הניסיון שלא נפתר

ד"ר יאיר כספי, שפיתח טיפול נפשי המבוסס על ידע מהמקרא, ישוחח בבית אבי חי על חמישה ערוצי שיחה של אדם עם אלוהים ועם עצמו. "אלוהים כמושג מופשט הוא עמדה, ומי שנוקט עמדה כזאת צריך לדעת לשמור על המתח התמידי שמשתמע מכך", הוא אומר

ד"ר יאיר כספי הוא אדם בעל שאיפת חיים לא פחות מנועזת: זה יותר מעשור הוא מפתח שיטת טיפול נפשי המבוססת על ידע מהמקרא, מהתלמוד, ממחשבת ישראל, מהחסידות ומהספרות העברית. ב-2009 הקים כספי את מכון פסיכולוגיה ביהדות בתל אביב, שבו למדו עד כה מאות תלמידים, ובאחרונה יצא ספרו "ניסיון, פסיכולוגיה ויהדות: מסע תיקון". כספי מספר בספר את סיפוריהם האישיים של תלמידים במכון שחוו התגלות דתית, זכו לתובנה פסיכולוגית עמוקה וחוללו מהפכה בחייהם. בחמישה מפגשים שיקיים בבית אבי חי ישוחח כספי על הכלים שפיתח ועל תחושת הריק התרבותי והאמוני שעמו הם מתמודדים. 


ד"ר יאיר כספי. "אני יודע שאלוהים קיים" (צילום: מתוך ויקיפדיה)
 

מספר המפגשים, חמישה, אינו מקרי. "אחרי עבודה של שנים, שבהן טיפלתי, לימדתי, שוחחתי וקראתי את המקורות, הבנתי שאני מזהה חמישה יסודות קטגוריים בספרות ישראל, שלכל אחד ואחד מהם רבדים רבים", אומר כספי, "אלה, אם לפשט, חמישה ערוצי השיחה של אדם עם אלוהים ועם עצמו".

 

במפגש "תלונה והודיה: הפסיכולוגיה החיובית של היהדות" יעמוד כספי על חשיבות ההודיה לאלוהים והתפילה אליו בתהליך הטיפולי. "מחד, אדם צריך ללמוד לדעת מה המתנות שקיבל בחייו. זאת ההודיה", הוא אומר, "מאידך, אדם צריך להבין לעומק גם את תוכן התפילה שלו. הפנייה לאלוהים היא בקשה לקבל דברים שלא ניתנו לאדם ושאותם הוא רוצה לקבל, כמו חוזקות אישיות. בתהליך הטיפולי הוא לומד להבין מה חסר לו ואחר כך לנסח מהי התפילה שהוא מפנה לאלוהיו. התפילה היא גם רגע של תיקון אמוני: האדם לומד להפנות את הבקשה לבורא עולם; לא לסביבתו".

 

אלוהים: זכר או נקבה

 

המפגש השני, "עבודת אלילים כיסוד הפסיכופתולוגיה האנושית", יתייחס למושג האלילות ולרלוונטיות שלו בימינו. בתשובה לשאלה מה הם בעיניו האלילים המרכזיים של תקופתנו, הוא עונה: "ראשית, אנחנו מאלילים חלקים של העצמי: 'אני הכל יכול'; שנית, אנחנו מאלילים את דמות ההורה. רבים מאיתנו עדיין מחכים גם בגיל 40 לאישורם ומתעסקים בדחייה שדחו אותנו. הפסיכולוגיה היהודית מזכירה לנו שאלוהים הוא זה שעומד מעל הורינו. שלישית, אנחנו מאלילים את הילדים: הילד שלנו הוא גאון וייחודי. לא צריך לאתגר אותו או לחנך אותו". " פרויד מאמין שאפשר לחשוף את הלא ידוע בתהליך הטיפולי. הוא אפילו מכנה זאת 'לייבש את הביצה'. ספרות ישראל מתנגדת לייבוש הביצה. בעיניה, האמורפיות של האלוהות והשמירה על המתח של הלא-נודע הן בלתי נמנעות "

 

אם אלה האלילים, איך תסביר ליהודי חילוני מיהו אלוהים?

"אני תלמיד החסידות והרמב"ם. ככזה, אני יודע שאלוהים קיים, שהוא יסוד חיי וכמיהתי ושהוא מזמין אותי לתפקיד בעולם. אינני מזהה אותו כזכר או כנקבה. באחרונה, בתפילה שנשאנו במכון, פנינו אל אלוהים בלשון נקבה ואמרנו 'מודה לך' (בלשון נקבה). אלוהים כמושג מופשט הוא עמדה, ומי שנוקט עמדה כזאת צריך לדעת לשמור על המתח התמידי שמשתמע מכך".

 

האם עמדה זאת כלפי אלוהים, כמי שאין לו זהות ידועה, משנה גם את העמדה כלפי מה שניתן לדעת בטיפול?

