תוצרת אנגליה

שירה קדרי-עובדיה

07.07.13

היא הוקמה על ידי הבריטים והיתה למוסד היהודי הראשון שזכה מהם להכרה; בזכותה העדה האשכנזית זכתה בהגדרה עצמית ובמעמד; ועם השנים קוצצו סמכויותיה עד שהפכה לגוף העוסק כמעט אך ורק בענייני נישואין. הרבנות הראשית, קווים היסטוריים לדמותה

"הקרב על הרבנות הראשית", זועקות הכותרות בחודשים האחרונים ומסקרות באינטנסיביות דילים פוליטיים, חשדות שונים ומשונים, מאמרי דעה המבכים את ירידת קרנו של מוסד הרבנות ומאמרים אחרים הקוראים לשינוי דרמטי במבנה שלו, אולי אף לסגירתו.

גנרל אלנבי. יותר מדי רבנים קיבלו את פניו דפדוף בעיתונים היסטוריים, מהתקופה העות'מאנית ועד ימי ראשית המדינה, מלמד שאין (כמעט) חדש תחת השמש: "היתוקנו הליקויים ברבנות הראשית?" שואלת כותרת "דבר" משנת 1945, ומודעה ב"דואר היום" משנת 1922 מזמינה את הציבור לאסיפת חירום בנוכחות הרב הראשי "לטכס עצה איך להעביר מעל ירושלים את החרפה של חילול השבת בפרהסיה, שנעשה על ידי הריאנוע היהודי". ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר, זה רק מפני שפניה של הרבנות הראשית, כפי שהם מוכרים לנו היום, הם תוצר של נסיבות היסטוריות, חברתיות ופוליטיות ארוכות שנים, שמתנהלות, רוב הזמן, על פי דפוסים חוזרים ונשנים.

אפליה נגד האשכנזים

הרוחות סערו בקיץ של שנת 1906 בירושלים. העמוד הראשי בעיתונו של אליעזר בן-יהודה, "השקפה", אמנם דיווח על רעידת האדמה שפקדה את צ'ילה ועל פגישתם של הקיסר וילהלם עם מלך בריטניה, אך אחרי שמילא את חובו לידיעות החוץ, פנה העיתון לעסוק בנושא החשוב באמת: בחירתו של חכם-באשי חדש שימלא את החלל הגדול שהותיר אחריו החכם הקודם, הרב יעקב שאול אלישר, אשר הלך לעולמו שבועות אחדים קודם לכן.

ה"חכם באשי", שנשא גם את התואר "ראשון לציון", היה הסמכות העליונה בתחום הדתי וזכה להכרה רשמית מטעם השלטונות העות'מאנים. הוא זה שהכריע בענייני איסור והיתר, נישואין וגירושין, והיה האחראי גם על גביית מסי העדה, על הטלת מסים מיוחדים לצורך הקהל ועל החרמת עיזבונות של יהודים שנותרו ללא רישום. " במקום להפוך לחברים שווי זכויות בוועדה שתבחר את החכם באשי, הגו מנהיגי העדה האשכנזית רעיון אחר: לפנות לשלטונות ולבקש מהם להכיר בקהילה האשכנזית כעדה נפרדת ובעלת אוטונומיה משל עצמה "

למעמדו של החכם באשי יש שורשים עמוקים בתפיסת העולם של האימפריה העות'מאנית. על פי "שיטת המילט", השיטה המשפטית הנהוגה באימפריה, לכל זרם דתי היה נציג שהיה אחראי על העניינים של קהילתו, וייצג אותה מול השלטונות. מקום מושבו של הנציג היהודי הרשמי היה בקושטא, איסטנבול של היום. בהמשך זכו גם ראשי קהילות נוספים לתואר "חכם באשי".

הידיעה מעיתון "השקפה", 1906 בארץ ישראל, שבה היה רוב ספרדי מובהק במשך מאות שנים, היה זה אך טבעי שהמנהיג העליון יהיה בן העדה הספרדית. אלא שלקראת סוף המאה ה-19 גדלה הקהילה האשכנזית בארץ בקצב מהיר והחלה להפוך לרוב בירושלים ובארץ כולה. עם פטירתו של הרב אלישר בשנת 1906, החלו להישמע קולות שדרשו לתת ייצוג הולם גם לאנשי היישוב האשכנזים. אלא שהעניין לא היה פשוט כלל ועיקר: כדי שיוכלו להשתתף בתהליך בחירתו של החכם באשי החדש, נדרשו האשכנזים לקבל על עצמם תשלומי מסים כבדים – החל בכופר שיפטור אותם משירות צבאי וכלה במסי קהילה פנימיים. כל אלה הובילו את מנהיגי העדה האשכנזית לוותר נציגותם בוועדה שתבחר את החכם החדש. "ועל כן ראו האשכנזים את הנולד מזה, והסכימו לוותר על זכות הבחירה יחד עם הספרדים", כתב בן-יהודה במאמר.

וכך, במקום להפוך לחברים שווי זכויות בוועדה שתבחר את החכם באשי, הגו מנהיגי העדה האשכנזית רעיון אחר: לפנות לשלטונות ולבקש מהם להכיר בקהילה האשכנזית כעדה נפרדת ובעלת אוטונומיה משל עצמה, או כפי שניסחו זאת הרבנים המצוטטים בידיעה ההיא, משנת 1906: "להכיר את עדת היהודים האשכנזים לעדה רשמית מיוחדת לבדה".

