האם קורבן פסח בזמן הזה הוא מן האפשר?
קרבנות - מה משמעות השינוי שעברה החברה ביחס לקרבן?
social
facebook whatsup email tweeter
אילעאי עופרן //
10.4.16
קרבנות - מה משמעות השינוי שעברה החברה ביחס לקרבן?
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"חוששני כי הקרבת קורבנות מתוך מציאות של שחיתות ועוול, רשע ופשע אינה אלא שיבה לחזון הפורענות של הנביא ישעיהו, השואל את אנשי ירושלים המושחתים הבאים בחג להקריב קרבנות בבית ה': "למה לי רוב זבחיכם?" "

האם קורבן פסח בזמן הזה הוא מן האפשר?

באחרונה התגברה מאוד הפעילות לחידושו של קורבן פסח, וזו קשורה בטבורה לפעילות למען בניית המקדש. אבל טועים אלו שרואים בחסרונו של בית המקדש בעולמנו עניין ארכיטקטוני בלבד, משום שהם מתעלמים מהתנאי ההכרחי לבנייתו – תיקון המידות

בשנים האחרונות נשמע ברמה קולם של אלו הפועלים במרץ לכינונו המחודש של בית המקדש השלישי בירושלים. כחלק מפעילות זו, אנו עדים לכוונות ולניסיונות לחדש את עבודת הקורבנות בימינו. ערב פסח הוא שעתם הזוהרת של בעלי עמדה זו, שכן לדידם, כבר בפסח השתא, כלומר השנה, יכולים אנו לזכות לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, כלומר מן הקורבנות, וזאת אף אם לא נזכה עד אז לביאת גואל צדק, כלומר, למשיח.

 

בראש ובראשונה יש לציין כי נושא זה נתון במחלוקת הפוסקים. רוב פוסקי ההלכה דחו את האפשרות להקריב את קורבן הפסח בימינו מכול וכול. זאת ועוד, לדעת הרב אליעזר ולדינברג, מחשובי הפוסקים בירושלים במאה ה-20, אפילו הפוסקים שהתירו כביכול הקרבת קורבן פסח בזמן הזה כתבו כך "בבחינת דרוש וקבל שכר", אך לא העלו בדעתם להורות כך באופן מעשי. עם זאת, לא אכחד כי קיימת בספרות ההלכה דעה הנוטה להתיר ואף לחייב הקרבה שכזאת.

 

על אף חשיבותו ומרכזיותו של הדיון ההלכתי בסוגיית הקרבת קורבן הפסח בימינו, דומני שאין זה לב העניין. הפעילות לחידושו של קורבן פסח קשורה בטבורה לפעילות למען בניית המקדש, שכאמור, צברה תאוצה בשנים האחרונות. רבים הם התועים והטועים, הסוברים כי חסרונו של בית המקדש בעולמנו הינו חסרון ארכיטקטוני. רבים הם הגופים, המוסדות והמכונים העוסקים ב"הכנות" לבניית בית המקדש. הללו מבצעים מדידות על הר הבית ומכשירים כהנים לעבודה, אלו יוצרים את כלי המקדש ואלו מגדלים בהמות לקורבן.

 

המשותף לכל אלה הוא כיליון המשאבים, המתבזבזים על העיסוק בצד הטכני והמעשי ומתעלמים בצורה כמעט מוחלטת מתיקון המידות של האדם והחברה כאחד, שאמורים להיות שלב מקדים לבניין הגשמי. חורבן הבית, כך אומרת הגמרא במסכת יומא, איננו תקלה מקרית ומצערת, אלא קריאה רמה לתיקון המידות: "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני עבודה זרה שפיכות דמים וגילוי עריות. מקדש שני מפני מה חרב? מפני שנאת חינם".

 

יונתן זינדל-פלאש90
פעילי ימין מתחפשים ליהודה גליק, מנאמני הר הבית שנורה על ידי מתנקש (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

 

בחדשות הבוקר שמעתי שגם היום עצרה המשטרה ראש ארגון פשע כלשהו בעוון מעשי הרצח הרבים שביצע. במבזק הצהריים שמעתי כי בית המשפט גזר את עונשם של כמה עברייני מין אכזריים. בחדשות הערב נוכחתי בסגידה לאלילי הספורט, הרוק והבידור, ובמהדורת חצות ראיתי כיצד מלבים פוליטיקאים להבות של שנאת אחים במסגרת מסע בחירות כלשהו. בלבי חשבתי: האם הפנמנו את המסר שבחורבן עד שאנו באים להשיב את העבודה לירושלים?

 

חוששני כי הקרבת קורבנות מתוך מציאות של שחיתות ועוול, רשע ופשע אינה אלא שיבה לחזון הפורענות של הנביא ישעיהו, השואל את אנשי ירושלים המושחתים הבאים בחג להקריב קורבנות בבית ה': "למה לי רוב זבחיכם?", ומטיח בהם: "חודשכם ומועדכם שנאה נפשי, היו עלי לטורח!". קריאתו הרמה כי "ציון במשפט תיפדה, ושביה בצדקה" מהדהדת באוזני כאשר רואה אני את הבהמות המוקדשות לקורבן.

 

אכן, חובה וזכות היא להקריב את קרבן הפסח, ואף מצוות עשה מן התורה לבנות את בית הבחירה. אך בנייה זו איננה מתחילה בשחיטת בהמות או במכרז קבלנים, אלא בחינוך, בעשיית חסד, ביראת שמים ובאהבת חינם. גופים העוסקים בצדקה וחסד, המסייעים לנפגעי תקיפה מינית, התומכים בנכים ובחולים ועוד שכמותם הם הראויים יותר מכל לכינוי "התנועה לכינון המקדש".

אולי יעניין אותך גם פרשת צו shutterstock_120556264 האירוע התקיים ביום ראשון,
20:00 / 22.3.15
בראש החודש שבו נחגוג את פסח, ובפתחו של השבוע שבו נקרא את פרשת צו.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus