הניתוק הוא מחלה ממארת

כשמעלים את המונח "נוער מנותק", הנטייה הראשונית היא לחשוב שמדובר בבני נוער שנמצאים בסיכון, בין אם עברו במהלך חייהם התעללות ובין אם הם מגיעים מאוכלוסיות שוליים ולא מצליחים לחצות את גבולות הקבלה לחברה. אך אם נפשפש היטב בהגדרה הזו נגלה שהיא חסרה ולא משכנעת לגמרי את המציאות. כחברה נוח לנו מסיבות רבות  לחשוב שרק בשוליים יש בני נוער מנותקים. התיאור הזה מאפשר לנו להשקיע תקציבים בטיפוח השוליים, כדי שלא ימשכו אליהם את המרכז. אך האם באמת יש מרכז? האם יתר בני הנוער מחוברים? 

יש לכם מה לומר בנושא? כנסו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי  

{qoute-N-left}לא איש בשורות אנוכי: רבים מהמחוברים הם מנותקים. הניתוק שלהם הוא מחלה ממארת שמתקדמת וחונקת אותנו בהדרגה. בספרו "הארגון הלומד" מציג פיטר סנג'י את משל הצפרדע המבושלת, שחשה רק בשינויים שמאיימים עליה בזמן הקרוב אך לא מבחינה בשינויים אטיים - כמו טמפרטורת המים שבהם היא משכשכת. היא מזכירה לי אותנו, שלא מבחינים בשינויים המתרחשים מול עינינו.

נראה שבני הנוער של ימינו מתעניינים במיוחד בצעצועי הסלולר ובאינטרנט ומתעמקים ברינגטונים ובעלילות "האח הגדול" בעיר הגדולה. הם חומקים מהצטרפות לתנועות הנוער בטענה שהן לא רלוונטיות, וכך גם מכל דבר שנודף ממנו ריח של תרבות ומורשת. אני לא מבקש לומר שמוטב שיצטופפו בהיכל וילמדו תורה, כי לא משם תבוא הישועה: הרי התופעה הזאת קיימת גם בקרב בני הנוער הדתיים הלאומיים והחרדים.

צילום: פלאש 90

גם הטענה ששירות צבאי משמעותי הוא התשובה הניצחת לניתוק אינה מספקת בעיני, מפני שבני נוער רבים נוהים אל היחידות המובחרות רק בגלל משובת נעורים, כדי לחוות את הסכנה ולהצטרף אל סיפורי הגבורה. חסר כאן משהו בסיסי הרבה יותר שיחבר אותם למדינת ישראל. אני מתכוון לצורך להבין שבעידן הנוכחי חיים בסביבתנו אנשים בעלי תרבויות שונות. לא כולם "צברים" כפי שחשבתי בילדות. יש מסביבנו ערב רב של אשכנזים, ספרדים, חרדים, דתיים, חילוניים, עולים חדשים, ערבים, דרוזים ומהגרי עבודה. הגיוון הזה תורם רבות לתחושת הבלבול של בני הנוער, שמאותתים למבוגרים "כשתחליטו מה אתם רוצים מאתנו, שלחו הודעת SMS".
 

מה הפתרון? להורים מומלץ להתנתק מההרגל להשקיע את כל שעות היממה בקריירה, ובמקום זה, לחנך את הילדים ולהשקיע בהם זמן והקשבה. לממשלת ישראל מומלץ להשקיע כסף בפעילות הפנאי של בני הנוער -  בתנועות הנוער ובמתנ"סים - תוך בחינה של התהליך החינוכי שמתרחש בהם. היא חייבת לאפשר לבני נוער להיכנס בחינם למוסדות התרבות, לתיאטראות, למוזיאונים ולאתרי הטבע והמורשת. ההמלצה האחרונה היא להשקיע יותר כסף ומשאבים בקידום הידע ובהתאמה של המורים והמורות בישראל לחינוך בתנאי סביבה משתנים.

מיכאל מירו הוא עיתונאי אזרחי ברשת ב' של קול ישראל למעלה משלושים שנה