חרדים לא לעצמם

12.03.11

החברה החרדית עוברת בשנים האחרונות תהליכים מרתקים שמחוללים בה שינויים מרחיקי לכת. האם היא נפתחת או מסתגרת? האם היא משתלבת או מקצינה? האם היא נעשית מודרנית או מסורתית יותר? האם יש לה חלק בתהליכים שעוברת החברה הישראלית כולה? ומה יהיו פניה בעשורים הבאים? הכל

 

 
חרדים לא לעצמם

החברה החרדית היא חלק משמעותי מהחברה הישראלית. היא מתארחת בדרך קבע בכלי התקשורת ומשמשת נושא שיחה בכל סלון. אבל כמה באמת אנחנו יודעים על המתרחש בתוכה ועל התהליכים שהיא עוברת? פרופ' קימי קפלן מאיר זרקור בסדרה חדשה. אם תשאלו את העורך והמנחה, המונח "חרדים" הוא שם משפחה ולא שם פרטי. "אתה מסתכל מבחוץ ורואה משפחת כהן, ואומר: 'כולם כהן'", מדגים קפלן, המרצה באוניברסיטת בר אילן ובמכון ון ליר. "בבדיקה מבפנים, אתה מגלה שמות פרטיים וכל מי שמסתר מאחורי החומה מקבל את הגוון הפרטי שלו. זה צעד מאוד חשוב, ללכת מאחורי השלט שעל הדלת ולהיכנס לתוך המשפחה פנימה".

 

הסדרה החדשה תנסה בין היתר לברר מהם השמות הפרטיים ומי האנשים שמאחוריהם, תוך הסרת המסכים הרטוריים הכבדים הניצבים בדרך: "מסך רטורי אחד הוא המסך שהחברה החרדית מייצרת כדימוי של חברה כזו או אחרת, על פלגיה השונים", מסביר קפלן. "המסך הרטורי השני הוא המסך האנטי-חרדי שמציג את כולם כטפילים, נצלנים וכן הלאה דימויים שאנחנו מכירים. הניסיון הוא לעקוף את המסכים ולראות את הדינמיקה שמתרחשת באמת ולא איך היא מוצגת על ידי בעל אינטרסים כאלה או אחרים".

 

 צירוף המלים "החברה החרדית" אוצר בתוכו עולם עצום. אפשר לנסות ולתפוס את מכלול הנושאים המקיפים את החברה החרדית?

 

 "אם אתה לא יכול לעשות את זה בקורס של שנה באוניברסיטה, אתה ודאי לא יכול לעשות את זה בחמישה מפגשים", הוא מבהיר. "הניסיון הוא לתפוס צמתים שברור שיש תכונה בשטח החרדי סביבם, להשיל לשוליים את הרטוריקה ואת הפעילות הפוליטית. יש הרבה צמתים כאלה, ובחרנו חמישה מתוכם. אלו צמתים שסביבם יש המון רגישות ולבטים פנימיים, שיח פנימי ואולי גם מחלוקות, כסאח, אמוציות מתעופפות וכן הלאה".

 

 אז מה בתוכנית? המפגש הראשון יעסוק בהשתלבותן של נשים חרדיות במעגל העבודה, המפגש השני יעסוק בשאלה כיצד משפיעה צמיחתה של החברה החרדית-מזרחית על החברה החרדית ומהם המקורות ליחסי האהבה-שנאה בין השתיים והמפגש השלישי ידון בהתפתחויות שחלו בדפוסי ההתיישבות של החברה החרדית, ובהשלכות הלאומיות של הערים החרדיות החדשות המוקמות סמוך לקו הירוק. המפגש הרביעי יפגיש את הנוכחים עם השינויים של ממש בדפוסי הבילוי והצריכה בחברה החרדית והסדרה תיחתם בשאלת גיבורי התרבות החרדים.

 

 במפגשים משתתפים מסקטורים שונים החל מנציג מכון מנדל, דרך נציג מכללה חרדית וכלה בכתב עיתון "הארץ" לענייני חרדים.

"במדינת ישראל חיים בין שבעה לעשרה אחוזים חרדים. כל ניסיון להתבונן בחברה הקיבוצית רק בעיניים של האידיאולוגים שלה או בנציגיה במפלגת העבודה, או להתבונן בציבור הדתי-לאומי לגווניו וגווני גווניו באמצעות הפוליטיקאים שלו, הוא מבט בעייתי באופן מובנה. הניסיון הוא להתרחק ולברוח מהזירה הרטורית והפוליטית ולנסות לראות את החיים כפי שהם על מורכבותם, של חברה שמרנית מאוימת מבחינה אידיאולוגית, שנתפסת כמאיימת ובעייתית. אנשי שטח חרדים יהיו שותפים לשיח בתקווה שהם יבטאו עמדה ויתחברו לשיח מורכב ואולי ביקורתי".

 

עד כמה אנחנו מנותקים ושוגים לגבי המתרחש בחברה החרדית?

 

"מאוד מנותקים, משתי סיבות: אנחנו נחשפים לתקשורת שלא תמיד משכילה לעקוף את המחיצות,  ובמקרה הרע מצליחה בכישרון רב לפספס את הפואנטות הנכונות. מצד שני, בהכללה, מדובר בחברה שמקשה על מי שרוצה להיכנס ולהתבונן בה. זה מציב קושי וחסם וכתוצאה מזה המון מיתוסים וסטריאוטיפים עפים באוויר. ברגע שאתה מצליח לחצות את הקו הזה, כולם יורדים מהעצים. כל אדם שחש שהוא מקבל תמונה חלקית מעומס הסטריאוטיפים שהוא פוגש, עומס הרטוריקה והפוליטיקה, ימצא את מקומו במפגשי הסדרה".

 

לדף הסדרה

 

 כתבה: כרמית ספיר-ויץ

עוד בבית אבי חי