קראת לי אסתר

אחשוורוש רוצה להשוויץ באשה שלו. אבל שימו לב, קראו את הפסוק בהילוך חוזר - להביא את ושתי בכתר מלכות.

זה כל מה שהיא תלבש?  

פרשנינו מתעכבים על השאלה וקובעים שכן. המלך רוצה שהמלכה תבוא לבושה רק בכתר, להראות לכל השרים את יופייה. תארו לכם היום ישיבת ממשלה. ביבי מתקשר לשרה. אומר: "שרהל'ה. פואד פה. אלי ישי פה. שתינו קצת. רוצים לראות אותך ערומה. בואי."

מה הסיכוי שזה יקרה? אין סיכוי.

וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא ... וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ. 

והוא מחליט להביא מישהי חדשה.

כלומר, אחשוורוש מארגן לעצמו תוכנית ריאליטי. "הרווק".   
ונשאלת השאלה, מדוע המלך מקבץ כל נערה בתולה טובת מראה?
מה אתם רוצים? שיקבץ כל זקנה? עם חצ'קונים?
הבן אדם מבין טלוויזיה. והוא עושה תשדירי פרומו ב-127 מדינות, ב-127 שפות.

אסתר נשלחת לריאליטי הזה, למורת רוחו של דוד שלה מרדכי. כי זו תחרות מאד קשה ואכזרית.

וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ... יְמֵי מְרוּקֵיהֶן: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים. 

שמים את המתחרות חצי שנה באמבטיית שמן המור, וחצי שנה הן באמבטיית בושם. שנה שלמה במרינדה. שנה שלמה. זאת עונה מאד ארוכה. כמעט כמו הישרדות. הריח כנראה היה מאד חשוב לרווק, לאחשוורוש.

רק אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת-הָמָן הָאֲגָגִי ... וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ ... כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן. וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

יש לנו פה בעיה. המן נהיה השר הכי מכובד, ומרדכי לא משתחווה לו. אולי מגאווה, אולי פשוט כאבי ברכיים. פרינציפ הוא לא משתחווה. אם הוא היה משתחווה, אולי סיפור המגילה היה נגמר פה. אבל לא. מרדכי אובססיבי, וגם המן אובססיבי. ולא נאה לו להרוג את מרדכי לבד. אז הוא רוצה להשמיד את כולם.

משולש מסוכן: אחשוורוש, אסתר והמן. רמברנדט

וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ - יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם;  ַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.

אחשוורוש, מרוב מסיבות נגמר לו הכסף. אז הוא אומר – בכיף. והוא  מפרסם חוק: לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד ... וּשְׁלָלָם, לָבוֹז ... וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת. 

עשו את היומית, מתיישבים עושים כמה דרינקים.     

המן יוצא מהמשתה בכיף שלו. היה לו יום מוצלח. הוא רואה את מרדכי עם האף היהודי הזה מסתכל עליו ולא משתחווה. המן משתגע. אומר, "הלו, שלושה עשר לחודש אדר אתם מתים כולכם, ואתה עוד לא משתחווה? אתה דפוק?". המן בא לחנוק אותו. אבל אז הוא נזכר שזה לא לרמה שלו. הוא חושב בגדול.

והוא בוכה לזרש אשתו. ואומר לה: נכון שיש לי כבוד ועושר ואני הולך לעשות שואה ליהודים בקרוב. אבל מה, כָל-זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי: בְּכָל-עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת-מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב.
זרש אומרת לו: מה הבעיה? סע לאיקאה. תקנה עץ, חמישים אמה, ומחר בבוקר תלה את היהודון הזה וּבֹא-עִם-הַמֶּלֶךְ אֶל-הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ;
והמן אומר: וואלה, איקאה פתוחים עד מאוחר היום. נוסע, מביא את העץ, מתחיל להרכיב אותו בטירוף כל הלילה.
הסוף ידוע כמובן. מרדכי היהודי מנצל את הזמן הזה ושולח את אסתר כנערת פיתוי למשימה גורלית. היא מקסימה את המלך, נוגעת לו בשרביט, והופכת את רוע הגזירה.
אבל נשאלת השאלה מדוע? מדוע אנחנו קוראים את המגילה?
בגלל שני אנשים אובססיביים. מרדכי והמן.

מרדכי הוא מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. צאצא של שאול בן קיש משבט בנימין. המן האגגי הוא צאצא של אגג מלך עמלק. כלומר, המלחמה ההיסטורית בין מלך ישראל למלך עמלק נמשכת, ומרדכי עושה פה תיקון לפאשלה שעשה שאול המלך. ראה שמואל א', פרק טו.