דוד מלך ישראל חי חי וקיים
זהירות, חופרים!
social
facebook whatsup email tweeter
יוסף גרפינקל //
17.2.14
זהירות, חופרים!
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

דוד מלך ישראל חי חי וקיים

עד לפני שבע שנים כמעט לא נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לקיומה של ממלכת יהודה, ולכן, תיאוריות המפקפקות בקיומו ההיסטורי של דוד המלך שגשגו. אלא שהחפירות של פרופ' יוסף גרפינקל ועמיתיו בחורבת קיאפה שינו את התמונה

דוד המלך הוא אחת הדמויות המרכזיות בהיסטוריה האנושית. זה כ-3,000 שנה הוא מרתק את מחשבתם ודמיונם של מאות מיליוני אנשים. אבל עד לפני שבע שנים המחקר הארכיאולוגי ביהודה כמעט לא העלה ממצאים ברורים מתקופתו, תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. בירושלים, למשל, אין שכבת יישוב ברורה מתקופה זאת.

 

על כן התפתחו בדור האחרון תיאוריות שונות שפקפקו בקיומו ההיסטורי של דוד או בכך שהיה מייסד ממלכה של ממש. ואולם, בחפירות שערכתי בחורבת קיאפה, יחד עם שותפי סער גנור, חשפנו עיר מבוצרת בעמק האלה מימי דוד המלך, ושינינו לחלוטין את מצב המחקר. שטח העיר הקדומה היה 23 דונם, והיא מוקפת חומת סוגרים (חומה בעלת קירות כפולים) שמשולבות בה אבנים שמשקלן מגיע לשמונה טון. גיל העיר נקבע על סמך מדידות גיל של האיזוטופ פחמן 14 בחרצני זיתים שנמצאו במקום. זמנו של האתר הוא בסביבות השנים 1020-980 לפסה"נ, תקופת דוד המלך. yossi_garfinkel
פרופ' יוסף גרפינקל (פלאש90)

 

חפירותינו בחורבת קיאפה העלו את העובדות הבאות, שאיתן יש להתמודד כשבאים להעריך את תרומת האתר להבנת תקופתו: העיר נבנתה באופן מתוכנן להפליא - בתי המגורים צמודים לחומה ומשתלבים בה; וסוגרי החומה משמשים את החדרים האחוריים בבתים השונים. תכנון כזה מוכר כיום בארבעה אתרים נוספים: בית שמש, תל א-נצבה, תל בית מרסים ותל שבע. כל האתרים הללו מתוארכים לתקופת הברזל השנייה וממוקמים בדרום הארץ, בממלכת יהודה. חומות סוגרים מוכרות גם באתרים צפוניים של ממלכת ישראל, כמו חצור וגזר, אך שם הן עומדות חופשי ואינן צמודות לבתי מגורים.

 

הסתכל בקנקן

 

מאפיין מובהק אחר של ממלכת יהודה הן כ-700 ידיות קנקני אגירה שהוטבעה בהן טביעת אצבע. זו תחילתה של מסורת ארוכה שנמשכה כ-800 שנה, עד התקופה ההלניסטית, וכוללת מגוון של קנקני אגירה עם טביעות מסוגים שונים: "טביעות למלך", "טביעות רוזטה", "טביעות אריה", "טביעות מוצה", "טביעות יהד", ו"טביעות ירשלם".

 

בחורבת קיאפה נתגלו ממצאים המעידים על יבוא פריטים מטווחים שונים: כלי אשדוד (מפלשת), כלי בזלת (מהגליל המזרחי או רמת הגולן), נחושת (מהערבה), בדיל לתעשיית ברונזה (מטורקיה?), זהב, כלי בהט, חרפושיות (ממצרים) ופכיות ממשפחת "שחור על לבן" (מקפריסין). התנקזותם של קשרים מסחריים אלו לחורבת קיאפה מעידים על היות המקום מרכז עירוני בעל מערך כלכלי מפותח. זהו שינוי מהותי מאתרי תקופת הברזל של תקופת הברזל הראשונה בגב ההר.

 

באתר התגלה אוסטרקון ובו חמש שורות הכוללות כ-70 אותיות. סגנון הכתיבה של האותיות ארכאי, במסורת הכתיבה הכנענית. פענוח הכתובת קשה אמנם, אך ניתן בכל זאת לקרוא בו מילים כמו "אל תעש", "עבד, "שפט" ו"מלך". לדעת האפיגרף חגי משגב – וחוקרים רבים מסכימים עמו – לשון הכתובת היא עברית. זוהי הכתובת הארוכה ביותר שיש לנו מהמאות 12–9 לפסה"נ בארץ ישראל, והכתובת העברית הקדומה בעולם. " בחורבת קיאפה נתגלו ממצאים המעידים על יבוא פריטים מטווחים שונים: כלי אשדוד (מפלשת), כלי בזלת (מהגליל המזרחי או רמת הגולן), נחושת (מהערבה), בדיל לתעשיית ברונזה (מטורקיה?), זהב, כלי בהט, חרפושיות (ממצרים) ופכיות ממשפחת "שחור על לבן" (מקפריסין) "

 

בחורבת קיאפה נחשפו בשלושה מבנים חדרי פולחן. באחד החדרים הללו נמצאו שתי מצבות אבן, מזבח בזלת, כלי נסך מחרס, אגן אבן, ספסל, מתקן ניקוז לנוזלים המתחבר לתעלה במבנה סמוך, חותם וחרפושית. לא נתגלו בו כלל צלמיות אדם או צלמיות בעלי חיים, המוכרים לעתים קרובות באתרי פולחן. בחדר אחר נמצאו שני דגמי מקדשים, אחד מחרס והשני מאבן. גם כאן לא נמצאו כלל צלמיות אדם או צלמיות בעלי חיים. הפולחן באתר שונה מהפולחן המוכר באתרים כנעניים, אתרים פלשתיים, או הפולחן באתרים של ממלכת ישראל הצפונית.

 

חורבת קיאפה נותנת לנו תמונה יפה ובהירה על השלב הראשון של ממלכת יהודה המקראית, ארגון המנהל ואופי חיי היום יום בתקופת דוד המלך.

 

* יוסף גרפינקל הוא פרופסור במכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. לקריאה נוספת: "עקבות דוד המלך בעמק האלה", מאת יוסף גרפינקל, סער גנור ומ' היזל (2012)

 
כל הפרטים על סדרת מפגשי "זהירות, חופרים!" בבית אבי חי שיוסף גרפינקל הוא אחד ממשתתפיה

בואו להיות חברים באתר הפייסבוק שלנו

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus