אמנם שערי בית אבי חי עדיין סגורים >>
×


אמנם שערי בית אבי חי עדיין סגורים, אך אנו ממשיכים להציע לכם מגוון עשיר של תכניות, שיעורים וסדנאות דרך "זוּם" או פייסבוק Live, היישר אל הספה אצלכם בבית. הצטרפו אלינו!

באיחולי בשורות טובות -

הנהלת בית אבי חי

נגישות
EN

גוני

גוני הרניק, מפקד סיירת גולני, אהב מסעות. הם נפסקו לנצח כשחזר להילחם במלחמת לבנון בקרב על הבופור

 

 

גוני הרניק, בנם של רעיה ומאיר הרניק, נולד וגדל בירושלים בשנת 1956. כנער היה גוני תמיד עסוק במשהו. הוא חיפש מסגרות שיאפשרו לו למצות את הרעיונות שהאמין בהם, את הצורך בידידות ואת האפשרות להנהיג: הוא היה חניך, מדריך וראש גדוד בשבט מודיעין בצופי ירושלים; בגיל 15 עשה קורס מ"כים בגדנ"ע; הוא שיחק כדורסל ואף ניגן בחצוצרה בתזמורת ירושלים. את לימודיו סיים בתיכון ליד"ה אוניברסיטה בירושלים.


בשנת 1974 התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני. הרניק עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת. לאחר ששימש בה בכמה תפקידים, בשנת 1980, כשהוא בן 24 בלבד, זכה גוני לפקד על הסיירת שבה החל כטירון והועלה לדרגת רב סרן.

 

נאמר על גוני שלימד את הסיירת ועיצב את החיילים. חייליו מעידים עליו שהיה פתוח להצעות ולשיפורים, ואף ביקש לשמוע דברי ביקורת על דרך פעולתו. סגן מפקד חטיבת גולני בזמן מלחמת לבנון וחברו הטוב של גוני העלה קווים לדמותו: "גוני היה אחד המפקדים הצעירים, המוכשרים, הדינמיים והמבטיחים אשר צמחו לחטיבה בתקופתנו. לגביי, אישית, היה ונותר אחד הקצינים הטובים ביותר שפגשתי".

 

אביגדור קהלני, שהיה מפקד אוגדה והכיר את גוני בזמן שהתרחשו מהומות הדרוזים ברמת הגולן, סיפר שהסיירת היתה "מין סמל שהלך אחרי אדם אחד, אחרי גוני. ובכל מקום שאלו מה גוני אומר, מה גוני עושה, מה גוני החליט".


 

 

guni(1)
גוני הרניק ז"ל

 



במאי 1982 עזב גוני את הצבא ונרשם ללימודי חקלאות. ביום חגיגות השחרור שלו שמע גוני על ההחלטה להיכנס ללבנון. על סיירת גולני הוטל לכבוש את הבופור, וגוני ביקש לפקד על המבצע. הוא הצטרף לכוח הסמח"ט, וכששמע על פציעת מפקד הסיירת החדש, לקח נגמ"ש ודהר דרך כפר מחבלים שלא טוהר כדי לחבור ליחידה. בדרך התהפך הנגמ"ש, וגוני רץ ברגל דרך הכפר, עד שפגש בלוחמים. אחרי ארגון מחודש, הוא הוביל את הסיירת לקרב. במשך שעות נלחמו הוא ופקודיו במוצבים ובתעלות, עד שנכבש המבצר.

 

ביום ט"ז בסיוון תשמ"ב (6 ביוני, 1982) נפל גוני בקרב על הבופור והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הוא הניח אחריו אם, אח ושתי אחיות.

 

שרה ג'יין חתוכה, במאית הסרט "גוני", מספרת:  
 

להבדיל מהתהליכים המקובלים במוסדות לימודיים, הסרט ״גוני״ לא נעשה בידי אדם אחד, אלא בידי כיתה שלמה - 14 סטודנטים מהמחלקה לאמנויות המסך בבצלאל - בהנחיה של מרצים בתחומי הקולנוע השונים, מתסריט, דרך ארט ועד הפקה. הסטודנטים התחברו לדמותו של גוני והשתתפו בסיעור מוחות קבוצתי לאורך כל התהליך.

 

הסרט לזכרו של גוני מבוסס על הספר שכתבה עליו אמו, רעיה הרניק. ניסינו להציג את גוני הנדיב, הסקרן, בעל היוזמה והיצירתי, כפי שתיארה אותו אמו בספרה, דרך מסעותיו - חלקם תיעודיים, חלקם מבוססים על הסיפורים בספר וחלקם דמיוניים.

 

מסעות ודרך חיים הם שהובילו את גוני לסופו הטרגי בבופור בתחילת מלחמת שלום הגליל. ההחלטה לחזור לחזית אף על פי שהיה כבר משוחרר היא נקודה עוצמתית בסיפור, ולכן היה חשוב להדגיש אותה בסרט. הסטודנטים בחרו לציין את היפוך הגורל דרך שימוש בסגנון שונה לחלוטין, מופשט וסימבולי יותר, כדי  לטשטש ברגע הכי קשה את הריאליזם ששאר הסרט מתאפיין בו.

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

כל הזכויות שמורות לבית אבי חי, 2007-2020 © akum האתר פועל ברשיון אקו"ם logo_foote קרן אבי חי תנאי שימוש, הצהרת פרטיות וזכויות יוצרים