ללכת באורם, לא בצלם

ביום הבחירות למועצת עיריית ירושלים ניגשנו אני וחברי לתנועה לבוחר פוטנציאלי סמוך לקלפי, וניסינו לשכנע אותו לתת את קולו לתנועת הצעירים "התעוררות". חברי ניסה להסביר לתושב המודאג עד כמה הצבעתו מכריעה ומדוע הדבר הנכון עבור העיר הוא הצבעה לסיעה שלנו. בתגובה שאל התושב "למה?", וחברי ענה לו באופן מכני כמעט: "מכיוון שאנחנו צעירים". התושב רטן ואמר "אז מה?".

הדיאלוג הלקוני הזה הזכיר לי מדוע תנועה כמו "התעוררות" הוקמה ומה המכנה המשותף לאנשים שמרכיבים אותה. המכנה המשותף אינו הגיל, ולכן הכותרת "תנועת צעירים" הוא תיאור מופשט ומטעה של המציאות. מה שמשותף לכולנו הוא אהבה חוצת גילים לעיר ירושלים והתחושה שהגיעה המשמרת שלנו להגן עליה - בזמן שזקני השבט, שכבר תרמו את חלקם, נחים על זרי הדפנה או מחלקים לנו הוראות ממרום גילם.
יחסה של החברה הישראלית לזקניה נע בין שני קצוות: מחד גיסא, רצון לשאוב מניסיונם הרב, ומאידך גיסא, הרצון של הדור הצעיר והלוחמני לתפוס את מקומם כמנהיגי החברה וקובעי סדרי העדיפויות, כנאמר: "עולם ישן עד היסוד נחריבה". איזו גישה היא הנכונה?

רבים מאתנו טוענים שמעמדם הרעוע של הזקנים בחברה נובע מהפער הטכנולוגי. אדם מבוגר שלא בקיא בנפלאות המיילים, הפייסבוק והטוויטר ייתקל בקושי לתקשר עם סביבתו הצעירה. בנוסף, כיום רווחת התחושה שאפשר ללמוד הכל בשיטוט קצר באינטרנט, והידע הרב שיש למבוגרים הוא כבר לא נחלתם בלבד.

אחרים אומרים שהידע והניסיון שצברו המבוגרים לא מעניקים להם יתרון, מכיוון שאירועים שמתרחשים כיום לא דומים בהכרח למה שקרה לפני שנים, וההשוואה עלולה להיות מוטעית מיסודה. במקרה כזה הניסיון יכול להפוך מיתרון לחיסרון.

אני סבורה שהגישה כלפי הדור המבוגר צריכה להיות אחרת. עלינו לכבד את הדור שקדם לנו, ותמיד לזכור שיש שאלות רבות שאנחנו אפילו לא יודעים לשאול, הרבה הקשרים שאנחנו לא מסוגלים לקשור ובעיקר הרבה נפילות שעדיין לא חווינו. כמי שעדיין נושאת בתואר "צעירה", אני יכולה לומר שאני וחבריי לא חושבים שאנחנו יודעים טוב יותר מאלה שקדמו לנו ואנחנו בוודאי לא מתייחסים אליהם
בזלזול, אלא בעיקר מכירים בכך שזו פשוט המשמרת שלנו.

ללא ספק, לניסיון אין תחליף. השילוב בין הדורות - הידע והניסיון של זקני השבט עם המוטיבציה והידע הטכנולוגי של הדור הצעיר - הוא שילוב מנצח. צעירים ומבוגרים יכולים לנהל יחסי גומלין ולצאת נשכרים: הצעיר שיעשיר את הידע שלו על בסיס ניסיונם של אחרים והמבוגר שיידבק ברוח הצעירה, בסקרנות ובתמימות שעדיין לא הוכתמו. את התובנה הזו אני משתדלת ליישם הלכה למעשה, עד כדי כך שלעתים אני צריכה להזכיר לעצמי שעלי ללכת לאורם של אלה שקדמו לי, אך לא בצלם.

מירב כהן היא אחת ממיסדי תנועת "התעוררות"