עיתונים אחרים מתארים מתחים גדולים בין האשכנזים לספרדים, וב"חבצלת" מדווחים על כך שכניסתם של האשכנזים לאולם שבו התקיימה ההצבעה לבחירת ה"חכם באשי" נמנעה באלימות פיזית. דבר אחד בטוח: הפערים בין האשכנזים לספרדים היו עמוקים והקשו על מציאתו של מנהיג רוחני שיהיה מקובל על שתי העדות.

הפרחים להרברט סמואל

בראשית ימי המנדט המשיכו הבריטים את המסורת העות'מאנית, שהעניקה סמכויות לעדות הדתיות השונות. אלא שמאז פטירתו של הרב אלישר ב-1906 לא קמה הנהגה רבנית שהצליחה לצבור קונצנזוס של ממש. "בתמונות שמציגות את כניסתו של גנרל אלנבי בשערי העיר העתיקה, אפשר לראות כמה וכמה רבנים שהגיעו לקבל את פניו. אפשר ללמוד מכאן שלא היה רב אחד שזכה לתמיכה של הקהילה היהודית כולה", אומר שמואל כ"ץ, רב בבתי ספר בירושלים וחוקר תולדות הרבנות הראשית.

כ"ץ מצביע על הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל, כמי שדחף את הרפורמה בהנהגה היהודית-דתית. "בשנת 1920 מינה הרברט סמואל ועדת חקירה מיוחדת שבדקה בעיקר את מעמדו של ה'חכם באשי'". מסקנות הוועדה היו ברורות: יש לבטל את משרת החכם, ובמקומה להקים גוף חדש שייקרא "הרבנות הראשית". " הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל, היה מי שדחף את הרפורמה בהנהגה היהודית-דתית. בשנת 1920 מינה ועדת חקירה מיוחדת שבדקה את הנושא, ומסקנותיה היו ברורות: יש לבטל את משרת החכם, ובמקומה להקים גוף חדש, שייקרא 'הרבנות הראשית' "

"היהודים לחצו על ממשלת המנדט להרחיב את סמכויותיהם של בתי הדין הדתיים. "ממשלת המנדט הסכימה לכך, בתנאי שתקום מערכת שיפוט דתית מודרנית שתשרת את כלל האוכלוסייה היהודית. הם דרשו מהם לאמץ סטנדרטים מתקדמים, כמו אפשרות ערעור על פסקי הדין, זכות ירושה לנשים ועוד", אומר כ"ץ. הדרישה להקים מוסד לערעורים התגלתה כמאתגרת מבחינה הלכתית, שכן לאורך תולדות המשפט העברי לא היה קיים הליך של ערעור.

הוועדה הבריטית המליצה על מינויים של שני רבנים ראשיים, אשכנזי וספרדי. "החשש היה שייבחר רק רב אשכנזי, מה שיגרום לעדה הספרדית לא להכיר בסמכויותיה של הרבנות", אומר כ"ץ.

הרבנות היתה המוסד היהודי הראשון בארץ שהוכר באופן רשמי על ידי ממשלת המנדט. "ההכרה ברבנות הראשית נבעה מכך שממשלת המנדט ראתה את היישוב היהודי קודם כול כעדה דתית", אומר כ"ץ, "הבריטים קיוו שבעזרת הכרה רשמית במעמד הדתי של היהודים ושל המוסלמים, הם יצליחו גם להחליש את עוצמתו של הסכסוך הלאומי ביו היהודים לערבים".

הסמכויות קוצצו עם השנים

בחורף של שנת 1921, כשבחוץ יורד שלג, התכנסה בירושלים ועידת הייסוד של הרבנות הראשית, במטרה לבחור את הרבנים שייעמדו בראשה. הדיונים היו סוערים, בין השאר בגלל דרישתם של הנציגים החילונים בוועידה למנות חברים לא דתיים במועצת הרבנות הראשית. דרישה נוספת היתה שהרבנות לא תתערב בחיי היישוב ותצמצם את תחומי האחריות שלה לעניינים הלכתיים בלבד. הרב קוק, מי שיהפוך לרב הראשי האשכנזי הראשון, התנגד בתוקף לדרישות. "הפשרה שהגיעו אליה היא שיהיו נציגים חילונים שישמשו יועצים חיצוניים לרבנות", אומר כ"ץ.

כיצד הוא דמיין את מוסד הרבנות?

"הרב קוק חלם על רבנות שמשפיעה על כל תחומי החיים, שיש לה גם השפעה מדינית. הוא חשב שכרב ראשי, תהיה לו מילה בכל מה שקשור להתנהלות של היישוב בארץ. הוא קיווה אפילו שכל ספר שיוצא לאור ועוסק בענייני יהדות יקבל הסכמה מהרבנות. מהר מאוד הוא הבין שביישוב מצפים ממנו להצטמצם רק לתחומים מסוימים מאוד, והתאכזב. הרבנות הראשית פעלה בעיקר בתחום הדתי-משפטי ובנתינת שירותי דת. היא התקשתה לרכוש מעמד של הנהגה דתית בלעדית המשפיעה על כל תחומי החיים, כפי שהרב קוק קיווה".

"עם קום המדינה, הסמכויות של הרבנות הלכו והצטמצמו עוד יותר. עם כל משרד ממשלתי שקם – ממשרד הדתות ועד משרד המשפטים – נלקח מהרבנות אחד מתחומי האחריות שלה. מה שנשאר היום הוא רבנות שההשפעה הכמעט יחידה שלה על אזרחי המדינה הוא נושא הנישואים והגירושים. זה לא היה כך בהתחלה".

מחשבים מסלול מחדש

בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

תגיות: הרבנות הראשית