מוארת וירוקה? לא אצלנו

מסלול קהילתי

מקום ראשון: בית זמני לחוויות שאינן זמניות

יוצרים: פרויקט רב תרבותי לנוער עולה בפסגת זאב

אושר בא ברגעים, יש רגעים שיכולים להישאר לנצח. הדגם מבטא את הקשר שבין זמן, חוויה וזיכרון ומהלך על קו התפר שבין ארעיות וקבע, זמניות ונצח. קירות הסוכה וקישוטיה עשויים צילומים שצולמו במסגרת פעילותו של הפרויקט הרב תרבותי, המנציחים רגעי אושר, חברוּת, הרפתקה והתרגשות. רגעים אלה הם אמנם חד-פעמיים וקצרצרים, אך בעצם חקוקים על לוח הלב.

מקום שני: סגי נהור

יוצרים: פנימיית בית חינוך עיוורים

חוויית הישיבה בסוכה רגילה מבוססת על הראייה, ולפיכך עיוורים מנועים מלהיות שותפים מלאים לאווירת החג. דגם זה מציג מציאות חלופית: הסוכה מונגשת היטב לעיוורים וכל מרכיביה פונים לחוש הריח, השמיעה והמישוש כדי להדגיש את תפקידם בעבור אדם עיוור. כך הסוכה כורכת ריחות, צלילים ומרקמים ומאפשרת לנו להציץ, ולו לרגע, לעולמם הייחודי של יוצריה.

מקום שלישי: שדה בר

יוצרים: חוות שדה בר

דגם זה נותן במה לערכים המרכזיים בחוות שדה בר ולקשר ההדדי שבין האדם לסביבתו: העוצמה המדברית המאפשרת שינוי בפנימיותו של האדם, העֵדֶר שהנערים רועים בחווה ומפיקים ממנו גבינות, הגֶּפֶת (הפסולת הנותרת מהזיתים) הממוחזרת לתועלת הסביבה, והמשפחתיות, שהיא מהערכים החשובים ביותר בחווה ומשקפת את היותה מקבלת ותומכת ללא גבול.

מסלול פתוח 

מקום ראשון: מגלות לגאולה

יוצרת: שולמית רוטשטיין

מימין גלות, משמאל גאולה. מימין מחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ומשמאל מדינת ישראל. מימים של גדרות תיל, רכבות ושעבוד, עברנו לימים של חופש: כאן השולחן ערוך, אור וצבע מציפים הכול, וקירות אבן יציבים הולכים סביב. סכך של איקליפטוס, העץ ששימש להכשרת הקרקע להתיישבות, מגונן על רצפה זרועה פיסות כסף, מגש הכסף שעליו ניתנה לנו מדינת ישראל.

מקום שני: סוכה מטרייה

יוצרת: לייני קליין ולדמן

הרעיון שבבסיס סוכת המטרייה הוא ייעול של בניית הסוכה ופירוקה, בהיותה בנויה מיחידה אחת שנפתחת ונסגרת בתנועה יחידה. רעיון זה נשען גם על היחס ההלכתי למטרייה כאוהל ארעי. הסוכה מורכבת ממנגנון של מטרייה, וממנו תלויות דפנות הסוכה העשויות יחידה אחת של קנבס. הקנבס חזק דיו להגן מפני רוח וגשם, אבל גם גמיש ויכול להתקפל עם המטרייה.

ציון מיוחד לשבח: סוכת רימונים

יוצר: מוחמד זחאיקה

סוכה זו כולה רימונים, עושר, חיים, גיוון וריבוי. הרימון גוּדל בארץ ישראל משכבר הימים והיה לסמל באסלאם, ביהדות ובנצרות. הרימון מסמל הדר מלכותי, וסגולותיו הרפואיות, שהיו ידועות מקדמת דנא, קיבלו לאחרונה גושפנקה מדעית. גם צבעו מלא החיוּת ועמידותו מסמלים בריאות טובה ואריכות ימים, וגרעיניו הרבים, העסיסיים והמתוקים מסמלים מלאוּת, עושר, חכמה, שפע, ברכה ופריון.

Model.Data.ShopItem : 0 6