תערוכות ואמנות בבית אבי חי

מדוע הממסד האמנותי הישראלי היה "מסוכסך" לאורך השנים עם האמנות היהודית?

עם פתיחת תערוכה של צילומיו מימי הקיבוץ השיתופי, מדבר ג'ואל קנטור על הבחירות שבדרך, על התקף החרדה שגרם לו לאונרד כהן ועל האירועים הדרמטיים שזכה להנציח

שאיפתו הגדולה של הסופר והאמן הגדול עמוס קינן ז"ל היתה לבסס תרבות ילידית מקורית. תערוכתו "אמנות עברית", הוצגה עד לא מכבר בבית אבי חי

תערוכה חדשה בוחנת את הקשר בין גיבורי התנ"ך לגיבורי על

“I have come to grasp the self-portrait as a landscape painting”. Gitit Ginat met Leonid Balaklav in order to reveal the secret of his totality

על צלמי המלחמות ששינו את העולם

שתי תערוכות לציון עשור למותו של דוד גבע

ריאיון עם הצייר הטוטאלי ליאוניד בלקלב לקראת התערוכה "האסתטיקה של הקרוב"

בימים אלה מתקיימת תערוכה המציגה תשמישי קדושה בהיברו יוניון קולג', ולכבוד הפתיחה ערך המוסד דיון בהחלטה להציג אותה

על תערוכה חדשה ומפתיעה שמציגה בתוך סופרמרקט

שברירי שנייה שנלכדו בעדשת המצלמה באירועים שהתקיימו בעשור האחרון בבית אבי חי מתלכדים לכלל התערוכה "רגעים". גם מי שלא נכח בהם יוכל להיכנס לאווירה, למוזיקה ולרגש של אותו רגע מיוחד

תערוכה חדשה מוצאת את השונה והשווה בין ארון הבגדים של קהילות יהודיות שונות

על התערוכה "מזל וברכה" שחוקרת מאגיה וקמעות

רוני סומק – לא רק משורר

הדימוי המטפורי ‘אותיות פורחות’ המצוטט בשם התערוכה, לקוח ממילותיו
האחרונות של רבי חנינא בן תרדיון, אחד מעשרת הרוגי מלכות, שחי במאה השנייה
לספירה. על אף האיסור של השלטון הרומי ללמוד תורה, הוא המשיך ללמדה בגלוי
וכשנתפס, הועלה על המוקד כשהוא עטוף בגווילי ספר תורה. כששאלו אותו תלמידיו
מה הוא רואה, ענה להם:
“גווילין נשרפין ואותיות פורחות...”.
כלומר, הקלף, שהוא מטפורה לאדם, מתכלה; אך האותיות, המסמלות את החוכמה, מסורת והתרבות – הן נצחיות ואי אפשר להשמידן.

תערוכת קומיקס חדשה מנסה ללכוד את קווי המיתאר של הנשיות ישראלית

הקטלוג המלא של התערוכה "אותיות פורחות בציור של דוד רקיע"

'זרע דורות נפל על קרקע תחוחה והצמיח זן חדש של שמחה יהודית.'
מתיתיהו שלם, ניב הקבוצה, ו [ב-ג] (תמוז תש"ל, יולי 1970)

על תערוכה המפרשת את "ספר האגדה" באמצעות אמנות עכשווית

'מאז שהחלטתי לחקור, להכיל ולהכליל בעולמי גם את עולמם של סבי וסבתי החלוצים, הפך הציור שלי מציור של שאלה, לציור משקף ומסמן תודעה'. כך אומרת עידית לבבי-גבאי, אמירה הטומנת בתוכה שני מפתחות מרכזיים להבנת יצירתה: האחד, חשיבות החקירה, הפניית המבט אל העבר ויצירת זיקה אל הרצף ההיסטורי-הביוגרפי שלה כאמנית בת קיבוץ מרחביה; והאחר, הצורך לחקור ולברר את תודעתה וזהותה כבת התרבות היהודית-ציונית. שתי נקודות מוצא אלו מהדהדות ומסתמנות ביצירותיה של האמנית.