"פרויד מאמין שאפשר לחשוף את הלא ידוע בתהליך הטיפולי. הוא אפילו מכנה זאת 'לייבש את הביצה'. ספרות ישראל מתנגדת לייבוש הביצה. בעיניה, האמורפיות של האלוהות והשמירה על המתח של הלא-נודע הן בלתי נמנעות.

 

"עם זאת, יש דברים שכן ניתן לשאת ולתת איתם, להכיר אותם בתהליך הטיפולי, ועליהם נשוחח. אני יכול להכיר את חסדי, את כמיהתי, את בריחתי מהאלוהות כשאני משתעבד ליסודות אחרים. אני יכול להכיר את אתגרי חיי. במפגש 'פוסט טראומה: הניסיון שלא נפתר' נדבר על המקומות שבהם אלוהים מנסה אותי, ועליי ללמוד שהוא זה שמנסה אותי. גם הקושי, ויהיה הגדול ביותר, כמו השואה, בא ממנו".

 

אינני פלורליסט

 

במפגש "פסיכולוגיה ערכית: גילוי יעוד ותפקיד" תדבר בין היתר על אובדן תחושת התפקיד בתרבות העכשווית, ואני רוצה לשאול אותך בהקשר הזה: אתה יוצא נגד התרבות הפוסט-מודרנית, אבל נראה שאתה נהנה מפירותיה. ייתכן שהתלמידים החילונים במכון לא היו מגיעים אליו לולא היו יצירי תרבות של חשיבה א-דיכוטומית, של היתוך רעיונות ממקורות שונים. נראה שאתה מבקר בחריפות גדולה את ההקשר התרבותי שמאפשר לך לפעול.    

"אני בנה של תרבות ישראל, ובמובן הזה אינני פלורליסט. בתרבות הזאת יש אמת, שקר, חטא, אבל יש בה גם מקום אינסופי של יצירתיות פרשנית. מי שפתח בפניי את האפשרות להתנהל ביצירתיות האינסופית הזאת הוא ישיעהו ליבוביץ', שהפגישה איתו שינתה את חיי. מצד שני, אני יציר של התנועה הציונית, תלמיד של ביאליק, אחד העם ובן גוריון. בעיניי, הם פרשנים לא פחות נועזים של היהדות. אני חש שתפקידי הוא לתרגם את המפעל הציוני לשדה הפסיכולוגיה".

 


עטיפת ספרו האחרון של ד"ר כספי
ובכל זאת, למודרניות ולתקופה הקלאסית יש מקום מרכזי בהתפתחותך. מה לקחת מהן?

"ראשית, את האבחון הפסיכיאטרי והפסיכולוגי. היוונים היו נפלאים במיון העולם, וזאת מתנה עצומה שלא קיימת במורשת ישראל. שנית, את התפיסה ההתפתחותית, ההבנה שיש שלבים התפתחותיים שונים בחיי אדם. שלישית, פירוש החלום. לא היתי יודע להסתכל על חלומות לולא הפסיכואנליזה, ולא הייתי יודע לפתור אותם לולא מחשבת ישראל".

 

תלמידי "פסיכולוגיה ויהדות" הם חילונים ומסורתיים, שלדברי כספי, "התעייפו מהפוסט-מודרנה, היו בטיפולים שונים, התאכזבו ומרגישים שהמכון מקרב אותם למאגר דעת שיחולל שינוי רדיקלי בחייהם". האם הם חייבים לשמור מצוות כדי לעבור את התהליך הטיפולי? כספי אומר כי התלמידים יכולים להיות חילונים גמורים, אבל  "בלי כבוד עמוק למורשת ולמסורת, בלי געגועים כלשהם לאלוהים או לאמונה, אי אפשר להפנים וללמוד".

 

אל המכון מגיעים גם תלמידים דתיים.לדברי כספי, אלה "מרגישים שאינם יודעים לתרגם את יהדותם באופן שיאפשר להם לדעת את עצמם".

 

מה הביקורת שלך על העולם הדתי?

"העולם הדתי עוסק היום בעיקר בהישרדות ובשימור, וכך מרוקן את עצמו מתוכן. למשל, הברכה. אנחנו מברכים כמה פעמים ביום, אבל הברכה עלולה לנתק את האדם מההודיה הספונטנית. או שאנחנו מדברים על אלילים, אבל שוכחים שהפנתיאון השתנה, האלילים השתנו.

 

"מי ששומר על היהדות לא יודע להשתמש בה, אלא מגונן עליה כאילו היתה מאחורי ויטרינה במוזיאון. אני מוציא את הכלים מהמוזיאון, משחק איתם ומפעיל אותם. מי ששובר היום את הוויטרינה יחולל בסופו של דבר שינוים גדולים מאוד, גדולים משינוי אישי וקשורים לכולנו".

כל הפרטים על הסדרה "חמשת ערוצי הדעת"

Model.Data.ShopItem : 0 6
תגיות: יאיר כספי

עוד בבית אבי חי