ככל שמתקדמים בקריאה במסכת סנהדרין נראה שהדרישות של החכמים מן העדים הולכות ונהיות בלתי ריאליות. האם המשנה מבקשת לתאר לנו מצב עניינים משפטי ריאלי או שמא הדיון המשפטי התיאורטי הוא אמצעי לדיון עקרוני וערכי?