אל תילחמו בהם. הצטרפו אליהם

06.02.11

בני הנוער של ימינו רחוקים מלהיות מנותקים: הם מחוברים לאינטרנט ורואים היטב את הדוגמה שאנחנו מציבים להם. מירב כהן מבקשת: אל תבטלו כל כך מהר את הכוח העולה של פייסבוק - הוא ערכי הרבה יותר ממה שנדמה לנו

לבני הנוער הישראלים של היום יש אזרחות כפולה. הם אזרחי מדינת ישראל הקטנה אך גם אזרחי מדינת פייסבוק, המדינה השלישית בגודלה בעולם ובעלת קצב גידול האוכלוסיה המהיר ביותר. ההבדלים בין מדינת ישראל, או כל מדינת לאום אחרת, למדינת פייסבוק הם תהומיים, שכן הן משתייכות לעידנים אחרים בהיסטוריה האנושית - העידן המודרני, התעשייתי והלאומי מחד גיסא והעידן הפוסט-מודרני, הפוסט-תעשייתי והגלובלי החדש מאידך גיסא. כפי שמדגימים האירועים האחרונים בתוניס ובמצרים, בין מדינת הלאום למדינת פייסבוק (ובעלות בריתה האסטרטגיות - יוטיוב וטוויטר) מתקיים קונפליקט שיכול להתלקח ולשנות סדרי עולם - מבלי שאיש יראה את זה בא.

 

" אם נחשוב על זה לרגע נגלה שלטוב ולרע, מגשים האינטרנט את ערך חופש הביטוי בצורה חסרת תקדים, פונקציית הקבוצה של הפייסבוק מגשימה את עיקרון חופש ההתאגדות באופן שמעולם לא יכולנו לייחל לו " האזרחות הכפולה של בני הנוער הישראלים (ושל בני נוער ברחבי העולם) קורעת אותם מבפנים. מצד אחד הם נדרשים לציית לדרכי העולם הישן בתחומי החברה, הכלכלה, החינוך והתרבות. מצד שני, עולם האינטרנט שוקד כיום על המצאה מחדש של התחומים האלה באופן שמרגיש להם טבעי ונכון הרבה יותר.

 

וגם אנחנו, כל מי שנולד לעולם שעוד לא היה בו מחשב בכל בית, המבקרים והתיירים במדינת פייסבוק (להבדיל מהילידים), נקרעים כאשר אנחנו צופים בדור ה-Y מתקשה יותר ויותר להתאים את עצמו למה שנראה בעינינו נכון וחשוב. אנחנו מלינים על אובדן הערכים, על אובדן האינטראקציה האנושית, על הניכור והאדישות, מבלי לשקול את האפשרות שהערכים שחשובים לנו מתגלמים, אולי באופן טוב יותר, גם בעולם החדש הזה - רק אחרת.

 

אם נחשוב על זה לרגע נגלה שלטוב ולרע, מגשים האינטרנט את ערך חופש הביטוי בצורה חסרת תקדים, פונקציית הקבוצה של הפייסבוק מגשימה את עיקרון חופש ההתאגדות באופן שמעולם לא יכולנו לייחל לו, ופונקציית ה"שתף" היא הקיבוץ החדש של עידן המידע. בזמן שאנחנו עדיין חושבים במושגים של דמוקרטיה ייצוגית, מדינת פייסבוק מתנהלת באמצעות דמוקרטיה ישירה, שיטה רוחבית ולא היררכית, שיתופית ושוויונית יותר מכל מודל שהצליח העולם המודרני להעמיד עד כה.

 

השקר יתגלה בקלות


האם זה אומר שלנו, הדורות הבוגרים, כבר אין לא תפקיד ולא סמכות מול בני הנוער? ממש לא. לא רק שאין טעם להילחם במהפכת המידע ובהשלכותיה על דור העתיד שלנו, אלא שיש למנפה ולנצל את היתרונות שהיא מקנה לנו. אני מודה שגם בי מעוררים פייסבוק וטוויטר אנטגוניזם, ולמען האמת עדיין לא הסכמתי לקחת חלק במוסד השנוי במחלוקת הזה. מצד שני, ברור לי ששמרנות כזו רק מובילה לסוג של "התנגשות הציביליזציות" מזן חדש, וכי כל מי שטוען שהנוער של היום מנוכר צריך לתקן את עצמו ולהבין כי הניכור של הנוער הוא כלפי כל מי שמטיף לו מוסר מתוך דבקות בתבניות חשיבה שזמנן הולך ואוזל.

ראוי לשים לב לכך שהאינטרנט מעלים לא רק פערים גיאוגרפיים, אלא גם פערי דורות, וכי הדורות הצעירים כבר אינם תלויים בבוגרים כדי לדעת מה קורה בעולם וכיצד הוא עובד. הרי כל מה שאנחנו רוצים לדעת - או לא רוצים לדעת - נמצא במרחק חיפוש בגוגל. המשמעות היא שהצעירים רואים אותנו, אנחנו כבר לא יכולים להסתיר מהם דבר ולא לגונן עליהם מפני דבר, ובמצב כזה מושגים כמו "מודל לחיקוי" ו"דוגמה אישית" מקבלים משמעות מועצמת. בעולם שבו אין סודות אנחנו לא יכולים לדרוש מהנוער להיות ערכי ואכפתי אם אנחנו כחברה בוגרת איננו כאלו. אנחנו לא יכולים לדרוש מהם לנהוג באחריות אם אנחנו אלה שבוגדים בעתיד שלהם, כי השקר הזה יתגלה בקלות.

 

כל מי שמחפש את האשם בתחלואי הנוער צריך קודם כל להביט בעצמו ובסביבתו, כי זה בדיוק מה שהנוער רואה בלי שום מסננים או הגנות. רואה, מפנים ומחקה. לא נמצא את הפתרון בצנזורה או ביצירת סביבת חיים מלאכותית לדור העתיד שלנו, מכיוון שהגבולות כבר נפרצו ולא יהיה נכון או אפשרי להשיבם. הפתרון טמון בנו, כחברה שצריכה להשתפר ולהתחזק ברמה המוסרית והערכית. על כל אחד מאתנו להתנהג כפי שהיינו רוצים להיראות למתבוננים מהצד, ולזכור שתמיד יש מישהו שמתבונן - ומפיק מזה משהו.

 

החדשות העולמיות חוללו בי מהפך וגרמו לי להבין שפייסבוק שינה את העולם באמצעות הגישה שלו לבני הדור הצעיר, ומקננת בי ההבנה שגם עלי להצטרף לזרם מכיוון שאחרת אשאר מאחור. לאחר שנים שבהן סירבתי לקחת חלק בחגיגה הזו, היום גם אני מבינה שעלי לפתוח במהירות האפשרית פרופיל בפייסבוק ולצבור חברים בזריזות, כי לפעמים צריך להודות: "If you can't beat them- join them".

 

הכותבת היא ממייסדות תנועת "התעוררות בירושלים"

עוד בבית אבי חי