איכשהו לרדת מהטנק בכוחות עצמי, אבל ליותר מכך איני מסוגל. מיד העלו אותי על ג'יפ והביאו אותי לבית החולים בצפת'".

ביום שישי באותו שבוע יצא-נמלט גרינגולד מכפר הנופש באשקלון, שבו רוכזו פצועי השריון, וחזר לרמת הגולן כדי להמשיך להילחם.
מתוך אתר יד לשריון.

להרחבה: ויקיפדיה

תחקיר: חנן צוקר

מרגישים שאתם שולטים בהיסטוריה?  בית אבי חי מזמין אתכם בחג החנוכה לשעשועון לכל המשפחה שיתקיים ביום רביעי, כ"ט בכסלו, 16.12.2009. בואו עם הילדים לאחר צהריים של חנוכה משפחתי בטעם של פעם. לפרטים נוספים Model.Data.ShopItem : 0 6